ההבדל בין אלי כהן למוטי איוניר / טור
רשימת התירוצים של מאמן מכבי ת"א נגמרה, אלא אם הכלב אכל לו את המחברת. אלי כהן? הוא פשוט התכונן למשחק כמו שצריך. מה עובר על אלירן עטר, והאם בני יהודה היא בשר או חלב? עמיר פלג סוגר שבת
יש רק סיבה אחת לכך שמיטש גולדהאר לא פיטר את המאמן שלו אמש בטלפון, כפי שעשה לפני פחות משנה לקודמו. את אבי נימני, בניגוד למוטי איוניר, לא הוא מינה, והרבה יותר קל להודות בטעויות של אחרים.
אז בהתחלה זה היה חוסר הניסיון של הצעירים, אחר כך החלודה של הוותיקים, הפציעות של הזרים, העומס באירופה, התנכלות השופטים, לחץ התקשורת וכל יתר התירוצים, חוץ מהכלב שאכל למאמן את המחברת. זהו, נגמרו התירוצים.
לאלי כהן היו שלושה בלמים פצועים, ועדיין, מכבי ת"א הגיעה במשך כל המשחק למצב ורבע. זה כנראה ההבדל בין מאמן יסודי ורציני שמתכונן כמו שצריך ליריבה, לעומת מאמן שמתמקד בשטויות ובמסיבות עיתונאים.
טורים נוספים של עמיר פלג:
מה שמוביל אותנו למופע האימים של אלירן עטר. "לא רציתי להתראיין, אבל הכריחו אותי" חשף החלוץ, ונדמה לי שבזווית העין באמת ראיתי מאבטח עם טריינינג צהוב ואקדח. בשביל מה לגרור את המסכן לדבר אם הוא לא רוצה? כדי שיגיד: "ניסו לשים רעל ביני לבין איוניר"? רעל??? מה זה פה, שלגיה ושבעת הגמדים?
ואחר כך אלירן גם איים: "זאת הפעם האחרונה שאני מתראיין השנה". אוי לא! למה הרגזנו אותו? כמה דברי חוכמה ואילו תובנות הפסדנו. כבר אתמול, אילו עטר היה מדבר, הוא בטח היה אומר: "לא רציתי לשחק אבל הכריחו אותי".
תמונות קשות בשכונה
המשחק החלש להחריד בשכונת התקווה עורר געגועים לכדורגל של פעם, ולא רק בגלל יכולתה העלובה של המארחת. יוסי אבוקסיס תירץ בסיום שפדרו גלבאן "נמצא בתקופה פחות טובה", אבל בינינו, זו תקופה לא טובה של המאמן, שיצטרך ללמוד שלא מפילים תיקים על שחקנים. קריית שמונה ניצחה ביום חלש מאוד שלה, והאחריות כולה שלו. בני יהודה משחקת עם סמל "שטראוס" על החזה ו"מעדני הטלה" ו"שיפודי התקווה" על הגב, אבל הקבוצה הזו היא לא בשר ולא חלב.
השאלה אם היא צריכה לחזור לארח בשכונה, כי נכון לאתמול גם המגרש הזה גדול עליה. אני זוכר שבתות גשומות לפני 25 שנה, כשעוד קראו להם הזהובים. היה שם יופי של כדורגל, היציעים געשו, ובהפסקה כולם הצטופפו מתחת לטריבונה עם שכבת בוץ בנעליים וקפה בוץ ביד.
עוד ב-ynet ספורט:
- ההצגה של ואן פרסי, השיא של סיטי / תקצירי הפרמייר-ליג
- האדומים בפסגה, גם בספרד
- דורטמונד לא ספרה את באיירן מינכן / תקצירי הבונדסליגה
אתמול, רק השכנים במרפסות הזכירו שפעם היה פה שמח. לרגע דמיינתי את גד סולמי מריע מהחלון במשרדו אחרי שער, או שלפחות התרנגול יתפרץ למגרש, אבל שום גול ושום תרנגול.
והיה שם גם זעם של פעם. במחצית השנייה, עוד לפני שקראו לאבוקסיס להתפטר, כמה אוהדים ירקו לעבר הספסל של קריית־שמונה. בביה"ד המשמעתי משה דמאיו בטח יטען שזה היה גשם.
לפנייה לכתב/ת 
