שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    מזרחים לעליון - תיקון הכרחי לאי-שוויון

    איך קרה שהסיפור המזרחי נתפש כ"נון-אישיו" למינוי שופטים, בשעה שהאי-שוויון ממשיך לזעוק? שוב יישמרו פניה הצחורות כשלג של האליטה המשפטית

    אם הכל היה הולך כשורה, הוועדה לבחירת שופטים הייתה אמורה לבחור היום שלושה שופטים חדשים לבית-המשפט העליון, ששר המשפטים וחלק מחברי הוועדה, החפצים ביקרם, כללו אותם בעסקה פוליטית מתוחכמת. לכאורה, כולם יקבלו את שלהם, ובא לציון גואל. אך עבור הציבור המזרחי בישראל אין ב"דיל" הזה כל בשורה חדשה, שלא להזכיר, גאולה, ונראה כי עולם כמנהגו נוהג. המאבק הפוליטי המוגבל והצר תופס את מקומו של המאבק העקרוני והצודק למען ייצוג הולם של קבוצות תרבותיות מודרות כאחד מביטוייו הבולטים והחשובים בעינינו של עקרון השוויון החוקתי.  

     

    למרבה האכזבה, בחר השר יעקב נאמן לתקוף השבוע בבוטות מאבק זה כ"פוליטי" וכ"מבייש", ובמסווה של מקצוענות חפה מכל פוליטיקה תבע להשתיק דרישה מוצדקת זו. בהתייחסותו הצרה לדיון הציבורי בסוגיה, בחר נאמן להתעלם מרשימת מומחי המשפט הבכירים והבכירות ומאנשי אקדמיה אחרים מן השורה הראשונה, שמקצוענות היא שמם השני. אלה תבעו בשפה מקצועית-ערכית - יחד עם קבוצה מובחרת של אמנים ויוצרים מזרחיים בולטים בתרבות הישראלית - את הרחבת רשימת המועמדים לבית המשפט העליון, כך שתכלול בין היתר ייצוג ראוי של מזרחים במערכת המשפט.

     

    עוד בערוץ הדעות :

    מה רע שנדע מראש שהשופט שמאלן? / חיים משגב

    כבוד השופטת, התפטרתי ואני חוזר לדנמרק / ד"ר יגאל האס

      

    הביקורת שהשמיע נאמן על העלאת הנושא המזרחי מבטאת ניכור חברתי ופוליטי עמוק. נאמן, על אף מקצועיותו, משתייך לקבוצת מושכי החוטים הישנים והחדשים הפועלים מאחורי הקלעים של מערכת המשפט. אלו מגיעים לעיתים מרקע תרבותי ופוליטי שונה, אבל יש להם מכנה משותף מובהק: הם מדברים היטב את השפה ההגמונית, שולטים בכללי ההיגיון הפנימי שלה, בקודים ובערכים שלה. במשך עשורים שלמים הם טוו בעקשנות ובהתמדה את פניה הצחורות כשלג של האליטה המשפטית במדינת ישראל, קידמו פה ושם עלי תאנה מזרחיים ושיתפו פעולה במודע ושלא במודע עם ההדרה המתמשכת של מזרחים ממנה.  

     

    מציאות חברתית זו היא העומדת בבסיס המאבק הציבורי הנוכחי. לכן, דבריו של נאמן בגנות המהלך הצודק משקפים בעצמם את העיוות בדיון הציבורי שיצרו חלק מהמעורבים בהליך מינוי השופטים כמו גם מובילי הסיקור התקשורתי השטחי של הסוגיה. אלו כאלו רקחו יחדיו וללא הצדקה את דרישת המזרחים לייצוג עם הניסיון הפוליטי להשפיע על זהותם של השופטים ועם הדרישה של גורמים פוליטיים לייצוג הימין בבית המשפט העליון, למשל בדמותו של השופט סולברג, בו תומך כזכור נאמן.

     

    אפילו עלה התאנה נעלם  

    תביעתנו לייצוג מזרחים וקבוצות מודרות אחרות במערכת המשפט אינה מבוססת על שאיפה לחגיגת שונות צבעונית שלתוכה ניתן להכניס כל קבוצה שהיא, המרכיבה את פסיפס החברה הישראלית. סוגיית הייצוג מנקודת המבט שלנו מבוססת על רעיון האזרחות הרב-תרבותית ועל עקרון ההפליה המבנית ממנה סובלת קבוצת המזרחים בישראל. ייצוג שוויוני של מזרחים בבית המשפט העליון, כמו גם במעוזי כוח אחרים מהם אוכלוסייה זו מודרת, פירושו מתן ביטוי ציבורי למגוון האתנו-תרבותי בחברה הישראלית ומיסודו בתוך המבנים הדמוקרטיים של מדינת ישראל. הדרישה לייצוג מעוגנת אפוא בשאיפה להסדיר מוסדית ופוליטית את ההכרה במזרחים כקבוצה תרבותית וכקבוצה הזכאית לתיקון רדיקלי בחלוקת הטובין החברתיים, כלכליים ופוליטיים.

     

    למרות הסטטיסטיקות והמחקרים, המאשררים פעם אחר פעם את מוחלשותם של מזרחים בכל מדדי המוביליות החברתית, אין המזרחים זוכים להכרה מוסדית, חוקית ונורמטיבית כקבוצה מופלית. מגמה זו לא רק שלא נחלשת עם השנים, אלא אף מתחזקת ולא אחת נראה כי בד בבד עם פריחת שיח הזכויות המזרחי בקרב ארגונים חברתיים ובשדות הידע והמחקר, אפילו זה המשפטי וכן ביצירה התרבותית, הרי שבזירה הפוליטית - שיח זה מתמודד עם ערעור מתמשך ודה-לגיטימציה בוטים. במציאות זו, אין להתפלא כי אפילו המחויבות ההיסטורית לאותו עלה תאנה מזרחי בבית המשפט העליון הולכת ומאבדת מתוקפה.

     

    הסיפור המזרחי נתפש כ"נון-אישיו", לא רלוונטי, ולפיכך תביעה לייצוג אינה אלא ניסיון טורדני לעורר שדים עדתיים מרבצם. כך - באופן "פוליטי ומבייש", אם יורשה לנו להשתמש במילות השר ממש - זוכה הדיון בפער העדתי בישראל על-ידי שר הצדק והמשפט לביטול מתמשך, כשבמקביל הנתונים בדבר האי-שוויון החברתי-כלכלי-אתני מתדפקים על דלתיים סגורות.

     

    למרות כל זאת, בעקבות הלחץ הציבורי דרשו הנשיאה ביניש ומספר חברי הוועדה לפתוח את רשימת המועמדים לקראת הדיון הקרוב ולהכניס לרשימה מזרחים. עוד קראנו כי ביניש חפצה להכניס לרשימה זו לא רק מזרחים כי אם גם מועמד אחר בעל זיקה לזכויות אדם. יש לנו סוד כמוס לנשיאה: מזרחים וזכויות אדם אינם ניגודים; יש מזרחים בישראל בעלי זיקה לזכויות אדם, ותתפלאי כבוד הנשיאה - יש כאלו אפילו בקרב מומחי המשפט.

     

    ד"ר מירב אלוש-לברון (בית הספר לתקשורת אוני' בר-אילן) וד"ר יפעת ביטון (ביה"ס למשפטים ע"ש שטריקס במכללה למנהל) הן פעילות חברתיות וחוקרות מזרחיות באקדמיה.

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דרוש תיקון רדיקלי. ד"ר מירב אלוש
    עיוות בדיון הציבורי. ד"ר יפעת ביטון
    צילום: מיכאל אפריאט
    מומלצים