שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    הפכת לעצמאי? אל תשכח לעדכן את ביטוח לאומי

    עדכון הביטוח הלאומי במעמד העובד - כשכיר או עצמאי, הוא קריט. ללא רישום הסטאטוס הנכון, לא ניתן יהיה לקבל גמלה במקרה של פגיעה בכושר העבודה. כדאי לוודא שאתם רשומים כדין, גם אם הבטיחו לרשום אתכם

    אסלאן, נגר במקצועו, עבד במשך שנים כשכיר עד שמאס בשכרו הזעום והחליט לקחת להפוך לעובד עצמאי, אדון לגורלו.

     

    במסגרת ההליכים הפרוצדורליים הכרוכים במעבר מסטטוס של שכיר לעצמאי, פנה אסלאן ליועץ מס מומחה במטרה להוריד מעליו את נטל ההתמודדות עם נבכי הבירוקרטיה מול רשויות המס השונות. תוך זמן קצר, הוסדר מעמדו מול מס הכנסה ומע"מ, וחשבוניות המס התחילו לצאת בקצב.

     

     

    את רצף עבודתו של אסלאן קטעה תאונת עבודה, הוא נפגע קשות במהלך עבודתו ואיבד 3 מאצבעותיו ולמעשה איבד לחלוטין את יכולתו להמשיך ולעבוד במקצועו. בדיעבד, התברר לאסלאן כי בעת הפגיעה, לא היה רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי וכי הטופס לשינוי מעמדו הגיע אל המוסד לביטוח לאומי רק לאחר הפגיעה.

     

    טענת יועץ המס כי שלח את הטופס לביטוח לאומי לפני הפגיעה, לא הועילה. בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו, והדגיש כי אין די בפנייה ליועץ מס בכדי למלא אחר דרישת החוק ועליו "לעשות את המוטל עליו בכדי להירשם". בסופו של יום, נותר אסלאן עם פגיעה אנושה בכושר עבודתו, וללא פיצוי ושיקום רפואי או מקצועי.

     

    לא רק עניין פרוצדוראלי

    המקרה המצער של אסלאן אינו מקרה פרטי, אלא דוגמא אחת, מיני רבות ומיותרות של מקרים בהם אנשים אשר החלו לעבוד כעובדים עצמאיים, פתחו תיק במס הכנסה ומע"מ אולם מסיבה כזו או אחרת דחו, אף שלא במכוון, את הסדרת מעמדם החדש אל מול המוסד לביטוח לאומי, ובמהלך אותו פרק זמן נפגעו בתאונות עבודה אך נותרו ללא כיסוי ביטוחי.

     

    חוק הביטוח הלאומי קובע לגבי עובד עצמאי ,כי תנאי לקבלת גמלת פגיעה בעבודה הוא שאותו עובד עצמאי היה רשום בעת הפגיעה במוסד לביטוח לאומי כעצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם. התקנות מבהירות בהקשר זה כי יש לראות בעובד "עובד עצמאי" אם נרשם בביטוח לאומי ע"י טופס מתאים, או הגיש דין וחשבון ממנו נובע כי הוא עצמאי, או אף אם שילם את כל דמי הביטוח כעצמאי, לפני מועד הפגיעה הנטענת.

     

    במקרים רבים בהם דנו בתי הדין לעבודה בתביעותיהם של מבוטחים שונים, אשר נדחו ע"י המוסד לביטוח לאומי בטענה כי במועד הפגיעה לא היו רשומים כעצמאים, או לא עשו את המוטל עליהם כדי להרשם ככאלה, נפסק כי החובה למלא אחר דרישת החוק לפתוח תיק עצמאי במועד שקודם לפגיעה בעבודה, היא מהותית ולא פרוצדורלית בלבד.

     

    יתרה מכך, גם תביעותיהם של מבוטחים אשר פנו לרואי חשבון או יועצי מס בכדי שיטפלו עבורם בפתיחת התיק מול רשויות המס, ואלה התרשלו בתפקידם, נדחו ע"י בתי הדין אשר פסקו כי העובדה שאי הרישום נעשה עקב טעות או רשלנות של יועץ המס, אליו פנה המבוטח, אינה משנה לעניין זה, ואין לראות את המבוטח בשל כך כמי שנבצר ממנו למלא את חובת הרישום במועד.

     

    היועץ התרשל - לא תירוץ מספיק טוב

    חשוב לדעת כי המשמעות של היעדר ביטוח פגיעה בעבודה על פי חוק הביטוח הלאומי היא הפסד כספי משמעותי, שכן מי שנפגע בעבודה זכאי לקבל דמי פגיעה (בהתאם להכנסותיו לפני הפגיעה) לתקופה מירבית של 91 ימים, וכן לגמלאות בגין נכות, ככל שזו נותרה בעקבות הפגיעה. מעבר לכך, ההכרה בתאונה כפגיעה בעבודה, מזכה את המבוטח בהוצאות טיפולים רפואיים ובשיקום.

     

    מאחר והגמלאות המשולמות בעקבות תאונת עבודה הן נגזרת של הכנסות העובד העצמאי ממשלח ידו לפני הפגיעה, הרי שההפסד הכספי בהיעדר ביטוח, עלול להיות כבד מאוד. קל וחומר כאשר מדובר בתאונות עבודה אשר גורמות לאובדן היכולת להמשיך ולעסוק באותו מקצוע.

     

    במקרים מסויימים כאשר תביעה להכרה בפגיעה כתאונת עבודה נדחית, עקב "היעדר רישום", רשאי המוסד לביטוח לאומי לתת למבוטח הענקה מטעמי צדק, במקום דמי הפגיעה. יחד עם זאת, מדובר בנסיבות מאוד מיוחדות בהן משתכנע המוסד לביטוח לאומי כי היעדר הרישום קרה בנסיבות אשר לחלוטין אינן תלויות במבוטח עצמו, וכאמור, העברת הרישום לטיפול רואה החשבון, אינה נופלת בגדר אותן נסיבות.

     

    הכותבת היא מומחית לתביעות ביטוח לאומי, לשעבר יועצת משפטית של המל"ל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שינית סטטוס בעבודה? עדכן את הביטוח הלאומי
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    עו"ד מירב אפרים
    מומלצים