מייקל לואיס: הולך עם הראש בתחקיר
ספרי העיון של מייקל לואיס הפכו לרבי מכר ושניים מהם - "הזדמנות שנייה" ו"מאניבול" - אף עובדו לקולנוע. כך הפך העיתונאי הכלכלי המוערך, לסחורה חמה בהוליווד במרדף שלה אחרי החדשות. וגם, הקשר הישראלי לסרטו החדש של בראד פיט
מייקל לואיס הוא שם אנגלו-אמריקני שגרתי למדי, ונפוץ מאוד. כמו אבי לוי אצלנו, נגיד. בעוד שאתם אולי מכירים רק את מייקל לואיס - הדוגמן עם ישראל שבלב והקוביות שבבטן - הרי שבארצות הברית יש רבים רבים שנקראים בשם זה. ביניהם גם העיתונאי והסופר מייקל לואיס. כותב ופובליציסט מוערך בתחום הכלכלה, ששניים מספריו עובדו בשנתיים האחרונות לסרטים. אלו הם "הזדמנות שנייה" של ג'ון לי הנקוק (2010) ו"מאניבול" של בנט מילר, שיצא לאחרונה לאקרנים.
- "מאניבול": מדויק כמו כפפת בייסבול ליד
- הוליווד נגד וול סטריט: עושים קאט לקפיטליזם
- גם בהוליווד רודפים אחרי החדשות
לואיס בן ה-51 נולד בניו אורלינס ואחרי לימודי האמנות באוניברסיטת פרינסטון היוקרתית והתמחות אצל האספן דניאל ווילדנסטין, יצא להרפתקאה תעסוקתית ראשונה בסניף הלונדוני בבנק ההשקעות Solomon Brothers. הוא התפטר ב-1989 כדי לכתוב ספר על חוויותיו האישיות מהנעשה בוול סטריט. הספר "Liar's Poker" שינה רבות בנוגע לתפיסת שוק המניות באותם ימים - יותר מעשרים שנה לפני המשבר הכלכלי הגדול.
הלך לו קלף
הצלחת הספר הקנתה ללואיס מעמד של כותב נחשב והוא התמסר לעבודתו כעיתונאי כלכלי בניו יורק טיימס, סוכנות הידיעות בלומברג, והמגזין הפוליטי The New Republic. לצד עבודתו העיתונאית המשיך בפועלו הספרותי, ועקב מקרוב כשהוא מתעד בזמן אמת את השינויים בכלכלה ובפוליטיקה האמריקנית.
כך למשל ב"The New New Thing" מ-2000 ו"Next: The Future Just Happened" מ-2001 (שעובד לסרט טלוויזיה), בהם תיאר את עליית עמק הסיליקון והאינטרנט על חשבון העסקים הוותיקים.
למרות שהספרים שפרסם הקנו לו הערכה רבה בקרב מביני דבר, הספר שפרץ את דרכו לציבור הרחב ודווקא נתקל בהתנגדות המומחים, היה זה שעסק בספורט דווקא. "Moneyball: The Art of Winning an Unfair Game" שיצא ב-2003 הציג תופעה חדשה שצצה לה מתחת לפני השטח בליגת הבייסבול. תופעה שזנחה את כל האקסיומות שהיו נהוגות בקרב אנשי המקצוע, והחדירה שיטה חדשה שנותנת עדיפות לסטטיסטיקות על פני אינטואיציה וניסיון.
"מאניבול" ליווה את בילי בין, מנכ"לה של קבוצת אוקלנד אתלטיקס, שהיה חלוץ השיטה החדשה והלא רומנטית במיוחד שהגה ביל ג'יימס (חוקר וכותב שהפך לפרסונה נון-גרטא בעקבות פרסומי מסקנות מחקרו על ניתוח שחקנים וקבוצות כמכלול). בין (שבסרט מגולם על ידי בראד פיט) נשבה בקסמיו של סטודנט צעיר לכלכלה מהרווארד בשם פול דפודסטה שאימץ את ה"סייברמטריקס" של ג'יימס כהשקפת עולם.
בניגוד לסרט, שנוטה לעתים להיות רגשני ומעמיק גם אל סיפורו האישי של בין, לואיס התמקד בספרו בניתוח המהלכים של בין ודפודסטה (שבסרט מכונה פיטר ברנד ומגולם על ידי ג'ונה היל) להטמעת ה"סייברמטריקס" בקבוצתם, שזכתה להצלחה גדולה למרות משאביה המוגבלים.
זה לא רק ספורט
בעקבות הצלחת ה-A's, ולא מעט בגלל האור ששפך עליה הספר, אימצו את השיטה גם הקבוצות הגדולות, שזנחו את מגלי הכישרונות הוותיקים לטובת סטטיסטיקאים כמו דפודסטה (שלימים הפך למנכ"ל בזכות עצמו בלוס אנג'לס דודג'רס) ואפילו ג'יימס המוקצה (שנשכר על ידי בוסטון רד-סוקס). לואיס סיפר כי בעלי הניו יורק מטס אף פיטרו את מנכ"לו ימים ספורים אחרי שסיים לקרוא את "מאניבול".
לואיס ראה כי טוב, וזיהה את השקיקה בה קראו ההמונים את "מאניבול" - אנשי מקצוע ואוהדים כאחד - והגיח מהשדה הכלכלי בו הוא מצוי כל כך למגרש הספורטיבי, שנראה כי נגע ללבם של רבים. הוא המשיך בטרנד הזה בספרו "Coach: Lessons on the Game of Life" מ-2005, בו נתן דרור לרגשותיו וסיפר בהרחבה על חוויותיו מלאות ההשראה תחת מאמן קבוצת הבייסבול של בית ספרו, שהשפיע על חייו כל כך. הספר הפך ללהיט.
ב-2006 יצא ספרו "The Blind Side: Evolution of a Game" בו שילב בין תיאור אינפורמטיבי של התפתחות האסטרטגיות על מגרש הפוטבול לבין סיפורו האישי של מייקל אור - ילד שנזנח על ידי הוריו הנרקומנים ומצא עצמו מועבר בין מוסד למוסד ומשם לרחוב. בני הזוג טיוהי שאימצו אותו במקרה למשפחתם גילו כי הנער הדיסלקט והמסכן דווקא פיקח למדי. ממדי גופו העצומים גם הורו על פוטנציאל ספורטיבי, והוא אכן הצליח להתקבל עם מלגה כשחקן פוטבול באוניברסיטת מיסיסיפי.
סיפור ההצלחה עליו כתב והרחיב לואיס היה מוצלח אף יותר ממה שהוא, בני משפחת טיוהי או אור עצמו יכלו להרשות לעצמם לדמיין. שלוש שנים אחרי יציאת הספר, נבחר אור בדראפט ה-NFL על ידי בולטימור רייבנס והוא נחשב לאחד השחקנים הטובים בתפקידו בליגה ונהנה ממשכורת של שבע ספרות. הסיפור האנושי הלא יאמן הזה שהביא לואיס, עובד לסרט "הזדמנות שנייה" בהשתתפות סנדרה בולוק (כלי אן טיוהי) שאף קטפה את פרס האוסקר על התפקיד, וקוונטין ארון (בתפקיד אור) וזכה להצלחה נאה בקופות.
למרות שמדובר בעלילה שנראית דמיונית, לואיס מקפיד על כתיבה אינפורמטיבית ולכן גם מרגיש לא בנוח בקרבות סופרים - כפי שסיפר על פגישה חטופה עם המחזאי טום סטופרד מאחורי הקלעים של תוכנית ראיונות אמריקנית. "מה שאני כותב עליו רחוק צעד אחד מהעולם הספרותי. אני לא מתקשר בדרך כלל עם סופרים", הסביר את חוסר הבטחון שחש באותו רגע, ומנגד את ההיתעלות שבאה כשסטופרד סיפר שקרא את ספריו. "כשמישהו כמוהו נתקל בספריי, אני מתענג על כך".
חשבון ממש לא פשוט
אחרי פסק הזמן הספורטיבי שלקח מנושאי ההארד-קור הכלכליים, חזר לואיס לתחום הידע העיקרי שלו באופן טבעי, כשברקע המשבר הכלכלי בוול סטריט. הוא כתב את "Panic: The Story of Modern Financial Insanity" ב-2008, "Big Short" ב-2009 ולאחרונה את "Boomerang" - כולם עוסקים בכלכלה האמריקנית הקורסת. בין לבין אף כתב על אבהות מודרנית ב"Home Game". כבעל, בוודאי יתקשה לייעץ אחרי שהתחתן שלוש פעמים והתגרש פעמיים (נשוי כיום לת'ביטה סורן מ-MTV).
מה שמיוחד כל כך בכתיבתו האינפורמטיבית של לואיס, היא הזמינות שלה לתסריטאים אשר מעוניינים לעבד סיפורים חשובים מהמציאות העכשווית לסרטים - כאן ועכשיו. למעשה, גם לואיס עצמו חוטא בתסריטאות ואף גויס על ידי האולפנים האחים וורנר, לכתוב תסריט לסרט שיבוסס על ספרו הראשון "Liar's Poker" מ-1989, שחזר להיות רלוונטי ביחד עם המשבר הכלכלי - ואחרי ההצלחה הגדולה של "הזדמנות שניה" ו"מאניבול". גם "The Big Short" יעובד לסרט שיפיקו אולפני פרמאונט.
כך הפך לואיס לאחד הכותבים החמים בהוליווד, שרודפת אחר החדשות בטלוויזיה. באמצעות תחקירו המעמיקים וכתיבתו הקולחת הוא מסייע ליוצרי הקולנוע לעמוד בקצב ולכן הוא מחוזר גם על ידי אולפני פוקס ורשת HBO שעתידה להשתמש בשירותיו כתסריטאי. הוא עצמו נהנה מכל רגע וגם חושף עצמו מדי פעם על המסך ב"דיילי שואו" וב"קולברט ריפורט".
בשנתיים האחרונות לואיס גם משמש כעורך במגזין "ואניטי פייר", והשבוע, בין השאר בעקבות יציאת "מאניבול" לאקרנים, חזר לספרו מ-2003 וראיין את פרופסור דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל הישראלי, אותו הגדיר כאחד מאבות השיטה שהביאה לשינוי שתיאר ב"מאניבול". לטענתו, מחקרם של כהנמן ושותפו המנוח עמוס טברסקי (שבנו אורן היה סטודנט של לואיס) בפסיכולוגיה של שווקים כלכליים נוגעת גם לזו של שוק השחקנים בבייסבול.
לואיס סיפר כי טענתם כי ההתלבטות הנצחית בין אינטואיציה ולהגיון, אותם חקרו שני הפסיכולוגים הישראלים היתה זו שמנעה מהטמעת התורה של ביל ג'יימס בליגה. בין ודפודסטה היו נעזרו במחקרם כדי להתעלות מעל לתפיסה השמרנית המקובלת - מאבק עליו כתב לואיס בפירוט ב"מאניבול"
כך הפך "מאניבול" למשמעותי ולמפתיע בין ספריו וכך גם בכל הנוגע לעיבודים הקולנועיים. עם זאת, לטענתו, ניתן להגיע למסקנות דומות גם בתחומי חיים אחרים כמו וול סטריט והוליווד. "זה מתקשר לאנשים בוול סטריט ובהוליווד", הוא קובע, "זה סיפור על איך שווקים עובדים או כושלים, במיוחד כשמדובר בהערכת בני אדם ובמקומות כמו הוליווד ו-וול סטריט חלק משמעותי בעשייה הוא להעריך אנשים, כך שהקשר ברור". ובכן, ברור שכיום, הוליווד מעריכה נכון את לואיס עצמו.
