שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות
      נטייה להסתכן: טובה להשקעות?
      האם נטייה להסתכן היא דבר מולד שניתן למצוא לו תרופה? בין אם מדובר במשהו נרכש או פזיולוגי, גם מנהל ההשקעות שלנו לא חף מנטיות לסכן את כספנו. הבנת הקשר בין פסיכולוגיה, פזיולוגיה והשקעות, יכולה לסייע גם להחלטת רכישת דירה או ליציאה מאוברדראפט כרוני

      האם החלטות ההשקעה בשוק ההון מקורן בהשפעות סביבתיות, או שמא מדובר במשהו מולד הנובע מסיבות פיזיולוגיות? במהלך השנים האחרונות נעשו מספר מחקרים שביקשו לבדוק את הקשר בין פיזיולוגיה לבין קבלת החלטות ונטילת סיכונים.

       

       

      כך במספר מחקרים שנעשו בשנים האחרונות חיברו אלקטרודות למשקיעים שונים ובדקו מדדים רפואיים הקשורים להתרגשות, כמו לחץ דם, זיעה, דופק, חלקם תוך כדי מסחר בבורסה. במחקרים הללו מצאו שבעת העיסוק בהשקעות, בין אם מדובר במשקיעים מקצועיים או לא, לחץ הדם והדופק עולים וקיימת התרגשות יתר.

       

      לאן מסתכלות העיניים לרווח או הפסד?

      למעשה מדובר בשילוב בין מחקר רפואי ומחקר של החלטות השקעה. כך מחקר שנעשה בשנת 2007 בעזרת שימוש במכשיר FMRI הסורק את המוח באמצעות שדה מגנטי ומזהה את האזורים הפעילים במוח בזמן אמת. המטרה היתה לבדוק את המופע במוח בעת פעילות של לקיחת סיכונים וחוויה של הפסד. המחקרים מראים שיש אזורים מסוימים במוח בהם רואים פעילות יתר כשאנשים לוקחים סיכונים ומשקיעים.

       

      "יש כיום הרבה מחקרים שמנסים לבדוק איפה בדיוק במוח נמצא החלק שאחראי על לקיחת סיכונים ועל מוכנות להפסדים", אומר ד"ר טל שביט, ראש המחלקה למימון בביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל. "אם נגלה בעוד כמה שנים שחלק מהדברים הם פיזיולוגיים אולי ניתן יהיה לטפל בזה. תאר לך שיתברר שאצל אנשים שמהמרים זה בעיה פיזיולוגית. הרעיון הוא שאם אכן יתגלה כי מדובר בנטיה שמקורה פזיולוגי, ייתכן וינסו למצוא דרכים לטפל בזה. עד כה היינו מגלים תופעות אך לא תמיד מצאנו פתרונות. ידענו מה הבעיה, אבל לא ידענו מה לעשות, היום אנחנו מנסים למצוא גם פתרונות".

       

      שביט עצמו לקח חלק במחקר שנערך לפני כשנה בו נבדקה הפיזיולוגיה של מיקוד העין על ידי מכשיר “eye tracker”. המחקר בדק היכן העין מתמקדת על מסך ההשקעות - האם במניות שהרוויחו או הפסידו. מדובר במכשיר שבדרך כלל משתמשים בו בפרסומות על מנת לראות היכן העין של הצרכן מתמקדת. המחקר בדק איזה מידע חשוב יותר למשקיע – והאם הוא עושה זאת אוטומטית או תוך כדי חשיבה, האם זה מולד או לא וכו'.

       

      "המחקר מצא שהעין מתמקדת במניה שהרוויחה כדי להימנע מלראות את ההפסד. בנוסף, המשקיעים התמקדו במרכיבים של התיק פר מניה ולא בכלל התיק ונוטים להסתכל על הרווח בכסף ולא על הרווח באחוזים. התהליך מתרחש פיזיולוגית אינטואיטיבית וללא מחשבה ותכנון מוקדם".

       

      הרגולטור לא לוקח את העניין ברצינות הראויה

      מי הם למעשה אותם אנשים שנוטים יותר לקחת סיכונים, האם אני צריך לחשוש ממנהלי קופת הגמל והחסכונות שלי? "אם מישהו חושב שמי שמנהל לו את הכסף הוא לגמרי נטול הטיות, הוא טועה. הדברים האלו כבר נחקרו והוכחו בעבר. יש המון מחקרים שבודקים את הסלידה מהפסדים והם מראים שגם אלו שמשקיעים לטווחים ארוכים, מסתכלים למעשה על הטווח הקצר".

       

      שביט, שיפתח בשבוע הבא את הכנס השנתי בנושא פסיכולוגיה של השקעות, במכללה למנהל טוען כי הרשויות והרגולטורים לא מתייחסים לזה מספיק ברצינות ולעיתים הם אפילו מעודדים נטילת סיכונים. "המציאות גרמה למנהלי ההשקעות להתחרות בטווח הקצר. תקנות הניוד (שנכנסו לתוקפם בשנים האחרונות ומאפשרות מעבר מהיר ויעל יותר מבעבר, בין החסכונות הפנסיוניים השונים - א.ר.), מעודדות נטילת סיכונים על ידי מנהלי ההשקעות. בגלל הגמישות באפשרויות המעבר, התחרות בין הגופים היא חזקה יותר כי הם יודעים שהם יכולים להעביר. בנוסף, האפשרות שהיתה קיימת עד לא מזמן לבחון את התשואות בקופות הגמל באתר משרד האוצר לתקופה של חודש אחורה, עודדה גם היא את התופעה".

       

      "אני חושב שבוחרים מנהל השקעות צריך לבדוק גם את היכולת ההתנהגותית שלו, גם האנשים האלה צריכים לקבל הכשרה שוטפת להתנהגות בניהול השקעות. אולי זה קצת עתידני אבל זה יהיה".

       

      אז למה המחקרים הללו לא נפוצים יותר והממשלות לא נוטלות חלק בקידומם. הרי יש לזה השלכות שעלולות לעלות ביוקר? "העלויות של מחקרים כאלה עצומות וצריך תקציבי מחקר אדירים. ועם זאת, למשל בארה"ב יש כבר כמה בנקים מרכזיים שהחלו להקים מחלקות של כלכלה התנהגותית. אפשר לראות לאן זה הגיע. אצלנו בארץ, התחושה שלי שבפרקטיקה עוד לא לוקחים את הדברים האלה ברצינות ולא מתייעצים מספיק עם אנשי המקצוע.

       

      שביט מבהיר כי הנושא לא מסתכם בתחום חסכונות והשקעות הציבור אלא במכלול של התנהגויות כלכליות שגויות. "הרבה התנהגויות של אנשים בארץ הן לא כלכליות, כמו לרכוש דירה, כמו להיות באוברדראפט ולהחזיק במקביל חיסכון ועוד. יכול להיות שאם היו מבינים את ההיבטים ההתנהגותיים, היו יודעים גם איך לטפל בזה יותר טוב".

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      לוקח סיכונים מיותרים?
      צילום: AFP
      ד"ר טל שביט
      צילום: רונן טופלברג
      מומלצים