שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    טיפולי פוריות: מי תומך בגבר בתקופה הקשה?
    מצפים מהגבר להיות משענת חזקה לאישה בזמן טיפולי הפוריות, אבל לעתים הוא עצמו חש פגיעה בגבריות, תסכול וחוסר אונים מול הפרוצדורות הפולשניות שבת זוגו עוברת, גם אם מדובר בכלל בבעיית זרע. איך יודעים מתי גם הגבר זקוק לייעוץ?

    ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בטיפולי פוריות : בהיקף הטיפולים, בהשתתפות המדינה במימון הטיפולים, בידע הרפואי-מקצועי ובתשומת הלב התקשורתית והפסיכו-סוציאלית סביב התופעה. ההתמודדות הנפשית עם הלחץ להרות, יחד עם תחושת הכישלון האישי, אינם פשוטים עבור כל אחד מבני הזוג בנפרד ועבור שניהם יחדיו.

     

    קראו עוד על טיפולי פוריות :

     

    מתוך הכרה בקשיים אלו קמו בשנים האחרונות אינספור פורומים, קבוצות תמיכה, טיפולים פרטניים וסדנאות, כשהמשותף לכולם הוא התמיכה הנפשית במשך התקופה הקשה. מכנה משותף נוסף הוא שרוב הקבוצות מיועדות לנשים, ולא נותר אלא לתהות: מי תומך בגבר?

     

    במדינה שבה הצרכנים העיקריים של טיפולי הפוריות הם עדיין זוגות, על אף מספר הולך וגובר של אימהות יחידניות ושל "הורות אחרת", לפעמים הגבר הולך לאיבוד בתוך השיח הטיפולי-פסיכולוגי סביב הקושי להרות. האם לא מן הראוי שתהיה הכרה בכך שגם עליו עוברת תקופה קשה? האם גברים פחות נפגעים רגשית וחברתית מתהליך הטיפולים? האם הם פחות גלויים בנוגע למצוקה שלהם? האם יש להם מקום שבו יוכלו לקבל תמיכה?

     

    בעיה בזרע = פגיעה בגבריות?

    הקושי להרות עשוי לנבוע מבעיה רפואית של האישה, של הגבר, שילוב של שניהם ולעתים גם מה שמכונה עקרות בלתי מוסברת. נתונים מעודכנים של האיגוד האמריקאי לפוריות מצביעים על כך ש- 40%-30% ממקרי אי הפריון נובעים מבעיה באיכות הזרע, כשהנתונים העיקריים שבודקים בדגימת זרע הם נפח נוזל הזרע, כמות תאי הזרע, תנועתיות ומבנה תקין של הזרעונים. וכך, אף שבעבר היה מקובל לחשוב שמקור הבעיה הוא בהכרח אצל האישה, הרי שהיום מבינים שמקור הבעיה יכול להיות בגבר, באישה או בשילוב בין שניהם.

     

    מבחינה אבולוציונית, אחד המאפיינים הייחודיים הבולטים אצל הגבר הוא היכולת לגרום לאישה להרות. כאשר הגבר מגלה שקיימת אצלו בעיה בתחום זה, הרי שבמקרים רבים הדבר נתפס אצלו כפגיעה בגבריות וכתוצאה מכך לתחושת חוסר אונים וחוסר אונות. גברים, שבאופן טבעי פחות גלויים לגבי רגשותיהם, עלולים להיאבק כדי שלא ייאלצו להתמודד עם הקושי ולבטא אותו. תחושת אשמה עזה אופיינית אף היא, כיוון שגם כאשר מקור הבעיה אצלם, האישה היא שצריכה לעבור את הפרוצדורות הרפואיות הפולשניות.

     

    גברים רבים מעדיפים להרחיק את עצמם כמה שאפשר מהתהליך ולהשקיע את מלוא מרצם בכל דבר אחר, מה שעלול בפועל להרחיק את בת הזוג. לכן, חשוב מאוד שהגבר יהיה חלק בלתי נפרד מהתהליך. אם הוא חווה פגיעה בגבריות, היכולת לקבל תמיכה מבת הזוג משמעותית במיוחד. תמיכה נפשית בשלב זה עלולה למנוע גלישה של הפגיעה בגבריות ושל תחושת התסכול לשאר תחומי החיים.

     

    נטילת אחריות על למידת נושא בעיות פוריות, ולפעמים אף ניהול הצד האדמיניסטרטיבי של הטיפול (כגון קניית התרופות וקביעת תורים אצל הרופאים) יכולה להגביר את תחושת השייכות של הגבר לתהליך, את תחושת הגבריות שלו ואת תחושת הקרבה לבת הזוג. זוגות רבים מדווחים על כך שתקופה זו דווקא קירבה ביניהם ולימדה אותם להתמודד עם אירועים קשים נוספים בזוגיות שלהם.

     

    איך הגברים מתמודדים?

    הגבר מרגיש שמצופה ממנו להיות חזק, תומך וחסין, והחברה מחזקת תחושות אלו. למשל, כשטיפול נכשל או לאחר הפלה, הסביבה הרפואית והחברתית עשויה להתייחס לאובדן שחשה האישה, ולשכוח שגם הגבר גם מתאבל.

     

    כתוצאה מההתנהגות זו של הסביבה, גם הגבר עצמו פחות מכיר ברגשותיו ומשתף בהם אחרים. חשוב מאוד שגבר יצליח קודם כל להיות כן מול עצמו ברגשות שמציפים אותו בתקופה הזו, ובשלב קצת מאוחר יותר להצליח לדבר על הקשיים עם אנשים שקרובים אליו, ובראשם בת הזוג. פתיחות עם בת הזוג יכולה לעזור לו בהתמודדות, אבל מומלץ גם לדבר עם אחרים בסביבה הקרובה.

     

    אם קיימת הימנעות מאינטראקציה עם חברים או משפחה, מומלץ לפנות לטיפול כדי להבין מה מקור הפחד הקשור בחשיפה. תהליך הפוריות הוא תהליך כרוני, ובידוד חברתי בתקופה זו עלול לעלות בהרעת המצב הרגשי ובסיכון למערכת היחסים הזוגיות.

     

    בספרה "Male infertility - men talking", מתייחסת מארי קלייר מנסון דווקא לצד של הגבר בטיפולי הפוריות. משום שבדרך כלל הנשים הן שעוברות תהליך פסיכולוגי לצד טיפולי הפוריות, הן בדרך כלל מצליחות לעבד חלק מהתחושות הפגימות, החרדה והדיכאון שמלוות את התהליך. פעמים רבות, הגברים מגיעים לילד הנכסף מבלי באמת לעבור דרך הפגיעה האישית שהתהליך גרם להם ולזוגיות שלהם. הגברים נוטים להשקיע יותר אנרגיה בערוצים אחרים כגון עבודה ותחביבים, ומנסים "להמשיך הלאה". השוני הזה בהתמודדות עשוי להוביל לקונפליקטים רבים בין בני הזוג.

     

    הגבר הולך לאיבוד בתוך השיח סביב הקושי להרות (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הגבר הולך לאיבוד בתוך השיח סביב הקושי להרות(צילום: shutterstock)

     

    נשים רבות מחליטות למדר את הבעל מהתהליך כדי "להגן עליו", אבל בכך למעשה מגדילות את הריחוק ביניהם ואת תחושת השיתופיות בתהליך, כיוון שהן הופכות את בן הזוג למיותר. כדי שהגבר יחזור לתפוס מקום משמעותי, עליו לקחת חלק אינטגרלי בתהליך מבחינה אדמינסטרטיבית ורגשית.

     

    מי שפעמים רבות תופס את מקום הגבר הוא הרופא, וראיה לכך ניתן למצוא לא פעם בפורומים שבהן נשים פונות לרופא ומבקשות שיעשה להן ילד... המשולש הבלתי טבעי שנוצר בין הזוג והרופא יכול ליצור מצב שבו הגבר מרגיש שהרופא נוטל ממנו את תפקיד המעבר (מלשון "עיבור"), דבר שאם בני הזוג לא מדברים עליו עלול להגדיל את תחושת חוסר האונים והפגיעה בגבריות.

     

    מחקר מ-2003 שנעשה בשיתוף מרכזי פוריות מקליוולנד ובומביי עקב אחר 412 גברים בעת בדיקת הזרע שלהם, כדי ללמוד יותר על תפקוד מיני של גברים עם קשיי פוריות ועל האופן שבו משפיע הסטרס שכרוך בבדיקה על תוצאות הבדיקות.

     

    בדיקת זרע היא מעמד מלחיץ כשלעצמו. על הגבר להיכנס לחדר ייעודי ולתת זרע, כשהוא יודע שמהעבר השני ממתינה האחות לקבל את ה"סחורה". מיותר לציין שסיטואציה כזו יכולה לפגוע בביצוע וביכולת להשיג זקפה ולבצע את המוטל עליו. המצב דומה בחיי המין של בני הזוג, כאשר מצופה מהגבר לתפקד ולהגיע לאורגזמה כשבראשו מהדהד הלחץ להצליח להכניס את בת הזוג שלו להריון, זאת בניגוד לאישה שהביצוע שלה אינו משפיע באופן ישיר על ההצלחה.

     

    מתי הזמן לפנות לייעוץ?

    חשוב להיות קשובים לקשיים הרגשיים שיכולים לצוץ בעקבות טיפולי הפוריות, ולטפל בהם בזמן. חלק מבתי חולים אף מקיימים קבוצות תמיכה וטיפולים פרטניים.

    איך נוכל לזהות קושי רגשי בעקבות טיפולי פוריות, המאותת שכדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי רפואי?

     

    • אם קיימים כעס או תחושת אכזבה מבת הזוג וביקורת על אופן ההתמודדות שלה עם התהליך.
    • אם יש רבדים לא מדוברים סביב הגורם לאי פריון, אם הגבר מרגיש אשם או מאשים.
    • אם יש פגיעה בזוגיות, בתקשורת, ביחסי המין, באמון ההדדי.
    • אם מתעוררת בגבר קנאה או רגשות מעורבים כלפי נוכחותו של הרופא בתהליך.
    • אם יש פגיעה בתפקוד המיני.
    • אם יש הימנעות או בושה בנוגע לאפשרות לשוחח על הנושא עם חברים או הסביבה הקרובה.
    • אם התחביבים והעבודה הפכו למפלט וממלאים את כל הזמן הקיים על חשבון הקשר הזוגי.
    • אם הגבר מכור או מתמכר להרגלים שעשויים לפגוע בהצלחת התהליך ולא מצליח להודות בפני עצמו או לעשות משהו כדי לשנות זאת (עלייה במשקל, עישון, שתיית אלכוהול מופרזת ועוד).

     

    טיפול פסיכולוגי מעורר אצל רבים אסוציאציות של טיפול שנמשך בלי סוף, שנובר בעבר ושאינו בהכרח מניב תוצאות. הטיפול הפסיכולוגי הרפואי מתמקד במצוקות ובשינויי החיים הנובעים מהטיפולים הרפואיים, בוחן מה הם ההתנהגויות, המחשבות והרגשות שהופכים את התקופה לקשה ומתמקד במציאת פתרונות לכל קושי. מטופלים רבים מצליחים לברר במהלך הטיפול את דפוסי התקשורת הזוגית, לבחון את הפגיעה בדימוי הגברי, את התפקוד המיני האישי והזוגי ועוד.

     

    פעמים רבות, כשקבוצת תמיכה נפגשת לראשונה, אנו שואלות את המשתתפים מה הם היו רוצים להשיג בתהליך, והתשובה הנפוצה ביותר היא "להצליח להיכנס להריון". אמנם כולם יודעים שאי אפשר להיכנס להריון מטיפול פסיכולוגי, אבל הוא בהחלט יכול להוות הזדמנות מצוינת להפוך את ההתמודדות לכזאת שתגרום לתקופת הטיפולים להיות נסבלת, ואולי אף הזדמנות להגדיל את תחושת השליטה על החיים ולאפשר מפגש מחודש עם עצמי, עם בת זוגי ועם חיי.

     

    הכותבות הן פסיכולוגיות ביחידה לטיפולי פוריות באסותא, במסגרת המכון הישראלי לפסיכולוגיה רפואית.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מצופה מהגבר לתפקד ולהגיע לאורגזמה כשבראשו מהדהד הלחץ להצליח להכניס את בת הזוג שלו להריון
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים