שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    סכנה: בני נוער מתמכרים לתרופות ללא מרשם

    אנשים רבים מתמכרים או עושים שימוש מסוכן בתרופות שנמכרות ללא מרשם, כמו תכשירים נגד צינון או משלשלים. הרוקחת אילת לוי מסבירה עד כמה רווחת התופעה, ומעניקה כלים שיעזרו לכם לזהות אם יקיריכם נמצאים בבעיה

    זה הכה בי כבר בשבוע הראשון לסטאז' שלי ברוקחות. בשעת צהריים שקטה התקדמה לדלפק בית המרקחת אישה כחושה וכפופה כבת 50. היא הייתה לבושה בפשטות ומאופרת בכבדות. שאלתי אותה לרצונה, והיא ביקשה עשר לקסדין (כדור משלשל).

     

    בתמימות של מתחילים פתחתי חבילת לקסדין, הוצאתי עשר טבליות והכנסתי אותן למעטפה חתומה תוך הסבר על הוראות השימוש ואזהרה מפני שימוש ממושך. היא התבוננה בי במבט נבוך ואמרה: "לא עשרה כדורים. עשר חבילות...".

     

    פניתי לרוקחים שעבדו איתי באותה משמרת והם אמרו לי: "תעשי מה שנראה לך לנכון, אבל הביאי בחשבון שהיא כבר אבודה". נתתי לה. חששתי ממהומות. אבל אחר כך בכיתי והחלטתי שזו הפעם האחרונה שאני עוזרת לאדם להרוס את עצמו בקלות כזאת.

     

    קראו עוד על תרופות ללא מרשם :

     

    הייתי מלאת זעם כלפי המחוקק. מדוע הוא ניצב לצדה של הלקוחה ומשאיר לנו את התפקיד הקשה של השוטרים והפקחים? מדוע אין הוא מגביל את השימוש בתרופה באמצעות מרשם רופא? ואכן, במהלך העבודה על כתבה זו התקבלה הבשורה כי מכירת משלשלים מקבוצה זו תחויב במרשם. אך עדיין, אם התרופה מצויה בבית, מישהו מבני הבית עלול להשתמש בה כדי לגרום לגוף לרזות. הכירו את התרופות הפופולריות המועדות לפורענות.

     

    משלשלים סטימולנטיים (מגרים)

    שימוש לרעה: כתכשירי הרזיה 

     

    הקבוצה כוללת תכשירי סנה וביסקודיל - חלקם נמכרו עד לא מזמן בבתי המרקחת כתרופות ללא מרשם (לקסדין, לקסיקל פורטה, בקוניס, יונגבורן, מידרו וכו') וחלקם בחנויות הטבע כ"תה טבעי".

     

    למה הם גורמים? חומרים אלה פועלים להגברת תנועתיות המעי ולאגירת נוזלים המביאה לשלשול. התווייתם המקורית היא שימוש קצר טווח במקרים של עצירות אקוטית, פינוי המעי לפני בדיקות פולשניות והשבת פעילות תקינה של המעי לאחר ניתוח. שימוש ממושך עלול לגרום להתפתחות מעי עצל (חוסר יכולת להתרוקן ללא השימוש בחומר), לחולשה, לטחורים וכן להפרעות במאזן הנוזלים והאלקטרוליטים (מינרלים הנמצאים ברקמות הגוף ובזרם הדם בצורת מלחים מסיסים - א.ל).

     

    למרות שאין לתכשירים אלה השפעה על תהליך ההרזיה (הם אינם משפיעים על ספיגת המזון אלא רק על קצב הפרשתו), נעשה בהם שימוש למטרה זו. השימוש לרעה מאפיין בעיקר נשים בולימיות, המשתמשות בהם כפיצוי על התקפי אכילה, אך גם אנורקטיות המשתמשות בהם ל"היטהרות".

     

    בהתחלה נעשה שימוש בכמויות קטנות, אך עם התפתחות הסבילות לתרופה נדרשות כמויות גדולות של החומר כדי להביא לאותו האפקט. התוצאה: צריכה של עד עשרות כדורים ביום, שגורמת לתופעות לוואי קשות במערכת העיכול ולחוסר יכולת לנהל אורח חיים סדיר.

     

    המצב החוקי

    עד 31.8.11 נמכרו תכשירים אלה ללא מרשם וללא הגבלה, אך בעקבות המלצות של ועדה מיוחדת שמינה מנכ"ל משרד הבריאות לבדיקת העניין שונה המצב. שיווק תכשירים המכילים סנה וביסקודיל מחויב במרשם רופא. התכשירים Bulk Laxatives המומלצים לטיפול בעצירות ושמנגנון פעולתם אינו מסכן את המשתמשים ואינו גורם לתלות, ממשיכים להיות משווקים ללא חובת מרשם רופא.

     

    כמו כן בודק משרד הבריאות את יישומה המשפטי של ההמלצה לאסור שיווק של חומרים משלשלים ללא פיקוח רפואי (בבתי טבע, למשל) ולאפשר את שיווקם רק בידי רוקח. בבתי הטבע למיניהם אפשר למצוא שפע של פתרונות "טבעיים", לכאורה, שמתיימרים לעקוף את הצורך במרשם רופא ובפיקוח משרד הבריאות.

     

    רק לאחרונה הוסר מהמדפים התכשיר "יובסלקס", משלשל טבעי לכאורה שהתגלה בו הרכיב סודיום פיקוסולפט, אשר השימוש בו נעשה במרשם ובפיקוח רפואי בלבד.

     

    עם הסבילות לתרופה נדרשות כמויות גדולות של החומר (צילום: index open) (צילום: index open)
    עם הסבילות לתרופה נדרשות כמויות גדולות של החומר(צילום: index open)

      

    תכשירי צינון ושיעול המכילים רכיבים מוגבלים

    שימוש לרעה: כתחליפי סמים

     

    מעטים האנשים שעוברים את החורף בלי לחטוף אפילו צינון קל. עם סימניו הראשונים של החורף רובנו מצטיידים בסירופ טוב לשיעול, תרסיס לאף וכמה לכסניות מציצה. הבעיה שחלק מתכשירי הצינון והשיעול מכילים רכיבים שחביבים לא רק על צרכני הטישו אלא גם על צרכני הסמים המנצלים את חוקיותם ואת זמינותם היחסית.

     

    להלן הרכיבים שעלולים להיות בעייתיים:

    קודאין (או מתיל מורפין) - חומר אופיאטי (נגזרת תרופתית של אופיום) שנמצא במגוון תכשירים (קוד-אקמול, קודיביס, נורופן פלוס ועוד) ומדכא שיעול באמצעות השפעה ישירה על מרכז השיעול בגזע המוח. פרט לדיכוי שיעול יבש החומר משמש גם כמשכך כאבים וכנוגד שלשול. כ-10% מהקודאין הופך בגוף למורפין. למעשה, רוב הקודאין לשימוש רפואי מופק ממורפין. עובדה זו הביאה בעיקר בני נוער לצריכת מינונים גבוהים מאוד של תכשירי קודאין כתחליף להרואין.

     

    למרות שהשפעתו האופורית של הקודאין חלשה יחסית להרואין, השימוש בו כרוך בתופעות לוואי רבות יותר: רוב תכשירי הקודאין מכילים חומרים פעילים נוספים, דוגמת פרצטאמול, איבופרופן או אספירין, אשר בכמויות גבוהות יכולים לגרום נזק בלתי הפיך לכבד, לכליות ולמערכת העיכול.

     

    אפדרין ופסאודואפדרין - חומרים המביאים להקלה של גודש באף ונמצאים כרכיב במגוון תכשירים נגד צינון (אקמול צינון, דקסמול קולד, פראמול אף, נוסידקס, סינופד, טיפטיפות אפלפי ועוד). הם עלולים להביא להמרצה של מערכת העצבים המרכזית ומשמשים כחומרי מוצא להפקת סמים מעוררים וכרכיבים מדכאי תיאבון בתכשירי הרזיה "טבעיים" מזויפים. מעבר לסכנת התמכרות, שימוש לא נכון עלול להוביל ליתר לחץ דם, קצב לב מואץ, שבץ ופרכוסים. תועדו גם מקרי מוות.

     

    המצב החוקי

    תכשירים המכילים אפדרין, פסאודואפדרין וקודאין מוגדרים בישראל כ"רכיבים מוגבלים". הגבלות הניפוק הובילו אמנם לירידה בשימוש לרעה שנעשה בחומרים, אך הן מכילות פרצות רבות שהעיקרית ביניהן היא האפשרות לרכוש את התרופות בכמה בתי מרקחת.

     

    יש לציין כי אפילו להגבלה הרמטית של הרכישה יהיה אפקט חלקי בלבד על השימוש לרעה בחומרים אלה, מאחר שמרביתה אינה מתבצעת דרך בתי המרקחת אלא באמצעות הברחות מהרשות הפלשתינית וממחסני כימיקלים בארץ למעבדות תעשיית הסמים.

     

    גלולות היום שאחרי

    שימוש לרעה: כתחליף לגלולות למניעת היריון

     

    גלולות היום שאחרי, פוסטינור ונורלבו, מכילות את הרכיב הפרוגסטרוני Levonorgestrel במינון גבוה של 1.5 מ"ג (השווה לכמותו של רכיב זה ב-10 גלולות מיקרוגינון). הן נועדו למניעת היריון במצבים דחופים כדוגמת קרע בקונדום, גלולה למניעת היריון שנשכחה או אונס. יעילותן: 95% כאשר הן ניטלות ב-72 השעות שלאחר האירוע.

     

    זמינותן לעומת גלולות למניעת הריון החייבות במרשם מביאה לרכישתן ולשימוש בהן כאמצעי מניעה חלופי לגלולות. על פניו אין בעיה בשימוש כזה, וקיימת אף דעה כי מדובר באמצעי מניעה בטוח ויעיל עבור בנות המקיימות יחסי מין בתדירות נמוכה. בחורה הנוטלת שתי גלולות פוסטינור בחודש נחשפת למינון Levonorgestrel נמוך מבחורה הנוטלת חפיסת מיקרוגינון בחודש וזוכה לסיכויי הגנה דומים (95% לעומת 99% שמעניקה גלולה למניעת היריון).

     

    עם זאת קיימים חסרונות לא מועטים בשימוש כזה, ובראשם עקיפת הביקור אצל רופא הנשים, שיש לו חשיבות עליונה בחינוך המיני והרפואי של המטופלת. במקרים אחרים השימוש התכוף והרצון לעקוף את הביקור נובע דווקא מבעיות פסיכו-סוציאליות כדוגמת חוסר בשלות ומוכנות לקיום יחסי מין, חוסר תקשורת עם בן הזוג וכו'.

     

    המצב החוקי

    גלולות היום שאחרי נמכרות ללא מרשם, שכן הן משמשות כאמצעי חירום שאותו יש ליטול סמוך ככל האפשר לזמן קיום יחסי המין, ואשר המתנה לקבלת מרשם רופא יכולה לפגוע ביעילותו.

     

    הבעיה: עקיפת הביקור אצל רופא הנשים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הבעיה: עקיפת הביקור אצל רופא הנשים(צילום: shutterstock)

     

    סומכים על הרוקחים

    למרות כל האמור כאן, במשרד הבריאות לא רואים בעיה עם שוק תרופות זה. "תכשיר שמקבל פטור מהצורך במרשם רופא הוא תכשיר שבטיחותו גבוהה", מסבירה מגר' רחל גוטמן, מנהלת מחלקת רישום תכשירים רפואיים באגף הרוקחות של המשרד.

     

    "התכשיר יעיל בשימוש עצמי ומיועד לטיפול במצבים המאובחנים על ידי המטופל, וככזה הסכנה בשימוש בו פחותה, ובלבד שהשימוש נעשה על פי ההנחיות שבעלון לצרכן. בנוסף, רוב התכשירים מוגבלים בשיווק באמצעות רוקח, שבמסגרת תפקידו עליו להוסיף הסברים ואזהרות רלוונטיות. באשר לתכשירים שאושרו לשיווק מחוץ לבתי מרקחת שלא בידי רוקח, מדובר בחומרים מעטים שנבחנו בקפידה יתרה ויש להם אריזות מיוחדות שעליהן מצוינות האזהרות וההתוויות לשימוש בתרופה".

     

    האם למשרד הבריאות יש מספיק כוח אדם כדי לפקח על תיעוד מכירת תכשירי קודאין ופסאודואפדרין? מדוע אין מערכת שמאגדת את המכירה בבתי המרקחת השונים?

    "אמנם אף פעם אין מספיק כוח אדם, אך אין צורך במערכת כזאת. הביקורות שמבצע הרוקח המחוזי מספיקות. בנוסף, אנו סומכים על הרוקחים שיזהו מקרים של שימוש לרעה".

     

    האם הובאה בחשבון האפשרות לרכישה חוזרת של המשלשל באמצעות אותו מרשם במהלך התקופה שבה הוא תקף?

    "בעיקרון, מרשם הינו הוראה לניפוק חד פעמי. רק אם הרופא רשם במפורש הוראות חזרה על המרשם, אפשר לנפק יותר מפעם אחת באותו מרשם. נשקול כיצד להגביר את האכיפה על ניפוק חד פעמי במקרה זה". כיצד יבוצע הפיקוח על מכירת משלשלים בבתי הטבע? "בתי הטבע אינם באחריות אגף הרוקחות ועל כן נקודה זו טרם הובהרה וממתינה כעת לחוות דעת משפטית".

     

    להקדים תרופה

    מה הסיבה לריבוי השימוש לרעה בתרופות ללא מרשם? יש הטוענים כי הסיבה היא הגדלת מספר התרופות הניתנות לרכישה ללא מרשם רופא. המכירה מבוצעת לרוב בתיווך הרוקח, אשר באחריותו להתאים את התרופה ולייעץ על אופן השימוש בה, אך חלקן זמינות גם על המדפים בבית המרקחת או מחוצה לו.

     

    לכאורה, מדובר בסיטואציית winwin - הלקוח נהנה מזמינות ומחיסכון בזמן, יצרני התרופות נהנים מהארכת מחזור חיי התרופה, והמדינה נהנית מקיצוץ עלויות הבריאות. אך ייתכן שהשימוש לרעה הוא אחת מתופעות הלוואי של התהליך.

     

    אבי אובל, יו"ר ארגון תל"ם (המייצג יצרנים ויבואנים של תרופות ללא מרשם) ומנכ"ל חברת מדיטרנד בישראל, גורס שהבעיה דווקא במגבלות רישום ושיווק רבות ומחמירות ביחס לעולם, שהביאו "לצמצום שוק התרופות ללא מרשם לעומת שגשוג של שווקים מפוקחים ומבוקרים פחות כדוגמת אביזרים ומכשירים רפואיים, תוספי תזונה ותמרוקים. בנוסף, מגבלות הפרסום מקשות על מאמצי ההסברה וההדרכה של חברות התרופות, שהיו יכולות לתרום רבות לחינוך הצרכנים באשר לאופן השימוש הנכון בתרופה".

     

    דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל, ענף בתי המרקחת, מציע פתרונות:

    1. בקרה: לאפיין מערכת מחשוב ארצית שתרכז את הרכישות ולא תאפשר מצב שבו אדם יכול לרכוש כמות מוגבלת אך במספר בלתי מוגבל של בתי מרקחת. בעידן האינטרנט זה לא אמור להיות מסובך, מה גם שמדובר בעניין אלמנטרי מבחינה משפטית (חיסיון רפואי). אם יוגבל השימוש במשלשלים, חשוב להרחיב את הבקרה גם לבתי טבע ושווקים, ולא רק לבתי מרקחת.

     

    2. חינוך הציבור: שימוש לרעה נובע רבות מכשל בסיסי בהבנת תהליכים ביולוגיים. תוספת שעות הסברה והדרכה במוסדות החינוך תרחיב את בסיס הידע ותמנע את השימוש הלא נכון או המיותר שנעשה בשוגג. חשוב שהמידע יועבר על ידי אנשי מקצוע (רופאים, אחיות ורוקחים).

     

    3. עלון שימושי יותר: להנגיש את העלון לצרכן לכלל הציבור ולהפוך אותו ממסמך משפטי לעלון אינפורמטיבי ושימושי.

     

    4. התנהלות הרוקח מול הצרכן: הרוקח הוא החיץ היחיד שבין הצרכן לתרופות ללא מרשם, ועל כן הוא אמון על חינוך הצרכן, על התאמה נכונה של התרופה לצרכיו ועל הדרכה מקיפה בנוגע לשימוש בתרופה. בנוסף, חלה עליו החובה לגלות ערנות באשר לפוטנציאל השימוש לרעה ועליו לעשות הכל כדי למנוע אותו.

     

    להנגיש את העלון לצרכן לכלל הציבור (צילום: ויז'ואל/פוטוס) (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
    להנגיש את העלון לצרכן לכלל הציבור(צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    המונחון

    • תרופות מרשם (Rx) - תרופות הטעונות במרשם רופא לשם רכישתן. הן ניתנות לרכישה רק אצל רוקח בבית מרקחת (יש להפריד בין הדרישה למרשם של קופת חולים, שמקנה הנחה גם על תכשירים שאינם מותנים במרשם, ובין הדרישה למרשם רופא, המאפשר רכישת תכשירים החייבים במרשם).

     

    • תרופות ללא מרשם (תל"ם - Non Prescription Drugs) - תרופות שלא מצריכות מרשם רופא לשם רכישתן. קבוצה זו כוללת "תרופות רוקח" ו"תרופות מדף".

     

    • תרופות רוקח - תרופות ללא מרשם המחייבות מעורבות ישירה של רוקח בעת רכישתן על ידי הצרכן (לדוגמה: פריודרם לטיפול בכינים, אומפרדקס למניעת צרבת, אופטלגין לשיכוך כאבים וכן תכשירי פרצטאמול ואיבופרופן באריזות של 20 כדורים ויותר).

     

    • תרופות מדף (OTC (Over the Counter - תרופות ללא מרשם הניתנות לרכישה מעבר לדלפק בית המרקחת ומחוצה לו ישירות על ידי הצרכן וללא צורך בפנייה לרוקח (לדוגמה: אוטריוין לגודש באף, קלגרון לכאבי גרון וכן תכשירי פרצטאמול ואיבופרופן באריזות של 16 כדורים).

     

    • אמ"ר (אביזרים ומכשירים רפואיים) - מכשיר, אביזר, שתל או חומר המשמש בטיפול רפואי, או נדרש לצורך פעילות של מכשיר או אביזר טיפולי. קבוצה זו כוללת ג'ל לאולטרסאונד ושטיפות לעדשות מגע לצד תכשירים שחלקנו מחשיבים בטעות כתרופות ללא מרשם: טרולאמין (להקלה בכוויות ובפצעים שטחיים), טריפלדרם פלוס (קרם אנטיספטי לחיטוי ולריפוי פצעים קלים), תכשירים לטיפול בכינים דוגמת הדרין ועוד רבים וטובים. היתרון הטמון בשיווק תכשיר כאמ"ר הינו הליך רישום מקוצר וטווח פעולה רחב יותר בכל הנוגע לענייני קידום מכירות והפצה.

     

    תמרור אדום להורים

    הורים, שימו לב לסימני האזהרה הבאים:

    1. האם הילד שלכם מתלונן על משקלו ומבלה שעות ארוכות בשירותים?

    2. האם הוא נוהג להסתגר בחדרו או לחלופין לבלות שעות ארוכות מחוץ לבית ומסרב לספר היכן בילה?

    3. האם הוא ניתק את קשריו עם חברים או החל להסתובב עם "חברים" חדשים שזהותם אינה ידועה לכם?

    4. האם הוא מתנהג באופן מוזר ונראה מנומנם או נמרץ יתר על המידה?

    5. האם הוא סובל מתנודות חדות במצב הרוח?

    6. האם הוא מבקש כסף לעתים קרובות ומתחמק מלומר לאיזו מטרה?

    7. האם הבחנתם כי כסף "נעלם" מהארנק שלכם?

    8. האם הוא עובד ומרוויח אך סובל מחיסרון כיס תמידי?

    9. האם חלו שינויים במשקלו ובגון עורו?

    10. האם הוא מזניח את הופעתו?

    11. האם הוא מידרדר בלימודיו?

    12. האם לבתכם אין מערכת יחסים קבועה והיא מסרבת לדבר על הנושא?

    13. האם כל שיחה שאתם מנסים לנהל עמה מסתיימת בפרץ זעם?

      

    ייעוץ מקצועי: אבי אובל, יו"ר ארגון תל"ם ומנכ"ל חברת מדיטרנד; דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל, ענף בתי המרקחת; פרופ' דניאל זיידמן, יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה, אחראי יחידת המחקר באגף הנשים, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר; ד"ר חגית דויטש, גינקולוגית מומחית, רופאה אחראית במרפאת נערות של דלת פתוחה רחובות ורופאה בשירותי בריאות כללית; צהלה יצחקי, עובדת סוציאלית ומחנכת למיניות, מנהלת דלת פתוחה, תל אביב; מגר' מיקי אריאלי, מנהל היחידה למאבק בפשיעה הפרמצבטית; עדי מילר, תזונאית ודיאטנית קלינית, עמותת שחף לטיפול בהפרעות אכילה בקהילה; ח"כ ד"ר רחל אדטו, רופאה מומחית למחלות נשים ומיילדות ועו"ד, יו"ר שדולת הבריאות והשדולה לקידום בריאות האישה; מגר' אנה אלגרט, בית הספר לרוקחות, המכון למדעי התרופה, האוניברסיטה העברית



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הרוקח הוא החיץ היחיד שבין הצרכן לתרופות ללא מרשם
    צילום: Index Open
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים