שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מיתוס מול מציאות: היכן נמצאים קברות המכבים?

    לא הרבה ידוע לגבי קברי החשמונאים, אלו שלחמו לפני 2,200 שנה למען חופש דתם, ובזכותם חוגגים את חנוכה. אולם ידוע לנו שחיו ונלחמו באזור מודיעין אך האם הם גם קבורים שם?

    >>> פעילויות לחנוכה - כל ההצעות והטיולים בערוץ התיירות

     

    הטיול המוצע כאן הוא מסע בילוש מעניין אחר עדויות לקיומם של המכבים ומשפחת חשמונאי. האתרים לאורך הדרך פזורים באיזור שבו חיו המכבים ולחמו לפני 2,200 שנים, כדי להגן על החופש הדתי-לאומי שלהם.

     

    עוד על חנוכה בערוץ התיירות:

     

    תשובות חותכות בנוגע למקום קבורתם של המכבים, או למקום יישובם האבוד, לא תמצאו כאן, וקשה גם יהיה לגרש את החושך הארכיאולוגי האופף את האתרים הללו.

     

    אבל, הטיול כן שופך אור חגיגי על האתרים הרלוונטיים בפרשייה זו ומביא למטיילים חוויית מחקר וגילוי שבה נהפך כל סלע בניסיון לאשש מדעית את מסורת ישראל. היה או לא היה, נס גדול או קטן, פה או שם. כנראה שבסופו של דבר זה לא ממש משנה מה נוכיח מכל זאת. העיקר שנחגוג, נאכל, ושיהיה שמח!

     

    איך מגיעים: מכביש 1 פונים לפני מחלף בן שמן למנהרה המובילה לכביש 443 ונוסעים מזרחה לכיוון מודיעין. בכניסה למבוא מודיעים (נקודה 1 במפה) פונים ימינה לכביש פנימי מסומן כחול, חולפים על פני מצבת הזיכרון לקדושי זגלמביה ונוסעים עד לרחבה שלפני מצוק, שמימינו מערה. זהו עמק הנזירים (2), וכאן מתחיל המסלול.


    מפת הטיול באזור מודיעין (איור באדיבות אתר מפה)

     

    עמק הנזירים

    עמק הנזירים (2) נקרא כך בגלל ביר א־שמי, אתר העתיקות שמגיעים אליו לאחר כ-2 ק"מ של נסיעה בדרך הכחולה, ונמצא מימין לדרך. יש כאן בריכת מים עתיקה ומערות ששימשו בתקופה הביזנטית למגורי נזירים. על קירותיהן של המערות עדיין נראים הצלבים שחקקו הנזירים.

     

    תצפית מעלה בית חורון

    ממשיכים מזרחה בדרך העפר עד שמתחברים חזרה אל כביש 443 בצומת מכבים. נוסעים עוד מזרחה עד צומת שילת, מבצעים פניית פרסה ונוסעים מערבה עד הפנייה ימינה (צפונה) לקברי המכבים. מיד אחריה מגיעים לצומת T ופונים ימינה בכביש 4466 לכיוון כפר חשמונאי, ואחרי כמה מאות מטרים פונים שמאלה אל "מוקד ספורט יערני של יער בן שמן". ממשיכים בין שולחנות הפיקניק, ואחרי כשבעים מטרים מגיעים למזלג ופונים בו שמאלה. מטפסים עוד כמאה מטרים עד לאתר ההנצחה לספורטאי מינכן. מהתצפית (3) שבמקום אפשר להשקיף על מעלה בית חורון.


    יער בן שמן

     

    קרבות המכבים

    המעלה הזה, שבתקופת החשמונאים שימש כציר תנועה מרכזי בין השפלה לירושלים, נמשך לאורך כשלושה ק"מ ומטפס בתלילות רבה לגובה של 225 מטרים. כאן, בין בית חורון תחתון (בית ע'ור א־תחתא) ובית חורון עליון (בית ע'ור אל־פוקא), ניהל יהודה המכבי את אחד מקרבותיו הגדולים ביותר, וטבח בחייליו של סרון. ב־66 לספירה נערך כאן עוד קרב חשוב, הפעם בין הרומים לבין המורדים היהודים.

     

    כפר חשמונאי

    חוזרים אל כביש 4466 וממשיכים מזרחה עד לרחבת החניה של כפר חשמונאי (4). לא להתבלבל, אין זה כפר מגוריהם של גיבורינו, אלא שיחזור של כפר מתקופת החשמונאים. כאן אפשר לפגוש בבעלי המלאכה של העולם העתיק: חקלאים ורועים, חרשי ברזל ונגרים, אורגים ופרוונים. המבקרים יכולים להתנסות בעצמם מה פירוש הדבר להיות חקלאי, ולא סתם, אלא כזה שעובד בשיטות של פעם. יש כאן גם מיבנים ואוהלים בטעם של פעם, בתי מגורים משוחזרים, והרבה פינות יצירה. הביקור בתיאום מראש בטלפון 08-9761617.

     

    קברי המכבים

    מכפר חשמונאי חוזרים אל צומת ה-T שפנינו אליו מכביש 443, וממשיכים ישר לכיוון קברי המכבים (5). חונים ברחבת החניה שבצד שמאל והולכים ימינה לאזור המסולע. אי אפשר שלא לראות את שתי שורות הקברים החצובים בסלע, ולידן מערת קבורה קטנה. אבני הגולל עדיין מונחות כאן. בערבית מכונה המקום "קבור אל־יהוד" (קברי היהודים), והמערה – קבר סולטן אל־יהוד (קבר מלך היהודים). אולי משום כך החליט מישהו כי אלה הם קברי המכבים ואביהם, מתתיהו.

     

    יוסף בן מתתיהו תיאר את קברי המכבים כך:

    "ויקם שמעון על קברות אבותיו ואחיו מצבה גדולה, אבנים מהוקצעות משני עבריהן, ויצג עליה שבעה עמודים אחד מול אחד: לאביו ולאמו ולארבעה אחיו. ויקף אותם קרנות גבוהות מעשה מקלעות, ועליהן מפותחים כל כלי מלחמה לזכר עולם, וגם תבנית אניות מחוטבות הנשקפות על פני הים. והמצבה הזאת במודעית עד היום הזה" (חשמונאים א , י"ג, 27–29)


    אבני הגולל עדיין מונחות כאן. קברי המכבים

     

    מיתוס מול מציאות

    דבר ממה שנראה בשטח אינו מזכיר את התיאור הזה, אבל מה זה חשוב. נכון שהקברים מסודרים בשורה, כפי שהיה נהוג בקבריהם של בני משפחה, והם אפילו חפורים ממערב למזרח, אולי לכיוון ירושלים. ונכון שמצידה הצפוני של הגבעה נמצא הכפר אל־מדיה – שם שאולי משמר ואולי סתם מזכיר את שמה העתיק של מודיעין, עירם של המכבים, אבל זה עדיין לא אומר כלום.

     

    למען ההגינות נציין כי שרידי עיר מהתקופה החשמונאית אכן קיימים ליד הכפר, בתל א־ראס. בספריהם ובחיבוריהם של עולי רגל יהודים הקברים הללו אינם מוזכרים, ובימי הביניים זוהו מודיעין וקברי המכבים עם אתרים אחרים לגמרי. גם שיטת הקבורה מתאימה לתקופה הביזנטית, ולא לתקופה החשמונאית, שבה נהגו להעביר את עצמות המתים לגלוסקמות, ולהניח אותן בכוכים שנחצבו בקירותיהן של מערות הקבורה. כיצד אפוא התפתח המיתוס המזהה את קברות המכבים עם אתר זה?

     

    ככל הידוע, מדובר בסיפור מודרני למדי. בחג החנוכה (תרס"ט 1909) הגיעו לכאן תלמידי גימנסיה הרצליה מתל־אביב, כדי להדליק לפידים לכבוד החג. הם בחרו במקום זה דווקא בגלל השמות הערביים – אל־מדיה וקבור אל־יהוד. הכינוי שנתנו הם למקום – קברות המכבים – תפס, ולאחר מלחמת העולם השנייה נערך כאן גם "מירוץ הלפיד". של איזו תנועה? – מכבי, כמובן. היה או לא היה – העיקר הגבורה. בהשראת תיאור הקבר של יוספוס פלביוס הוקמה אנדרטה בצורת פרמידות לזכר אלה שנפלו במערכות ישראל בהגנה על האזור.


    אנדרטת הפרמידות (צילומים: חנן ישכר)

     

    שמעון, שרה, מרים ומנלאוס

    עוד מערת קבורה (6) הנושאת את שמם של החשמונאים נמצאת לא הרחק מכאן, כמאתיים מטרים ממערב לרחבת החניה, בצמוד לכביש 443. המערה הזאת היא מימי בית שני, יש בה שלושה חדרי קבורה, ובהם – בניגוד לקברי המכבים – יש גומחות חצובות. הגלוסקמות שהיו בהן נשלפו ממקומן ונזרקו מחוץ למערה, וחרוטים עליהן באותיות עבריות ויווניות השמות שמעון, שרה, מרים ומנלאוס. נראה כי מדובר במערת קבורה של משפחה יהודית מיוחסת מירושלים, שמשום מה קברה את מתיה כאן.

     

    חורבת גרדי וקבר שיח' ערבאווי

    ממשיכים בכיוון צפון־מערב בשביל מסומן אדום, ואחרי כ-600 מטרים מגיעים לחורבת הגרדי (7), שבמרכזה נמצא קבר שייח´ אל־עירבאווי. הקבר הוקם על שרידי מבנה גדול מן התקופה הביזנטית, שהוא עצמו נבנה כנראה על שרידי מבנים קדומים יותר, אולי אפילו חשמונאיים. משום כך, ומשום שבמקום נמצאו גם מטבעות מהתקופה החשמונאית, היו שטענו כי זהו אתר הקבורה האמיתי של משפחת החשמונאים. המקום שופץ והצטרף עד מהרה לשורה המכובדת של קברי צדיקים שמצווה לפקוד אותם.


    הוקם על שרידי מבנה גדול מן התקופה הביזנטית. קבר שיח' ערבאווי

     

    לקראת סיום

    ממשיכים מזרחה (ימינה) לתוך היער, בניצב לשביל האדום, ואחרי כ־500 מטרים מגיעים אל דרך עפר רחבה. זוהי דרך הפטרולים של צה"ל, שעד מלחמת ששת הימים ערך כאן סיורים לאורך הגבול עם ירדן. פונים בדרך הפטרולים ימינה. מעברו השני של הנחל נראים בתי הכפר אל־מדיה, ולימינם תל א־ראס. המסורת כאילו כאן שכן מודיעים, כפרו של מתתיהו, כבר הופרכה, אבל שוב – מה זה חשוב? העיקר ההיסטוריה... בפיצול הדרך הראשון פונים שמאלה ובפיצול השני ימינה עד למיפגש השבילים הבא, ומשם מטפסים בדרך עפר מסומנת שחור עד שמגיעים שוב אל החניה.

     

    קרב אמאוס

    חוזרים לכיוון כביש 1, וקצת לפני מחלף לטרון פונים שמאלה לפארק איילון־קנדה. כאן נמצאים שרידיה של העיר אֶמָאוֹס, שם נערך הקרב השלישי של יהודה המכבי. לכאן הגיעו הכוחות הסוריים כדי לנקום את מפלתו של סרון בבית חורון, והפעם הביאו עימם כוח עצום. ניצחונו של יהודה גם בקרב זה הניס את החיילים הסוריים עד לגזר, ליד כרמי יוסף של היום.

     

    כאן מסתיים הטיול. מומלץ להמשיך לנסוע ולשוטט בשבילי הפארק ולהתרשם מנופיו ומאתריו.

     

    פרטים כלליים

    אזור: שפלה

    סוג: רכב רגיל

    אורך המסלול: כ-5 ק"מ

    משך הטיול: 2 - 4 שעות

    נקודת מוצא: עמק הנזירים

    נקודת סיום: פארק קנדה

    דרגת קושי: קל

     

    הטיול מתוך הספר "חגים אוכלים מטיילים" בהוצאת מפה, כתב רוני שיר.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בערבית מכונה המקום "קבור אל־יהוד". קברות המכבים
    צילום: חנן ישכר
    מומלצים