שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חידת היגיון: מה פירוש המילים ב"מעוז צור"?
    מה זה מנבח? מיהו הברוש? ומה הקשר בין אדמון לצלמון? הפיוט "מעוז צור" מלא בציטוטים, רמיזות היסטוריות והתייחסויות לדברי חז"ל - פעם אחת ולתמיד, ynet עובר פסוק פסוק, ומבהיר למה התכוון המשורר. פרויקט מעוז צור - חלק שני

    לשיר את "מעוז צור" זה כמו לשיר כתב חידה. בניגוד לשירי חנוכה אחרים - ששם ברור שהנר שאדליק בחנוכה הוא דקיק או שאמא היא שנתנה את הלביבה - הפיוט מימי הביניים דומה לחידת היגיון שהולחנה. מי הם "מלכות עגלה" ו"הברוש"? מיהו "הצר"? מה זה "מנבח"? ומי הם שבעת הרועים שמופיעים בסוף השיר משום מקום? ומה מקבל מי שפותר נכונה?

     

     

  1. עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    "מעוז צור", שנכתב ככל הנראה בגרמניה בתחילת המאה ה-13 על-ידי פייטן שזהותו אינה ברורה לגמרי, עמוס בציטוטים מהמקרא, רמיזות היסטוריות, והתייחסויות לדברי חז"ל המופיעים בטקסטים שונים. וכל זה בשיר אחד עם שישה בתים.

     

    לפניכם החידה והפתרון:

     

    בית ראשון: השתוקקות לנקמה וגאולה

    מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי/ לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ - מעוז צור או צור ישועה מופיעים ככינויים לאלוהים בכמה מקומות במקרא, למשל: "מהרה הצילני, היה לי לצור מעוז" (תהילים לא, ג). הכוונה היא שהקדוש-ברוך-הוא הוא המגן עלינו, ואנו מצפים שתגיע הישועה לכל הטרגדיות שמופיעות בשיר, וגם לאלה שיגיעו אולי בעתיד.

     

    תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי - בית תפילתי זהו בית המקדש, שעליו נאמר "כי ביתי - בית תפלה יקרא לכל העמים" (ישעיהו נו, ז). הפייטן מייחל לבניית בית המקדש השלישי.

     

    וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ - נקריב את קורבן תודה (מהצאן ומהבקר)

     

    לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ - הפייטן עושה שימוש במטבע לשון המופיע אצל הנביא ישעיהו "הכינו לבניו מטבח" (יד, כא), ומתכוון לטבח שיעשה אלוהים באויבי ישראל.

     

    מִצָּר הַמְנַבֵּחַ - מנבח זה שורש ייחודי, המופיע רק פעם אחת במקרא - ושוב אצל ישעיהו ("לא יוכלו לנבוח" (נו, י). משמעותו, כמו בימינו, היא נביחה של כלב, ובמקרה שלנו זה אויב שנובח. הכוונה היא כמובן להביע זלזול באויבי ישראל.

     

    אָז אֶגְמֹר בשיר מזמור - על פי מה שמסופר בגמרא, כשבית המקדש נשרף - הלויים היו בדיוק באמצע שיר מזמור ליום רביעי. פה הפייטן מייחל לכך שכשאלוהים יעשה טבח באויב והגאולה תגיע, אז נוכל לגמור את המזמור שנקטע.

     

    חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ - הביטוי חנוכת המזבח מופיע במקרא בחנוכת המשכן: "ויקריבו הנשיאים את חנוכת המזבח". כאן הכוונה להקמתו של בית המקדש השלישי.

     

    בית שני: הגלות הראשונה - מצרים

    רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי, בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה - גלות מצרים כילתה את כוחותיהם של ישראל, יש גורסים כי יש לשיר את זה "וְיגון כוחי כִלָּה".

     

    חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי - אלו הן עבודות הפרך שעשו בני ישראל במצרים, שעליהן נאמר "וימררו את חייהם". והקושי - זו העבודה.

     

    בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה - מלכות עגלה מזוהה עם מלכות מצרים, שנאמר בירמיהו "עֶגְלָה יְפֵהפִיָּה מִצְרָיִם" (מו, כ). יש הסוברים שהם זכו בכינוי זה בגלל שבמצרים עבדו לעגל.

     

    וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה - הסגולה אלה כמובן בני ישראל, שעליהם נאמר "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים" (דברים ז, ו). סגולה פירושו: אוצר חביב.

     

    חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה - אלה הם המצרים, שרדפו אחרי בני ישראל בצאתם ממצרים וטבעו במצולות ים. הפייטן משתמש בתיאור המקראי "תהומות יכסימו, ירדו במצולות כמו אבן" (שמות טו, ה).  

     

    בית שלישי: גלות בבל

    דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי - בימי הבית הראשון הביאנו לבית המקדש. באשר למילה דביר יש מספר פירושים: דביר מלשון "ידבר עמים", "דבר אחד לדור" - ואז הכוונה היא למנהיג. פירוש אחר הוא שמדובר בקודש הקודשים.

     

    וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי - אבל זה היה שקט זמני, שוב לא נחתי מייסורי הגלות.

     

    וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי - הנוגש הוא נבוכדנצאר.

     

    כִּי זָרִים עָבַדְתִּי - הסיבה לגלות: עבודה זרה, כפי שאמר הנביא ירמיהו "ואהבתי זרים ואחריהם אלך" (ב, כה).

     

    וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי - יין הרעל יכול להיות גם כוס גדושה בצער וייסורים שהיו מנת חלקי (מסכתי), או שנסכתי יין נסך לעבודה זרה.

     

    כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי - כמעט שעברתי מדרך התורה ומהעולם בגלות בבל.

     

    קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל - זרובבל מזרע דוד המלך היה ממייסדי הבית השני. גלות בבל הסתיימה כשעלה זרובבל לבנות את בית המקדש השני. זרובבל מופיע בנבואות זכריה (הנקראת בהפטרת חנוכה) "מי אתה הר הגדול לפני זרובבל למישור" (ד, ז)

     

    לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי - אחרי שבעים שנה בגלות בבל, באה הגאולה.

     

    בית רביעי: רדיפות היהודים בפרס בימי מרדכי

    כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ - מרדכי היהודי ממגילת אסתר נמשל פה לברוש, שהוא ממשפחת הארזים והמעולה שבהם. הפייטן רומז לפסוק בישעיה: "תחת הנעצוץ יעלה ברוש, ותחת הסרפד יעלה הדס", ברוש הוא מרדכי, וכך נרמז בתורה במילים "בשמים ראש" - אונקולוס מתרגם את צירוף מילים אלה "מרי דכיא" שזה רמז למרדכי. כריתת הברוש מרמזת על מזימת המן לכרות את ראש מרדכי בראש העץ.

     

    ביקש אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא - המבקש לכרות את צמרת הברוש הוא המן בן המדתא הרשע מזרע אגג. שאול המלך לא הרג את אגג מיד - ויצא ממנו המן.

     

    וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ/ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה - תוכניתו של המן הפילה אותו בפח, ועל העץ שביקש לתלות את מרדכי בסוף הוא עצמו נתלה.

     

    רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ/ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ - ראש ימיני הוא מרדכי, שהיה משבט בנימין, ולכן כונה "איש ימיני".

     

    רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו/ עַל הָעֵץ תָּלִיתָ - אלה הם עשרת בני המן ורכושו הרב. המן מעיד בעצמו במגילת אסתר: "ויספר להם המן את כבוד עושרו ורוב בניו" (ה, יא).

    .

    בית חמישי: המלחמה ביוונים

    יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי/ אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים - חשמנים הם אנשים חשובים. בספר תהלים למשל נכתב "יאתיו חשמנים" (סח, לב), כשכוונת המשורר היא לשרים חשובים. לכן, ייתכן כי הכוונה לחשמונאים שהיו כהנים גדולים. יש גורסים שיש להגיד חשמוּנים, שזו הגייה הדומה לזו המופיע בסידורי אשכנז בברכת "על הניסים": החשמונאים נקראים חַשְׁמוּנַאים.

     

    וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי - בשיר השירים נכתב "אני חומה ושדי כמגדלות". במסכת פסחים חכמים פירשו מה הם חומה ומגדל: "אמר רבי יוחנן: 'אני חומה' - זו תורה, 'שדי כמגדלות' - אלו תלמידי חכמים. רבא אמר 'אני חומה' - זו כנסת ישראל, ו'שדי כמגדלות' - אלו בתי כנסיות ומדרשות". בהקשר של הפיוט נרמז כאן ליוונים, שגזרו על ישראל גזירות קשות ואסרו עליהם ללמוד תורה. הסבר אחר, וקצת יותר רוחני, הוא שמדובר בחומות המקדש הגשמי וחומות המקדש הרוחני שבכל יהודי ויהודי.

     

    וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים - השמן של המנורה כמובן. עם זאת, יש הרואים בכך רמז לרדיפות הדתיות של היוונים. כאשר השמן שהוא נוזל שאינו מתערבב עם יתר הנוזלים מבטא את המהות היהודית שהיוונים ניסו לאבד.

     

    וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים - השמן של הכהן הגדול שנותר. בפרשנות הרוחנית - הנקודה היהודית הכי עמוקה, שאותה, למרות הכל, לא הצליחו לטמא.

     

    נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים - ישראל נמשלו לשושנה בין החוחים, ולהם נעשה נס מהשמן המועט שנותר.

     

    בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה - אלה הם החכמים של אותו הדור, שהבינו שיש לקבוע שמונה ימים של חג ולא שבעה, מאחר וגם היום הראשון כלול בנס.

     

    קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים - וקבעו אותם להודות ולהלל לה'.

     

    בית שישי: מצוקות ההווה

    חֲשׁוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ - הפייטן משתמש בתיאור הגאולה, המופיע בנבואות ישעיהו: "חָשַׂף ה' את-זרוֹע קדשׁוֹ לעיני כּל-הגּוֹים" (נב, י)

     

    וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה - קירוב הקץ משמש פעמים רבות לתיאור קץ הגלות, כך למשל אומר דניאל בנבואתו האחרונה "ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין" (יב, יג).

     

    נְקֹם נִקְמַת דַם עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה - בספר דברים מובטח כי אלוהים "דם עבדיו יקום" (לב, מג). אומה הרשעה הכוונה היא למלכות אדום ורומי, המכונים בחז"ל לא פעם "מלכות הרשעה".

     

    כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה/ וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה - יש השרים במקום "השעה" - "הישועה". בכל מקרה, הכוונה היא כמובן שאנו  כבר מחכים זמן רב לישועה.

     

    דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן - מספר פירושים קיימים לגבי זהותו של אותו "אדמון". יש הסוברים כי מדובר באומה הרומית, שמזוהה עם

    אדום, או כינוי כללי לנוצרים שכן הנצרות מזוהה במסורת חז"ל עם עשו, שהיה אדום שיער. השערה אחרת היא שהכוונה למנהיג הצלבני פרידריך ברברוסה, שפרוש שמו בלטינית "אדום זקן". "צלמון" מזוהה עם צלמוות, והצירוף של צלמון עם אדמון הוא הברכה הלבבית שאותו אויב, מי שלא יהיה, יירש גיהנום.

     

    הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה - שבעת הרועים מוזכרים בנבואת מיכה: "והקמונו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם" (ה, ד). במסכת "סוכה" מבואר מי הם אותם שבעה רועים: דוד באמצע, אדם שת ומתושלח מימינו, אברהם יעקב ומשה בשמאלו. בגירסה אחרת, שבעת הרועים הם שבעת האושפזין של סוכות. מאחר ובשתי הגירסאות נמצא דוד המלך, הכוונה היא ככל הנראה לגאולה שתבוא עם משיח בן דוד.


  2.  

    עוד על מעוז צור:

     

    • תודה לחנה פתיה מאתר "הזמנה לפיוט" ולפרופ' אפרים חזן על הסיוע בהכנת הכתבה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חידת היגיון: מה פירוש המילים ב"מעוז צור"?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים