שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מתיסיהו על הזקן: "הבנתי שזו לא האמת שלי"
    החשש ממה יגידו, המבטים המוזרים, הבלבול הפנימי והחרדות. לאחר הפרידה מהמראה החסידי – מתיסיהו שובר שתיקה, ומספר מדוע גילח את הזקן באקט פומבי כמעט. "פתאום הבנתי שחלק מהאמונות שלי כבר לא אמיתיות לי. שהזקן זה רק סמל"
    עשרה ימים חלפו מאז פרסמנו כאן לראשונה על "המהפך" נוסח מתיסיהו, והשבוע הוא שוב על הבמות, כמידי חנוכה בניו-יורק. אלא שהכוכב החרדי המפורסם ביותר בעולם, כבר לא חרדי במובן החיצוני והעמוק של המגזר.

     

    עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    למעט שני "ציוצים" שבהם הכריז קבל תמונה ועולם על "הדרך החדשה", ולאחר כמה שעות הבהיר כי לא עזב את הדת – נותר ערפל סמיך סביב האיש והסמל. ואולם שני ראיונות לא שגרתיים שהעניק בימים האחרונים לרשת הרדיו WNYC ולמגזין הבידור המקוון Rolling Stone, מצליחים לשרטט תמונה בהירה של משמעות המהפכים החיצוניים, המבטאים לדברי מתיסיהו תהליכים פנימיים עמוקים.  

     

     

    "אהבתי את זה ושנאתי את זה בו זמנית", הוא מצהיר. לדבריו, הזקן ייצג בעיניו את רחמי השמיים בתהליכים הראשוניים של התחברות ליהדות, לדת, לרוחניות, למיסטיקה ולחסידות. מתיסיהו (ובשמו המקורי: מתיו) מילר, בן ה-32, חזר בתשובה לפני כ-12 שנים. "כשהייתי בן 17, גיליתי את הרגאיי", הוא אומר. "אהבתי את בוב מארלי, והתחלתי לגדל ראסטות. ככה זה, תמיד החיצוניות שלי ייצגה את מה שבתוכי.

     

    "כשהייתי בן עשרים, והתחלתי לגלות את היהדות, הלכתי לרבנים שונים ולבתי כנסת שונים בתהליך של חיפוש. יום אחד, בסאבוויי, שמתי כיפה, אף על פי שמעולם לפני כן לא חבשתי כיפה מחוץ לבית כנסת, ואהבתי איך שזה הרגיש. הרגשתי שזה מייצג משהו בתוכי, משהו יהודי שקם לחיים. וכמו תמיד אצלי, מה שבפנים מקרין גם החוצה. יומיים אחר כך לבשתי ציצית, זרקתי את התער, וגידלתי זקן. הלכתי על כל המראה".

     

    בלי זקן, בלי פחד

    מאותו הרגע מספר מתיסיהו כי החל לנהל מערכת יחסים של אהבה-שנאה עם המראה החיצוני שלו. "בנקודה מסוימת גיליתי שהקבוצה שהשתייכתי אליה לחלוטין, בכל כולי, אמרה שאסור להוריד את הזקן אפילו אם אתה רוצה. זה בניגוד להלכה", הוא אומר, "וזה מייצג את הברכה האלוהית. אם אתה מקצץ את הזקן, אתה כאילו מקצץ בברכה. והאמנתי בזה הרבה זמן.  

     

     

    "היו דקות שאהבתי את הזקן שלי, והרגשתי את החסד האלוהי, והיו פעמים שחשתי ממש לא בנוח עם זה. תמיד הרגשתי כאילו אנשי מסתכלים עלי כמו על משוגע. כשהזקן התחיל להיות באופנה, אמרתי לעצמי בסיפוק שאנשים מגדלים אותו כי זה 'קול', אבל לי יש זקן מסיבות עמוקות יותר, של ענווה. אני לא יכול להתגלח אפילו אם אני רוצה, ואהבתי את הרעיון".

     

    מאחורי המראה החרדי הסתתרה אידיאולוגיה עטופה בחרדות. "בקבלה נאמר שהזקן מייצג את 13 המידות של הקב"ה", מתיסיהו פורס את משנתו. "בעיקרון, הכל קשור זה בזה בעולמות העליונים ובעולם שלנו. כמו במראה, דברים משתקפים זה בזה. איכשהו, הזקן הוא מעין הצהרה על מידת הרחמים של השם, ושמעתי רעיון שהברכה וההצלחה נובעות מאותן מידות אלוהיות. פחדתי שאם אגלח את הזקן, איכשהו החסדים והברכות ייחתכו אף הם מחיי.

     

    "הרגשתי שמתסכלים עלי כמו על משוגע". מתיסיהו ()
    "הרגשתי שמתסכלים עלי כמו על משוגע". מתיסיהו

     

    "ואז הבנתי שרחמי שמים לא יכולים להיות קשורים לאם אתגלח או לא. בשבועות האחרונים עברתי המון תהליכי שינוי, יותר מבכל תקופה אחרת בחיי - ובהמון תחומים. פתאום הבנתי שחלק מהאמונות שלי כבר לא אמיתיות לי יותר. שהזקן זה רק סמל, וסמל לא עומד כאידיאולוגיה בפני עצמה... המון דברים החלו להתברר לי. הבנתי שהפחדים שהיו לי הם שטות, ועלי פשוט לבטוח בעצמי שאם אני ראוי לרחמי שמים, אז אזכה להם. בלי קשר לזקן".

     

    לא רק גוונים של שחור-לבן

    לחשש התיאולוגי הצטרף, לדברי מתיסיהו, החשש הידוע מ"מה יגידו": מה יגידו המעריצים, ומה יגידו בחברה הדתית. "חששתי שהם יחשבו שוויתרתי על הכל, ולקח זמן עד שהתחלתי להתגבר על שני הפחדים הללו. לקח זמן עד שאמרתי לעצמי שלא אכפת לי יותר מה שאנשים חושבים, ואני צריך לבטוח בעצמי ולהיות אמיתי עם עצמי".

     

    המהומה העולמית שפרצה עם פרסום התמונה של מתיסיהו המגולח, אימתה את החששות: "אנשים התחרפנו, וחשבו שאם אני מוריד את הזקן אני כבר לא יהודי, או כבר לא דתי", מתיסיהו אומר. "אבל כמה שעות אחר כך פרסמתי 'ציוץ' נוסף בטוויטר, ובו כתבתי שכמידי בוקר – גם באותו הבוקר, לאחר שהתגלחתי, הלכתי לטבול במקווה ולהתפלל בבית הכנסת".

     

    מתיסיהו אומר כי העולם מלא בסתירות. "הבנתי שלכל דבר יש כמה מימדים. אנחנו נורא ממהרים לקטלג דברים

    בשחור-לבן, ולשים אותם בתוך קופסה. אך הכל בעולם זה עירוב של גוונים, של דברים שונים".

     

    ללא הלוק החסידי, מתגלות פנים רזות, אך העיניים הן אותן העיניים. מתיסיהו עולה להופיע בכיפה שחורה שנראית פתאום גדולה ממידות ראשו, וגם הציציות עודן מתבדרות על הבמה. "אף פעם לא גדלתי בקהילה דתית סגורה", הוא מצהיר. "מעולם לא ראיתי עצמי עושה מוזיקה רק לקבוצה אחת של אנשים.

     

    "התמיכה שאני מקבל בעקבות המהלך נפלאה. מרגישה לי טוב עכשיו, ומחזירה את האמון בטוב האנושי, כי יש כל כך הרבה שנאה שם בחוץ".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    זקן עם רוחניות. מתיסיהו עם
    צילום: יהונתן צור
    החששות התאמתו. מתיסיהו בלי
    מומלצים