גילי ורמוט: "בכיתי להורים שלי בסקייפ"
היום בספורט "ידיעות אחרונות": ורמוט שובר שתיקה ומדבר על המאמן שלא ספר אותו, החודשים הקשים בגרמניה, חבל ההצלה שהגיע מהולנד, הבלגאן בהפועל של טביב, והתוכניות בנבחרת
"אני לא נופל מאף אחד מהלגיונרים שיצאו בקיץ לאירופה אבל אני, בניגוד אליהם, אפילו לא קיבלתי צ'אנס. לא שיחקתי ולכן לא אכזבתי. המאמן בקייזרסלאוטרן לא ראה אותי משחק, זה היה ביש מזל של אחד למיליון. אני מודה שסבלתי סבל גדול. זה היה סיוט. דפקתי את הראש בקיר ובכיתי להורים שלי בסקייפ. אבל אני מאמין שהכל לטובה. עכשיו קיבלתי חבל הצלה מלמעלה לקריירה שלי".
עוד ב-ynet ספורט:
- NBA: ניצחונות למיאמי, דאלאס ושיקגו
- הפועל ראשון לציון: לחמן סיכם לשנה וחצי
- עונש נקודתי: עלהפסד מכבי ת"א/ טור
- בן שמעון: "מי שמדבר מורחק מחמישה משחקים"
אחרי שמונה חודשים בלי לשחק ובלי לדבר, גילי ורמוט שובר שתיקה בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות". אחרי שעבר את הבדיקות הרפואיות בהולנד, וחזר לגרמניה כדי לארוז, מספר 20 החדש של דה־חראפשחאפ ההולנדית, מתכונן לתחנה הבאה בקריירה. היום (ג') הוא ייכנס לדירה בארנהיים, ועוד לפני שהתכונן לבכורה, במשחק הקצוות מול טוונטה, ורמוט פתח את הלב.
"הגיעה אליי ההצעה מהולנד, זה היה ממש החבל הטוב ביותר בשבילי. יכולתי אולי לחתום בספרד, אבל לא רציתי לקחת סיכון ולהילחם על דקות, אחרי שחצי
ספר על הקבוצה חדשה שלך.
"אני מגיע לקבוצה שנלחמת על החיים שלה, עם שחקנים צעירים. מצחיק אותי שמביאים אותי כשחקן מנוסה לקבוצה באירופה, כי תמיד אני הייתי הצעיר. הייתה לי שיחה עם המאמן ההולנדי, שאמר לי כי הוא מייעד אותי לשחק מתחת לחלוץ, להיות הפליימייקר. התרשמתי מהעיר דוטינכם, שבה נמצא האיצטדיון הביתי שלנו. יש בו 13 אלף צופים והוא מלא בכל משחק, זה מועדון שבכל שנה נלחם על הישרדות, אבל מקום חם".
אתה בטוח שקבוצה שנלחמת על חייה, מתאימה לצורת המשחק שלך?
"בהולנד אין קבוצה שלא מניעה כדור ומנסה לשחק. דווקא זאת הליגה עם הכי הרבה שערים. אחרי שיחה עם המאמן, שהציג בפניי את הטקטיקה שלו, אני בטוח שיהיה לי פה אחלה. בטח בסיטואציה שנוצרה".
תקצירים ב-ynet ספורט:
היו לך הצעות מסלטיק, קפריסין ופולין.
"הבחירה שלי בהולנד נבעה מכך שזו ליגה איכותית, אולי לא מהבכירות, אבל הטובה ביותר אחריהן. זו ליגה מאתגרת עבורי. אני מקווה לשחק קודם כל, להנות ולעזור לדה־חראפשחאפ להישאר בליגה. ככה אוכל להיות גם חלק מהנבחרת, שזה הכי חשוב".
בן שהר התחיל מצוין בהולנד, אבל דעך והפך בשלב מסוים לשחקן ספסל. עוד זוכרים אותו שם?
"אמנם הם ירדו ליגה באותה עונה, אבל בן הבקיע שישה שערים בחצי עונה ועובדה שהגיע משם לאספניול. אגב, דולי ג'ונסון שיחק פה בתחילת השנה, אבל נופה בשל בעיית משמעת".
ביולי האחרון קייזרסלאוטרן רכשה אותך תמורת 750 אלף יורו והפכת לאחד המשתכרים הגבוהים במועדון. מה קרה שם, שמצאת את עצמך מחוץ לסגל?
"עשיתי ניתוח במפשעה בסוף העונה שעברה וההחלמה הייתה אמורה להסתיים בחודש של הפגרה. אבל כשהתחלתי להתאמן היו לי כאבים בהשפעת הניתוח, ועברתי חודש וחצי של אימונים אישיים בנפרד מהקבוצה. כל בוקר נסעתי חצי שעה למקום אחר, שם התאמנתי ואכלתי לבד, עד החזרה שלי ביולי לאימונים".
ואז?
" לא כמו בישראל, שבה אחרי שני אימונים אתה נכנס לעניינים, בגרמניה צריך להתאמן חודש כדי שיתחילו בכלל לספור אותך. ככה אמרו לי כל השחקנים ולא הייתה לי שום בעיה עם זה, למרות שמלכתחילה היחס היה מוזר. כל הסיטואציה הייתה הזויה".
פרט.
"בסופו של דבר הפציעה לא הייתה הסיבה לכך שלא שותפתי, אלא רק עיכבה את העניין. אמרתי לאנשים הקרובים אליי שייקח לי חודש לחזור לעצמי, אבל מההרגשה שנתנו לי בקבוצה משהו הריח לי לא טוב, התייחסו אליי לא יפה והמאמן לא דיבר איתי".
ניסית לדבר איתו?
"בשיחה הראשונה עם המאמן, מרקו קורץ, הוא הבהיר לי שהוא רואה בי שחקן עתיד בקבוצה, אבל אחרי חודש הוא אמר לי 'בישראל היית כוכב בלי להילחם,
ופה חייבים להילחם'. אנשים בארץ הרי רואים את השידורים הישירים שלנו מגרמניה ורואים שאין בקייזרסלאוטרן הרבה כדורגל, אלא יותר כדורים ארוכים ומלחמה".
"השאלה שלי היא למה הביאו הם אותי. אפילו אמרתי לאבא שלי שאם עכשיו הייתה לנו שוב בחירה, הייתי רוצה לבוא לקבוצה הזו, כי מבחינה מקצועית אין בה הרבה כישרון וברק. אני יכול לבלוט בה יותר מאשר בארץ, כי הפועל תל־אביב הרבה יותר כשרונית".
באמת? הפועל טובה מקייזרסלאוטרן?
"הפועל של שנה שעברה או לפני שנתיים טובה יותר. השנה? שקול מאוד".
הראיון המלא היום במוסף הספורט של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
