שתף קטע נבחר

"אזרח סוג ב' שלא יכול לשבות". זעקת עובדי קבלן

מנקה באוניברסיטה בבאר-שבע ועובד בתאגיד המים בירושלים מתארים איך זה להיות עובד קבלן. "מה הזכויות שלנו, לנקות את החרא של האנשים ולשלוח את הילדים למלחמות?", שואלת המנקה, אם ל-3 עם תואר ראשון

"עובדי קבלן זו קומבינה ענקית על חשבון החלשים. היהודים טובים בהמצאות, יצאו ממצרים עבדים כדי לייבא את זה לישראל של שנות האלפיים. המשכורת בדיחה, אבל הכי קשה זה להיות אזרח סוג ב' שאפילו לשבות לא יכול". כך סיפרה ל-ynet ולנטינה ליחוטנסקי (52) שמועסקת כעובדת ניקיון באוניברסיטת בן גוריון על תחושותיה עם פרוץ השביתה הכללית במשק. לדבריה, "עד עכשיו הקול שלנו לא נשמע, אני מקווה שעכשיו ישמעו את הצעקה שלנו".

 

השביתה הכללית במשק - כותרות אחרונות:

 

ולנטינה, נשואה ואם לשלושה שמתגוררת בבאר-שבע, לא תוכל לשבות היום (ד') ותלך לעבודה כרגיל, "כולם מנצלים את עובדי הקבלן, כמוני יש אלפי מנקות ששואלות מה הזכויות שלנו, לנקות אחרי החרא של האנשים ולשלוח את הילדים למלחמות?", היא מתריסה בכאב.

 

ליחוטנסקי, שעלתה לישראל ב-1996 מאוקריאנה, מחזיקה בתואר ראשון בפוליטיקה וסוציולוגיה, אבל נאלצת לעבוד כמנקה באוניברסיטה ולהשלים הכנסה בניקיון משרדים. לדבריה,

שכרה החודשי באוניברסיטה מגיע לכ-2,000 שקלים עבור ארבע שעות עבודה במשך חמישה ימים בשבוע. "אי אפשר לעבוד שם יותר שעות. אני זוכרת תקופות שבהם הילדים היו חוזרים מהצבא ולא היה מספיק כסף לאכול. בעלי עזב אז את ישראל כדי לעבוד בחו"ל, ואני הרגשתי שאני רוצה לזרוק את עצמי מהחלון".

 

לדבריה, רוב העובדות לא מבינות כיצד לקרוא את תלוש המשכורת המסובך. "אנחנו כמו עובדים זרים, רק שהם חוזרים עשירים למדינות שלהם ואנחנו נשארים כאן עניים". למרות הכל, היא מקווה שהשביתה תשנה משהו, "אולי האנשים שקובעים מה קורה בארץ הזו ישימו לב אלינו".

 

"יש אלף אחרים שמחכים רק להחליף אותך"

לעומתה, נידאל אבו סננה (31), תושב ירושלים המועסק כעובד קבלן בחברת "הגיחון", לא יגיע לעבודה. לדבריו, "אם אנשים נאבקים בשבילי, אני גם רוצה להילחם. מה שעושים לנו זה עוול מתמשך אנחנו מרוויחים הכי פחות ועדיין רוכבים עלינו".

 

במשך שמונה שנות עבודתו בגיחון, תאגיד הביוב והמים של ירושלים, הוא הספיק לעבור דרך 3 חברות קבלן. "במהלך כל השנים האלו לא קיבלתי העלאה אחת במשכורת, אבל חברים שלי שהם עובדי הגיחון באותו תפקיד השתדרגו". הוא הסביר כי אמנם "רק קיר גבס מפריד בינו לבין עובד החברה במשרד ליד, אבל בעצם עולם שלם מפריד בינינו. יש לו תנאים ומשכורת טובה הרבה יותר". להיות עובד קבלן, הוא הדגיש, זו הרגשה "שיש אלף אחרים שמחכים רק להחליף אותך".

 

כעובד קבלן, מספר נידאל, היחס אליו שונה, "במקרה של גשם לדוגמה אותי ישלחו עם קטנוע, ואותם לא יעזו". גם התנאים הסוציאליים שונים, "חופשות, פנסיה וקרנות השתלמות". לדבריו, שכר הבסיס הוא 5,500 שקלים ל-8 שעות,

חמישה ימים בשבוע. "מצבי עוד טוב, כי אני יכול לעשות תורניות. יש אצלנו אנשים שעובדים על פי כמויות, לא משנה כמה שעות עבדו, משנה כמה צינורות תיקנו".

 

גם נידאל מקווה שהשביתה תוביל לשינוי. "מדובר באנשים הכי חלשים שלא יכולים לדבר ואותם דופקים הכי הרבה. צריך להיות חזק כדי לשרוד בעולם הזה ולהתמיד בשביתה הזו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אין תנאים סוציאליים
צילום: שי רובין
מומלצים