שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: דלית שחם
    המדינה כופה נורות חסכוניות. ואם לא בא לנו?
    החל מתחילת השנה המדינה אסרה למכור לנו נורות ליבון שצורכות הרבה אנרגיה, אלא רק נורות חסכוניות כמו פלורסנט או LED. הקנס ל"עבריין": 5,000 שקל. רבים תוהים מדוע לא השאירו לנו את ההחלטה מה לרכוש, והחליטו לכפות אותה עלינו? החוק עומד לצד הממשלה, אך ההיגיון - לא בטוח

    מי שמע על "חוק נורות ליבון" כנראה שלא הרבה, והסיבה היא השקט היחסי שבו ההחלטה הזו עברה ונכנסה לתוקף. התקנה הממשלתית החדשה קובעת כי החל מתחילת 2012, אסור למכור לנו נורות ליבון (הנורות המתעגלות המוכרות לכולנו עם חוט הלהט המתחמם, בהספק העולה על 60 וואט). הנורות שכן יותרו למכירה הן הנורות החסכוניות, דהיינו פלורסנט או LED.

     

    לטורים נוספים של דריה כנף

    רבים תוהים: מדוע לא השאירו לנו את ההחלטה, והחליטו לכפות אותה עלינו? התשובה המוצהרת היא, שהשינוי נעשה במסגרת ייעול אנרגטי של כלל המשק. למעשה, במהלך דיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא, בפברואר 2011, צויין כי המהלך הדחוף בוצע בשל חוסר עצום באנרגיה במדינת ישראל, וכי "בקיץ האחרון השתמשנו בגנרטורים, ושרפנו סולר וכל דלק מזהם אפשרי כדי שיהיה חשמל במדינת ישראל ... אין אנרגיה, אנחנו נושמים אוויר מזוהם, וחבל על ההתמהמהות הזאת" (מדברי יוחנן בורנשטיין, אגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה).

     

    יתרונות הפלורסנט וה- LED, על פני הליבון  

    הדוחפים לשינוי טוענים כי יש לנורות החסכוניות יתרונות רבים:  

     

    חיסכון בחשמל: מסתבר שנורות הליבון המוכרות לנו זוללות אנרגיה לשווא (על חימום הסליל ולא על תאורה). כתוצאה מכך הן צורכות כ-80% יותר חשמל מנורות חסכוניות. השימוש בנורות חסכוניות יוביל לחסכון אנרגטי משמעותי בכלל המשק, ולחיסכון משמעותי בצריכת החשמל במשק.  

     

    חיסכון בכסף: חיסכון בחשמל אומר שאנו אמורים לשלם בסופו של דבר פחות כסף בחשבון החשמל שלנו (מעריכים שכל משפחה תשלם כמה מאות שקלים פחות בשנה).  

     

    חיסכון בפסולת: נורת ליבון רגילה מספיקה לפחות מ-1,000 שעות, בשעה שנורת פלורוסנט (הנקראת Compact Fluorescent Lamp = CFL) מספיקה לכ-10,000 שעות תאורה (ויש הטוענים שאף ליותר). נורת ה-LED (ראשי תיבות של Light Emitting diode) מי שנקראת "נורת העתיד", אמורה להחזיק עשרות שנים, והמשמעות היא שנחליף בעתיד פחות נורות, ולכן נצרוך פחות נורות ונזרוק פחות נורות לזבל.

     

    נראה כי המצדדים במהלך החליטו שלא לסמוך על שיקול דעתו של הצרכן הקטן, שייתכן ויעדיף לחסוך 20 שקל באותה קנייה, מאשר מאות שקלים בטווח הארוך – ולכפות את הייעול הנ"ל באופן חוקי.

     

    מהן תלונות הצרכנים בהקשר זה?

    ואולם, המהלך אינו חף מתלונות ותהיות, אשר חולשות על מספר תחומים:  

     

    מחיר: נורה פלורסנטית קומפקטית עולה בין 15 ל-40 שקל, בשעה שנורת ליבון עולה שקלים בודדים. נורות LED הן בכלל יקרות יותר, ומחירן מגיע לעד 100 שקל. בהקשר זה יצויין כי בימים אלו הממשלה מסבסדת את הנורות, כאשר ברשתות השיווק נמכרים מארזים של 3 נורות ב-20 שקל למארז. חלק מהצרכנים טוען בהקשר זה שלו רצתה לחנך את המשק, הייתה יכולה הממשלה לחלק את הנורות בחינם, ולא לחייב אותנו לרכוש מוצר יקר שמעשיר את כיסי יצרניו/משווקיו.

     

    בעיה נוספת שמתעוררת היא שבחלק מהמקרים הצרכן ייאלץ להחליף גם את בית הנורה, שכן נורת הליבון הקיימת שנשרפה/נשברה, אינה נמכרת עוד, ואין בנמצא נורות חסכוניות המתאימות לבית הנורה הספציפי שלו.

     

    הפן האנושי: החוק החדש מעלה גם שאלה לגבי עסקים קטנים שעלולים להיפגע. מה למשל יעשה ברוך, בעל חנות החשמל השכונתית, שבמלאי שלו אלפי נורות ליבון? ברוך היה אמור להיפטר מהמלאי בחודשים ספורים, אך מה אם לא הספיק? ההפסד חל עליו?  

     

    אור: נורות הפלורסנט מפיצות אור לבן בוהק, וצרכנים רבים טוענים שהוא לא מתאים לשימוש בחדרי השינה ובסלון, בהם לא היה נפוץ עד היום להשתמש באור פלורסנט.

     

    בריאות: בהליך הפקת האור ב-CFL "משתתפת" קרינה. מחקרים מצאו כי הקרינה נמוכה, אך כן מומלץ שלא לשהות פרקי זמן ארוכים במרחק הקרוב מ-30 ס"מ מנורות CFL פועלות (בתאורה לבנה וכשאין כיסוי נוסף/אהיל).

      

    בדיון בוועדה אף הזהיר ד"ר קורנל לוסטיג, חבר הוועדה הישראלית להנדסת המאור המתמחה בתאורה והשפעות מקורות התאורה, כי יש סכנות בריאותיות נוספות בנורות חסכוניות. למשל: "האור הלבן שאנחנו רואים מורכב מתדרים... התדר הכחול...משפיע על מלטונין, שזה הורמון בסיסי, שמשפיע על כל הפעילות המחזורית בגוף, ובפרט על שינה. כשיש לנו מלטונין, נרדמים; כשאין לנו מלטונין, מתעוררים... יהיו הפרעות שינה. אז לפחות שיחד עם החוק, יהיה חוק או משהו שיברר את ההשפעות ברמה הלאומית על החלפת התאורה".

     

    כמו כן, נטען ברחבי האינטרנט כי ב-CFL יש ריכוז קטן של כספית (חומר רגיל), ושבמקרה של שבירת נורה, עולה חשש לשאיפה אדי הכספית.

     

    התערבות יתר של הממשל: צרכנים שונים יצאו כנגד המהלך, הקימו קבוצות מחאה קטנות בפייסבוק והתלוננו באמצעי התקשורת על ההתערבות המיותרת לשיטתם. אחד מהמגיבים לכתבה בנושא תהה, מדוע הממשלה לא אוסרת לפני כן על שיווק בריכות שחייה פרטיות, זוללות מים ואנרגיה או טלוויזיות 70 אינץ'?

      

    טענות למחטף: בנושא המהירות שבה המהלך התקבל, אמרה חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ במהלך הדיון בוועדת הכלכלה, את הדברים הבאים: "אנחנו בהחלט רוצים לחסוך אנרגיה, אבל יש לי משהו באוויר, שלא מוצא חן בעיני, כאילו מין רפורמה, שמישהו חייב להעביר עכשיו, וכל השאר פחות מעניין. אני לא מקבלת תשובות, ואני חושבת שכדאי להחזיר אותן. אני לא מבינה מה החיפזון".

     

    משתתפים נוספים בוועדה תמהו מדוע "הבהילות בפרק הזמן הקצר", והשוו את הרפורמה הזריזה שנכפתה על המשק לרפורמה דומה באירופה, שלקחה 8 שנים. 

      

    ומה ייעשה למי שיפר את האיסור?  

    תקנות חדשות שאושרו לאחרונה בכנסת, הטלת קנסות מנהליים כבדים על ייצור, יבוא ושיווק של נורות תאורה ומכשירי חשמל שונים זוללי אנרגיה מעבר לתקנים החדשים של היעילות האנרגטית, ושלא באישור מכון התקנים. מדובר בקנסות של 5,000 שקל לתאגיד ו-1,000 שקל לאדם פרטי שיוטלו על מי שייצרו לשימוש בארץ, ייבאו, או שווקו וימכרו נורות חשמל לא חסכוניות וללא אישור מכון התקנים או מעבדה מוסמכת. קנסות דומים צפויים גם למי שהכניסו לשוק באותן נסיבות מקררים ומזגנים, מקלטי טלוויזיה ומכשירי חשמל ביתיים ומשרדיים שצריכת האנרגיה שלהם מעל לתקן המרבי.

       

    התייעלות אנרגטית בתחומים נוספים

    במסגרת ההתייעלות האנרגטית של המשק בוצעו מספר מהלכים נוספים ומעניינים, שנסקרו כאן בעבר:  

     

    1 .פרוייקט של משרד התשתיות שמסייע למי שמחליף את המקרר הישן שלו, לרכוש מקרר חדש וחסכוני באנרגיה. האזרחים נקראו למסור את המקרר הישן וזולל החשמל שלהם ולקבל הנחה ברכישת מכשיר חדש וחסכוני, שחוסך משמעותית בצריכת חשמל ובזיהום. מטרת הפרויקט היא להגביר את המודעות לחסכון באנרגיה, לעודד החלפת מוצרי חשמל ישנים בעלי דירוג אנרגטי נמוך והוצאתם מהשוק, ולסייע למשפחות מעוטות יכולת שאינן יכולות לרכוש מקרר במלוא סכום הרכישה.

     

    2. מכרז נוסף של המשרד נועד לסייע לאוכלוסיות חלשות לרכוש מזגנים חדשים ופחות מזהמים.  

      

    3. כמו כן נכנסו לתוקפן תקנות מקורות אנרגיה, הקובעות הספק חשמלי מרבי למקלטי טלוויזיה, ואוסרות על ייבוא של טלוויזיות שאינן עומדות בקריטריונים

       

    דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

     

    למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il

     

    למאגר פסקי הדין ודיני העבודה המלא: http://www.koloved.net

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים