שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    מוטי ואנונו החלים מסרטן - ורזה 70 קילוגרם

    רגע לפני הניתוח לקיצור קיבה גילה מוטי ואנונו בן ה-27 שחלה בסרטן. לאחר שהחלים החליט לשנות את חייו ורזה 70 ק"ג, בלי ניתוח או דיאטנית, בעזרת כושר ותזונה נכונה. "ניצלתי את תקופת ההחלמה לדיאטה ולאימונים בחדר הכושר", הוא מסביר

    רק לפני חמש וחצי שנים היה משקלו של מוטי ואנונו 145 קילוגרם. כיום, כשהוא 70 קילו פחות ואחרי שניצח את מחלת הסרטן, הוא יכול לומר, בלי צל של ציניות, שהוא קיבל את חייו במתנה. "במידה מסויימת המחלה דווקא עזרה לי", הוא אומר. 

     

    רזיתם והחיים שלכם השתנו? ספרו לנו איך עשיתם את זה

     

    רזו בענק - סיפורי דיאטה מדהימים:

     

    ואנונו מעיד על עצמו שמאז ומתמיד היה שמן. "כבר כילד סבלתי מעודף משקל. ההורים שלי שניהם רזים, מקלות. יכול להיות שההשמנה הגיעה מהצד של המשפחה של אבא שלי, שם אוכלים יותר, אבל גם אם זה קשור קצת לגנים, השמנתי בגלל כמויות של אוכל".

     

    מודע לכך שמשקלו הולך ועולה, ואנונו פנה לדיאטניות, אך ללא הועיל. "התפריט השבלוני לא עזר לי לשמור", הוא אומר. כשכל הדיאטות לא צלחו, במשקל של 125 קילוגרם, פנה ואנונו ביוני 2007 לרופא המתמחה בקיצורי קיבה, והניתוח נקבע לספטמבר. אבל, בדיוק באותו חודש התגלתה בגופו מחלת הסרטן. "גילו לי סרטן בבלוטות הלימפה, אז כמובן שעצרתי הכול ורציתי להתמקד קודם כל בהחלמה".

     

    לצד הטיפולים הכימותרפיים, קיבל ואנונו גם סטרואידים. לאחר כחצי שנה הוא החלים, אך גם עלה עוד במשקל עד שהגיע ל-145 קילוגרם. "שמתי את המחלה מאחוריי והלכתי לעשות תמונת פספורט לדרכון", הוא אומר וזוכר את התאריך במדויק. "זה היה היום האחרון של 2007, הסתכלתי על התמונה ולא זיהיתי את עצמי".

     

    במקום לדבוק בשיטה ספציפית אחת, ואנונו ליקט מפגישותיו עם תזונאים ודיאטנים שונים ומקריאה באינטרנט את הפרטים והנקודות שהתאימו לו אישית, במקביל להליכה סדירה לחדר כושר. "גם לאחר ההחלמה היו כמה חודשים בהם לא יכולתי לעבוד, וניצלתי את הזמן הפנוי כדי לעסוק רק בזה. כמו תחביב, הרכבתי לעצמי אורח חיים חדש משלי, זה לקח כשמונה חודשים עד שהגעתי למשקל של 70 קילוגרם".

     

    -איזה תגובות קיבלת?

    "את האישה שאיתי הכרתי אחרי שרזיתי, ואם אני מראה תמונות מפעם לאנשים שלא מכירים אותי מקודם, הם לא מאמינים שזה אני, ומגיבים בהלם. החברים הקרובים היו מעורבים בתהליך ותמכו בי על זה שהצלחתי לרזות בלי ניתוח. היום הם מסתכלים על זה אחורה בהערכה ומעבירים לי תחושות טובות".

     

    -איך הירידה במשקל השפיעה על ההערכה העצמית?

    "זה עוזר המון לביטחון העצמי, הוא הגיע כמעט לרמה של עודף. העובדה שרזיתי ממש השפיעה על האישיות, היום אני אדם שונה ב-180 מעלות. זה בא לידי ביטוי כמעט בכל דבר, פעם הייתי יותר מופנם, ביישן ופחות אופטימי. פתאום היה לי יותר ביטחון לצאת החוצה ולהיראות.

     

    "כשאתה שמן קשה לך נורא למצוא בגדים. בזמנו לחתונה של אחותי מצאתי משהו רק ברגע האחרון. כשאתה רזה גם קשה לך, אבל מהסיבות ההפוכות, כי אתה פשוט לא יודע מה לבחור. נכנסתי לרנואר וקסטרו בפעם הראשונה בחיים שלי בגיל 23, הייתי בהלם מזה שאני יכול לקנות חולצה במידה של אנשים רגילים".

     

    מוטי ואנונו לפני (משמאל) ואחרי. "הירידה במשקל שיפרה את הביטחון העצמי" ()
    מוטי ואנונו לפני (משמאל) ואחרי. "הירידה במשקל שיפרה את הביטחון העצמי"

     

    להיכנס בפעם הראשונה לחנות במידות רגילות

    מאז השינוי עברו כארבע שנים, וואנונו אומר שהוא מצליח להישאר במשקל יציב, אך שמדובר במודעות יומיומית: "החוכמה היא לא בהכרח לרדת, אלא לשמור אחר כך לא לעלות בחזרה. למשל כשהולכים למסעדה, זה עדיין קשה. היו לי חודשים בהם עליתי חזרה עשרה קילוגרם, ואחר כך ירדתי שוב, אבל תמיד ידעתי לעזור לעצמי ולחזור למשקל.

     

    "שמן תמיד נשאר שמן, מבחינת התפיסה שלו את האוכל" הוא אומר ומדגיש שמדובר בצורת חשיבה, "הרבה אנשים שמנים לא נהנים באמת מאוכל, למרות שהם אוהבים לאכול, כי מתלווה אליו תחושת אשמה וחטא. ברור שיש אנשים שיש להם גם בעיות פיזיות, כמו בעיות בבלוטת התריס, אבל אכילה מופרזת במשך שנים זו בעיה בראש, פסיכולוגית, הרבה מעבר לבעיה פיזית, שמסתכמת בכך שאוכלים הרבה".

     

    כיצד היחס שלך לאוכל השתנה מאז?

    "אני נהנה ממנו יותר היום, אבל מדובר בתהליך שלא נגמר אף פעם והחשיבה תמיד מעסיקה אותי. למשל, אם עכשיו מזמינים פיצה אני חושב פעמיים, כי אני יודע שמשולש אחד שווה ערך למנה של אורז ועוף. ההסתכלות שלי הפכה יותר פרקטית, ואני גם שם לב יותר לתחושת שובע.

     

    "אני מקפיד על תפריט מגוון, מרכיב לי ארוחת בוקר, לפעמים הולך למסעדה עם אשתי, בצהריים אוכל חלבונים וגם קצת פחמימות, לא מחפש לחם קל אלא מלא, כן שותה מיצים מופחתי קלוריות אבל דואג בעיקר לא לאכול יותר מדי שומן רווי. בורקסים, פיצות, בצקים ומתוקים ירדו כמעט לחלוטין מהתפריט, כי אני יודע שאם אוכל בורקס אחד, יש סיכון שאמשיך ואחסל את כל השאר".

     

    ואנונו לפני (מימין). היום חושב פעמיים כשמזמינים פיצה ()
    ואנונו לפני (מימין). היום חושב פעמיים כשמזמינים פיצה

     

    "המחלה הפכה אותי לבן אדם אופטימי"

    הירידה במשקל השפיע לדבריו על כל תחומי החיים, אפילו על קבלתו לעבודה במכירות. "אם עדיין הייתי היום במשקל הקודם, היה לי הרבה יותר קשה לעבור ראיונות עבודה" הוא אומר, אין מה לעשות, רושם ראשוני וחיצוני משפיע. בני אדם הם אנשים שיפוטיים שנופלים לסטריאוטיפים ועושים הרבה הכרעות עם העיניים, זה חלק מהטבע האנושי.

     

    "עברתי שינוי בגישה, שקרה גם בגלל המחלה", הוא מוסיף, "אני יותר אופטימי היום ומסמן לעצמי יעדים. זו לא מטרה פשוטה לרדת ככה, היו הרבה שבירות באמצע והרבה קש שאכלתי, אבל זה חיזק אותי, והיום אני לא נשבר מקשיים קטנים, ולומד לעשות עוד מאמץ קטן עד שהכול מצליח".

     

    מה העצה שלך למי שנמצא במצב דומה?

    "לסמן לעצמכם את המטרה ולדבוק בה, לקחת אחריות על עצמך ולא להתייאש או להרים ידיים גם כשקשה. אל תצפו שמרגע שהתחלתם ישר תראו ירידה משמעותית ושזה יסתיים תוך יומיים, זה לוקח זמן.

     

    "מצאו לעצמכם משהו להתמקד בו שיהווה את הדרך הטובה לכם להגשים את המטרה. למשל, אני נשקל פעם בחודש ומודד רמות שומן כי אני מתאמן, אבל לא עולה כל הזמן על המשקל, ומרגיש אם עליתי או רזיתי באופן בו הבגדים מונחים עליי. המשקל מטעה, אם שתית הרבה נוזלים הוא יהיה שונה, ואנשים נדבקים אליו וקל להתייאש ככה. חשוב להתמיד, אז קנו לכם בגד קצת צפוף, ותחליטו שעכשיו הוא בקושי עולה אבל המטרה היא שבהמשך תיכנסו אליו.

     

    "חשוב לקבל גם פידבקים מבחוץ", הוא אומר, "אם רזית ובא לך לדפוק הופעה, אז לעשות את זה, כי מגיע לך להראות את התוצאות על כך שעבדת קשה. זה עוזר לשמור ותמיד מעודד".





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ואנונו אחרי. נכנס בפעם הראשונה לחנות במידות רגילות בגיל 23
    ד"ר רק שאלה
    מומלצים