שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הגודל לא קובע? 10 מיתוסים על המוח
    חושבים שאחרי גיל 20 המוח מתכווץ? בטוחים שאנחנו מנצלים רק 10% ממנו? ישנו מגוון רחב של אמונות ומיתוסים לגבי המוח. מה נכון ומה לא? כל התשובות לפניכם

    מדעי המוח נמצאים בחזית המחקר העולמי של המאה הנוכחית. ההבנה כי הפעולות, המחשבות, הרגשות, מחלות הזקנה ועוד מקורם במוח האנושי, מדרבנת את חוקרי המוח להבנה טובה יותר של פעולתו. הבנה שכזו תאפשר גם טיפול טוב יותר במחלות קשות, דוגמת אלצהיימר, פרקינסון, סכיזופרניה ועוד.

     

    עוד על המוח:

    המזונות שישמרו לכם על מוח בריא וזכרון חד

    המדריך השלם להאצת תפקוד המוח

     

    מרכזי מחקר למדעי המוח מתפתחים כיום במקומות רבים ושונים בעולם וההשקעה התקציבית בהם עצומה. כך מוקמים מרכזי מחקר חדשים בארצות הברית, גרמניה, בריטניה, ברזיל, פורטוגל, ישראל ועוד.

     

    אמיתות ומיתוסים בנושא המוח שזורים זה בזה. במקום בו קיימת אי-ידיעה הדמיון מאפשר השלמת פרטים חסרים – לעיתים קרובים לאמת ולעיתים חסרי שחר. בחנו עשרה מיתוסים מקובלים בתחום חקר המוח ואת תקפותם:

     

    1. אנו משתמשים רק ב-10% מהמוח

    לא נכון. האמרה הנפוצה שאנו משתמשים רק בחלק קטן מהמוח זכתה אפילו לערך בויקיפדיה, שלשמחתנו דואג להפריך אותה. המקור למיתוס אינו ברור, אך ייתכן שמקורו במחקרים שנעשו בתחילת המאה, שניסו להוכיח שפגיעה באזורים מסוימים במוח אינה מביאה לשינוי התנהגותי. מחקרים עדכניים יותר הפריכו את הטענה הזו ואף הוכח שאבדן פעילות בחלקים קטנים ביותר במוח משפיע על התפקוד. יתכן בהחלט שאנחנו לא מנצלים את כל הפוטנציאל האינטלקטואלי שלנו, אבל אנחנו משתמשים ב-100% מהמוח.

     

    2. המוח מהיר יותר ממחשב על

    לא נכון. אין צורך במחשב על כדי להיות מהיר מהמוח. יחידת עיבוד במוח פועלת באופן איטי בהרבה מהמעבדים שנמצאים

    בסמארטפונים. למחשבים גם קיבולת זיכרון גדולה ביחס ליכולת של המוח לזכור אירועים, פרצופים ושמות. היתרון של המוח הוא במספר העצום (מאה מיליארד) של יחידות העיבוד שיודעות לעבוד במקביל. בפרוייקט השאפתני "המוח הכחול", בו שותפים גם חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מדענים עושים שימוש במחשבי על כדי לנסות ולחקות את החישובים שמתבצעים במילימטר אחד של קליפת מוח. כדי לבנות מודל ממוחשב של המוח כולו, יאלצו החוקרים לחכות להתקדמות הטכנולוגיה.

     

    3. המוח שלנו גדל רק עד גיל 20

    נכון חלקית. כמו שאר הגוף, גם המוח גדל ומשתנה ומגיע לשיא בסביבות גיל 20. אך לאחר גיל 20 המוח שלנו ממשיך להשתנות. אנו ממשיכים ללמוד ולגלות דברים חדשים שבאים לידי ביטוי בשינוי הקשרים העצביים שבמוח. המוח הבוגר אינו משתנה בגודלו, אלא באיכותו או בשינוי המבנה הפנימי שלו. מחקרים מהעשורים האחרונים אף הראו שתאי עצב חדשים נוצרים באזורים מסוימים במוח הבוגר, ומסוגלים לנדוד, להשתנות וליצור קשרים עצביים חדשים.

     

    4. יכולות המוח מידרדרות לאחר גיל 40

    נכון. המוח בגיל מאוחר שונה מהמוח הצעיר. ילדים לומדים שפות מהר יותר והם טובים יותר במשחקי זיכרון. לעומת זאת, ליכולות מנטליות מסויימות דווקאיש  יתרון לגילאים המאוחרים. אוצר המילים נרחב יותר, יחסי האנוש משופשפים, קל יותר לישב מחלוקות ויש שליטה טובה יותר ברגשות. למי שמאבד את הסבלנות ללמוד דברים חדשים, כדאי לדעת שהמוח ממשיך ללמוד ולא צריך להתייאש רק בגלל "שעברנו את הגיל".

     

    5. יש לנו 5 חושים

    נכון חלקית. ראייה, שמיעה, מגע, טעם וריח. אלו חמשת החושים הקונבנציונאליים המוכרים. כאשר מדברים על חוש שישי, מתכוונים להיבטים מטא-פיסיים שלא ניתן לבחון אותם באופן מדעי. אך ישנם חושים נוספים. פְּרוֹפְּרִיוֹסֵפְּצְיָה, היא התחושה של היכן נמצאים איברי גופנו ביחס לגוף ולסביבה. נוסיספציה היא מערכת חושית האחראית לדיווח על גירוי מזיק וכאב. באוזן הפנימית ישנו איבר האחראי לשיווי משקל. תחושת חום, שמירה על טמפרטורה ותפיסת הזמן גם הם חושים בעלי מנגנון עצבי. בנוסף לאלו, לבעלי חיים מסוימים חושים נוספים: לעטלפים ולדולפינים סונאר. נחשים מזהים חום, מכרסמים ויונקים נוספים משתמשים בשערות השפם כדי להתמצא במרחב ולכרישים יכולת לזהות שדה חשמלי.

     

    6. הגודל לא קובע

    נכון. מוח ממוצע של אדם בוגר שוקל פחות מקילוגרם וחצי, ודומה בגודלו למוח של דולפין. לווייתן הזרע אינטליגנטי פחות מדולפין, אך מוחו מתקרב למשקל של שמונה ק"ג וישנן ציפורים שמוחן שוקל פחות מגרם והן מצליחות להסתדר בעולם. באופן כללי לחיות גדולות יותר - יש מוח גדול יותר, ולכן נכון יותר לקבוע שהיחס בין גודל הגוף למוח מלמד על תבונה.

     

    7. אלכוהול הורג לך תאים במוח

    נכון חלקית. מהתבוננות על אדם שיכור, השפעת אלכוהול על המוח ברורה. האלכוהול משפיע על התקשורת העצבית בין תאי העצב ובכך משנה את ההתנהגות והתפיסה החושית. מחקרים מראים שאמנם תאים במוח לא מתים מצריכת אלכוהול, אך צריכה מוגברת של אלכוהול בהחלט עשויה לפגוע בדנדריטים, שהם קצות העצבים המשמשים לתקשורת בין תאי עצב.

     

    8. האינטרנט עושה אותנו טיפשים

    לא נכון. הטכנולוגיה מאפשרת לנו זמינות של מידע שבעבר בני אדם ניסו להכיל בעצמם. מכשירי ניווט מוצאים לנו את הדרך וגוגל מוצא את מה שהיינו צריכים לזכור. למעשה הזיכרון האנושי היום צריך לזכור בדרך שונה. במקום לזכור פרטי עובדות, יותר פשוט לזכור מספר מילות מפתח שיעזרו לנו למצוא את המידע. באמצעות האינטראקציה הזו בין המוח למחשב, ניתן להכיל כמות רבה יותר של מידע.

     

    9. תינוקות שמאזינים למוזיקה קלאסית יהפכו לגאונים

    לא נכון. האזנה למוצרט יכולה להיות מרגיעה ומהנה, אך אין הוכחה מדעית לכך שהאזנה למוזיקה קלאסית הופכת אותנו לחכמים יותר. השמעת מוזיקה לתינוקות תחשוף אותם לגירויים מורכבים שחשובים להתפתחות המוח אבל כנראה שהשמעתם של מוצארט, בטהובן או באך, לא תהפוך את התינוקות שלכם לגאונים יותר או פחות.

     

    10. נזק מוחי הוא קבוע

    נזק למוח יכול להיגרם בתאונת דרכים, חבלה או כתוצאה משבץ וחוסר בהספקת חמצן. פגיעה כזו באה לידי ביטוי אצל החולים בדרכים שונות בהתאם לאזור הפגוע ולחומרת הנזק. נוירונים פגועים, לא יתחדשו, אך במקרים מסויימים, סינפסות או החיבורים בין הנוירונים יתחדשו ויצרו קשרים חדשים שיאפשרו שיקום.

     

    רפי אבירם הוא מנהל מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית. איתי הירשנהורן, דוקטורנט במעבדה של פרופ' ישראל נלקן שבמרכז

     

    שבוע הקולנוע והמוח יתקיים בסינמטק ירושלים בין התאריכים 10-15.3.12, כחלק משבוע המוח העולמי  





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים