שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פישר מאשים: הממשלה העמיקה פערים בישראל
    הדו"ח השנתי של בנק ישראל הפך לכתב אישום חמור נגד מדיניות הממשלה. לטענת הנגיד, מתווה הפחתת המס של נתניהו הגביר את העוני ומנע מהמדינה לספק את השירותים המקובלים במדינות מפותחות. מס ההכנסה השלילי לא יושם כראוי ושוק המזון סובל מהיעדר תחרות מספקת

    דו"ח בנק ישראל, שהוצג היום (ד') על ידי נגיד הבנק ויוגש לשר האוצר ולראש הממשלה, מציג קושיה מעניינת בנוגע לכלכלת ישראל לכבוד חג הפסח - מדוע פרצה המחאה החברתית בקיץ 2011? כלכלני מחלקת המחקר של בנק ישראל מונים בדו"ח את הסיבות המרכזיות לפרוץ המחאה החברתית בקיץ האחרון. "ייתכן שכל אחת מהתפתחויות אלה בנפרד לא הייתה מביאה למחאה כה רחבה, אך הצטברותן הובילה להתפרצות המחאה".

     

     

    "הגדלת תקציב הביטחון - רק עם העלאת מסים" 

    פישר אמר בתחילת דבריו כי "מצב המשק הוא טוב, אך לא מצוין. התחזית שלנו שיצאה לפני יומיים היא שהצמיחה השנה תהיה 3.1%. כלומר, צמיחה מכובדת אבל לא ברמה הממוצעת של שנת 2008-2004. למה זה לא מצוין? בעיקר בגלל המצב במשק העולמי שהתחיל להידרדר במשך 2011".

     

    הנגיד מציג נתונים, לפיהם המשק הישראלי יזדקק בשנה הבאה לשיעור צמיחה של יותר מ-10% כדי שהממשלה תוכל לעמוד בתקרת הגירעון בהתחשב בהוצאותיה בנוכחיות. ממדובר בצמיחה של פי 3 משיעור הצמיחה החזוי לשנת 2013 – 3.1%.

     

    הנגיד התייחס גם לתקציב הביטחון ואמר: "היה שינוי משמעותי במצב הגיאו פוליטי שלנו, גם השכנים שלנו וגם מול איראן, ולכן משרד הביטחון דורש גידול בתקציב. אם הממשלה תחליט שאנו צריכים להגדיל את תקציב הביטחון באופן משמעותי אז עלינו לשלם". פישר הסביר, כי אם יוחלט שיש צורך בהגדלת תקציב הביטחון, הדבר יהיה כרוך בהעלאת מסים: "מדינה צריכה לשלם דרך מיסים ולא דרך גירעון".

     

    "רמת החיים של מעמד הביניים עלתה"

    נגיד בנק ישראל התייחס בדבריו ליוקר המחייה ואמר: "בשנים האחרונות יש מגמה לא כל כך חזקה, אבל של ירידה בשיעורי העוני. זה נובע בעיקר מהאבטלה הנמוכה. מי שרוצה לעבוד יכול לצאת ולמצוא עבודה. גם רמת החיים של מעמד הביניים עלתה בשנים האחרונות".

     

    פישר הביע התנגדות להיענות ללחץ הציבורי לבצע התאמות בשיעורי המס, כפי שבוצע בחודש שעבר במחירי הדלק, ואמר: "אנו כל הזמן מנסים לעשות התאמות קטנות כדי לא להפריע לגוף הזה ולקבוצה הזו. מעלים כאן, מורידים שם, וזה מוביל למשחקים עם התקציב. עדיף שנעמוד במסים שקבענו".

     

    הנגיד הסביר: "צריך להמשיך לממן את הממשלה. בישראל לא משלמים על דלק יותר מאשר ברוב מדינות העולם. מדאיג אותי שמתייחסים למספר אקראי כמו 8 שקלים כאיזה מספר קסם שאסור לעבור אותו".

      

    פישר: אנחנו צריכים בנקים רווחיים

    ביחס לעמלות הבנקים אמר הנגיד: "יש לחץ כל הזמן להוריד עמלות. יש עמלות שצריכים להוריד ויש להכיר בכך שבמשך שלוש שנים האחרונות העמלות ירדו בממוצע ב-17%. הקמנו צוות לבדוק את עניין התחרותיות במערכת הבנקאית, והצוות הזה גם צפוי להמשיך ללחוץ על הבנקים כדי להוריד אותם.

     

    "אבל אי אפשר ללכת על כל עמלה ולבקש שיורידו אותה בהרבה. אנו צריכים בנקים רווחיים כדי שהם יוכלו להמשיך לתת אשראי לאלה שרוצים. יש לקחת בחשבון את הקשר בין העמלות והריבית שהם גובים ומשלמים והיכולת שלהם להמשיך לספק אשראי בקצב הרצוי".

     

    מדוע פרצה המחאה? 

    בראש הסיבות למחאה מונים בד"וח של הבנק המרכזי את עליית מחירי הדיור. "עליית שכר הדירה בשנים האחרונות הכבידה את הנטל על שוכרי הדירות, שהם כ-30% ממשקי הבית ולא החזקים שבהם".

     

    בבנק ישראל מכירים בכך שהורדת הריבית בידי הבנק המרכזי עצמו לרמה הנמוכה ביותר בתולדות המדינה (חצי אחוז) במהלך שנת 2009 מילאה תפקיד חשוב בהאצת ההתייקרויות בשוק הדיור. עם זאת, צוין בדו"ח כי היעדר פתרונות לדיור בר השגה ומערכת הסעת המונים מודרנית תרמו גם כן למצוקת הדיור.

     

    גורם נוסף לפרוץ המחאה, לטענת כלכלני בנק ישראל, הוא ההתייקרות הגלובלית של הנפט ושל מוצרי מזון מסוימים. בבנק מציינים כי למרות שהמס על הדלק הועלה כדי לפצות על הפחתת מס ההכנסה ומס החברות, התייקרות הנפט בעולם כולו היא הגורם הראשי לעליית מחיר הדלק. "הואיל ומחירי הבנזין והחשמל נקבעים על ידי הממשלה, ייחס הציבור את ההתייקרויות למדיניות, אף שזו גרמה רק לחלק ממנה".

     

    ההפגנה בכיכר המדינה, הקיץ. מאות אלפי יצאו לרחובות  (צילום: AP) (צילום: AP)
    ההפגנה בכיכר המדינה, הקיץ. מאות אלפי יצאו לרחובות (צילום: AP)

     

    בנוסף, צוין בדו"ח כי חלק מהתייקרות מוצרי המזון מיוחסת להתייקרות הדגנים בעולם אך חלק ניכר ממנה נובע מהיעדר תחרות מספקת בשוק המזון. גורם נוסף למחאה, על פי דו"ח בנק ישראל, הוא מדיניות צמצום הגירעון בתקציב שבה החלה ממשלת שרון בשנת 2003.

     

    לטענת כלכלני בנק ישראל, צמצום הוצאות הממשלה על ידי קיצוץ בקצבאות ובהוצאה הציבורית על בריאות, חינוך ושירותים לאזרח תאם את מצב המשק ב-2003 (גירעון גדול מדי וחוב ציבורי תופח) ועזר לכלכלת ישראל לצאת מהמשבר הפיננסי של 2008 כשהיא מחוזקת. עם זאת, טוענים בבנק כי צמצום הוצאות הממשלה גרם גם להעמקת הפערים בין עשירים לעניים, כאשר הפחתת המסים חיזקה את העשירונים העליונים בעוד שצמצום הקצבאות החליש עוד יותר את העשירונים התחתונים.

     

    הקטנת קצבאות הילדים פגעה בהורים עובדים

    בעיקר, מותחים ביקורת בבנק על אופן היישום של מס ההכנסה השלילי. מהלך זה, שבו עובדים בעלי משכורות נמוכות מקבלים תוספת להכנסתם, לא הורחב לפריסה ארצית בזמן ותקציבו אף קוצץ בשנת 2001, במהלך שאותו מכנים כלכלני הבנק כ"תמוה".

     

    לטענתם, הקטנת קצבאות הילדים עודדה את השכבות החלשות לצאת לעבודה אך פגעה בהורים שכן עובדים אך משתכרים מעט. תכנית מס הכנסה שלילי בפריסה מלאה הייתה יכולה לאזן את ההשפעה של קיצוץ הקצבאות ולמנוע את העמקת העוני מאז 2003.

     

    אך מהדו"ח בכללותו עולה כי בבנק ישראל מאשימים יותר מכל את מתווה הפחתות המס של ממשלת נתניהו, שזכה לביקורת עדינה כבר בדו"ח הקודם של הבנק המרכזי וכעת, לאחר שבוטל בהמלצת ועדת טרכטנברג, זוכה לקיתונות של ביקורת נוקבת.

     

    רק העשירים נהנו ממדיניות המסים

    לכל אורך הדו"ח נמתחת ביקורת קשה על התכנית להפחתת מס ההכנסה ומס החברות. "נטל המס ירד אל מתחת לממוצע במדינות אלה (מדינות ה-OECD, א.ל)...משמעות הדבר היא כי ההתמודדות עם הנטל העודף של הוצאות הביטחון ותשלומי הריבית בישראל הוטלה במלואה על צד ההוצאות בתקציב".

     

    התוצאה, נטען בדו"ח, היא שבשנים האחרונות מדינת ישראל אינה יכולה לספק לאזרחים את השירותים המקובלים במדינות המפותחות. העוני מתרחב מפני שהקצבאות נמוכות וההשקעה בתשתיות ובחינוך יורדת.

     

    בסופו של התהליך, קובעים כלכלני בנק ישראל, התבלבלו היוצרות ובמקום שקיצוצים בתקציב ישמשו לצמצום הגירעון על מנת שמצבה הכלכלי של המדינה יתייצב והיא תוכל לחזור ולספק שירותים לאזרח, שימשו הקיצוצים על מנת לעודד עוד ועוד הפחתות במסים על השכר וההכנסות, מהלך שרק השכבות החזקות נהנות ממנו אם הוא לא משמש להגדלת התקציב.

     

    נתניהו הגיב לדו"ח בשביעות רצון

    ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגיב לדו"ח, אך התעלם מהביקורת שבו ואמר: "כלכלת ישראל צמחה בשנה שעברה ב-4.7%, נתון מרשים ביותר, במיוחד לאור העובדה שמדובר בשנה שבה הכלכלה העולמית נקלעה לאחד המשברים הגדולים שידעה.

     

    "שמחתי במיוחד על הנתון בדו"ח לפיו ממדי האי-שוויון התייצבו בשנים האחרונות ואפילו נרשמה ירידה קלה, ועל המשך המגמה של ירידה בעוני. אלה אתגרים גדולים ביותר שניצבים בפני הממשלה בראשותי".

      

    בהכנת הידיעה השתתף אטילה שומפלבי

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
    "בישראל לא משלמים יותר על דלק מרוב העולם". פישר ונתניהו
    צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
    צילום: ששון תירם
    הגשת הדו"ח לשטייניץ
    צילום: ששון תירם
    צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
    פישר והנשיא פרס
    צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
    מומלצים