שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חוקרים: גילינו את פרעה האמיתי
    לאחר שניסו לערער על יציאת מצרים וכינו אותה מיתוס, ייאלצו ארכיאולוגים להתמודד עם טענות המועלות בספר חדש: פרעה חי מאות שנים לפני הסברה הרווחת, מכת בכורות מתועדת בכתובת מצרית, והולדת משה - באגדה קדומה
    הריטואל הזה חוזר על עצמו מידי ליל סדר: הבן "הרשע" של הדודים החילונים עם משקפי הגיק-שיק מסכים (אחרי סדרת סנקציות שכוללת איום לאכול מרור כל השנה), להסב לשולחן החג המסורתי. אלא שעד שהוא מתיישב - הוא מתחיל לעצבן עם סדרת השאלות המתחכמות בנוסח "מה העבודה הזאת לכם", ומסביר בידענות ש"יציאת מצרים היא מיתוס קדום חסר בסיס היסטורי". ובכן, לא עוד.

     

    עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    ספר שיצא לאחרונה בשם "מקרא מול ארכיאולוגיה", מאת דניאל משה לוי ויוסף רוטשטיין, מנסה לעשות סדר בכל מה שידעתם על הפירמידות, וטוען כי "ניתן לזהות את פרעה של יציאת מצרים כפרעה מנכורע".

     

    על אף שהשניים היסטוריונים חובבים, זוכה מחקרם לתמיכה אקדמית, ומצליח לענות על מספר שאלות שנבחנו בסקפטיות בשנים האחרונות. למשל, פרעה – היה או לא היה.

     

    "בעת העתיקה היו 30 שושלות מלוכה מצריות, שאותן נהוג לחלק לארבע תקופות: הקדומה, התיכונה, החדשה והמאוחרת", מספר לוי בראיון ל-ynet. "רוב החוקרים בוחנים את סיפור יציאת מצרים על רקע התקופה החדשה, או לכל הפחות בתקופה התיכונה.

     

    "הדעה המקובלת היא שאם הייתה יציאת מצרים, הרי שהיא צריכה להופיע בממצאים השונים שבין שושלת ט"ו לשושלת י"ח (כלומר, בערך בין השנים 1400-1200 לפנה"ס), אלא שאין ממצאים המעידים על כך בכלל בתקופה זו. בשל כך סבורים חוקרים דוגמת פרופ' ישראל פינקלשטיין, שיציאת מצרים לא התרחשה מעולם".

     

    מיהו השבט האבוד?

    בניגוד לעמדות הבוחנות את יציאת מצרים על רקע שושלות ט"ו-י"ח, טוענים לוי ורוטשטיין כי יש להקדים את סיפור שעבודם של בני ישראל ויציאתם לחירות לשושלת ד'. "ישנם חוקרים המצביעים על כך שבשושלת ד' ניתן למצוא במצרים כשלושת-אלפים קברים של שבט שמבנה הגולגולת שלו רחב, בניגוד למבנה הגולגולת המצרי שהינו ארוך. הקברים של שבט זה היו באזור נפרד לחלוטין מזה של השבטים האחרים.

     

    "באזור המחייה של קברים אלה ניתן למצוא כלי חרס ייחודים שלא היו נפוצים במצרים עד אותה תקופה, ונמצאו בכנען לבדה. בנוסף, בין הקברים המוקדמים למאוחרים נמצא הבדל משמעותי. בעוד בקברים הקדומים נמצאו צנצנות בשמים, הרי שבקברים המאוחרים כמות השמן מצטמצמת בהדרגה - כאשר יתרת הצנצנת ממולאת בבוץ, עד שבסוף התקופה הצנצנת מתמלאת בבוץ בלבד".

     

    הממצא הנ"ל מלמד על הירידה במעמדם הכלכלי של אותו השבט – בהתאם לכתוב בתורה. "אם נחבר ממצא זה לממצאים האחרים, הרי שיש לנו שבט מבודד אשר מביא עמו כלים מיוחדים", קובע לוי, "הוא בעל תרבות מפותחת, ובהדרגה מאבד את מעמדו הכלכלי וחי בעוני. בימי שושלת ה' אין ממצאים על שבט זה, והנטייה במחקר היא להניח ששבט זה נטמע בין המצרים. אך אם בוחרים לראות בשבט זה את בני ישראל, הרי שהסיבה להיעלמותו היא היציאה ממצרים".

     

    בוני הפירמידות - לא אנשי דת, אלא עבדים

    בניית הפירמידות פיתום ורעמסס מיוחסת, בדרך כלל, למלך רעמסס שחי בשושלת הי"ט, אך העיקרון כי המלך המצרי הוא בנו של האל "רע" היה קיים כבר בשושלת ד', ולכן לדעתם אין זה מן הנמנע שפיתום ורעמסס היו קיימות כבר אז.

     

    יתרה מכך, תור הזהב של בניית הפירמידות הוא בתקופת הממלכה הקדומה, כלומר בין שושלות א'-ו', מה שמחזק את הטענה כי פיתום ורעמסס שנחשבות לפירמידות מונומנטליות, נבנו בזמן שושלת ד'.

     

    טענתם של לוי ורוטשטיין נוגעת לא רק לתיארוך בניית הפירמידות, אלא גם לאופן שבו נבנו. בדרך כלל, מקובל לזהות את בוני הפירמידות כאנשים דתיים שראו בכך מצווה, אך יתכן כי אם אכן מדובר בתקופת שושלת ד' - הרי שקל בהרבה לכפות על שבט עבדים לבנות את הפירמידות בחינם. פרעה המשעבד, אם כן, הוא זה המכונה סנפרו, שהיה הראשון לבנות פירמידות ענק.

     

    האגדה האבודה מאשרת את המדרש

    לוי ורוטשטיין אינם מסתפקים רק במסופר במקרא, אלא פונים אל המדרש על מנת לזהות את פרעה "הרשע" שהורה להמית את הזכרים. במדרש מסופר כי בתו של פרעה הצילה את משה, וכי שפחותיה ניסו להניא אותה מלהצילו, כדי שתוכל לקיים את גזירת אביה. השפחות שאיימו לספר לאביה על הצלת משה, נהרגו על ידי מלאך מסתורי.

     

    לוי ורוטשטיין מציגים אגדה שהועלתה על הכתב בשושלת י"ב, המספרת על המלך חופו משושלת ד' (שהיה בנו של המלך סנפרו): "קוסם סיפר לחופו כי אישה מעוברת נושאת ברחמה ילדים העתידים לקחת את השלטון ממשפחתו. כשמוע המלך דבר זה 'רעה לו רעה גדולה', והקוסם ניחמו כי הדבר לא יקרה בימיו, אלא בימי בן בנו. האגדה ממשיכה לספר כי לאחר מכן נולדו הילדים העתידים להיות מלכי שושלת ה', וכבר בלידתם ניכר ייחודם: 'תואר אבריהם היה כזהב'. שיפחה ביקשה להלשין למלך על הולדת הילדים, אך נאכלה על ידי תנין, וכך ניצלו הילדים".

     

    גם מכת בכורות מתועדת

    הוכחות קיימות גם לידו הארוכה של האל, שלפי הסיפור המקראי לא נותר חייב. בכתובת שזכתה לכינוי הציורי "המנון הקניבל", מתאר המלך המצרי וּני, אשר השתייך לשושלת ה', את שיעשה לאלים כלשהם ששמם אינם מוזכר: "המלך וּני בשר אלים יאכל", ובהמשך "המלך יבוא במשפט עם 'אותו ששמו נסתר' ביום טבח הבכורים".

     

    הבכורות נטבחו, אם כן, ביום מסוים בידיי אל שאינו מוכר למצרים - וצמד החוקרים טוענים כי זוהי
    המקבילה המצרית לסיפור "מכת בכורות" המובא בספר שמות. את העובדה שכתובת זו משויכת לשושלת ה', מביאים השניים כראיה לכך שאכן בשושלת ד' התרחשה יציאת מצרים.

     

    הראיה המשמעותית לדעתם לקיומה של מכת בכורות בימי שלטונו של מנכורע, נעוצה בכתובת שבה מסופר כי "בכורו של מנכורע לא ירש אותו, ומסתבר שמת לפני אביו", בדומה לסיפור המקראי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איי פי
    מי אתה, פרעה?
    צילום: איי פי
    השפחות מתו באופן מסתורי. בת פרעה
    עטיפת הספר
    מקרא מול ארכיאולוגיה - עטיפת הספר
    עטיפת הספר
    מומלצים