שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock

    ללמוד מהארי פוטר: מתמודדים עם פחד ע"י סרטים

    לא סתם הילדים נדבקים לסרט כמו "הארי פוטר" או "ספר הג'ונגל" ומבקשים לצפות בו אלף פעם: הסרטים נוגעים בפחדים הכי בסיסיים שלהם ובנקודות הרגישות. צפייה משותפת היא הזדמנות לעבד את הפחד דרך הסיפור המוכר. איך עושים זאת?

    כל ילד מתמודד עם פחדים בצורה כזו או אחרת. סרטים רבים מכילים מוטיבים השאובים מפחדים של ילדים, ותוך כדי הצפייה הילד עובר - במודע או שלא במודע - תהליך התמודדות עם הנושא. כיוון שכך הדבר, אני ממליצה בחום לראות את הסרטים עם הילדים, כחוויה משותפת, במיוחד עם הצעירים שבהם.

     

    לצפייה המשותפת חשיבות רבה מעבר לבילוי זמן עם הילדים: סרט שייגע בהם בנקודה רגישה כלשהי יעסיק אותם מאוד והם יחזרו וידברו עליו, יספרו וישאלו שאלות. אם ראיתם איתם את הסרט תוכלו לתת מענה לשאלות ולפתח את השיחה עליו.

     

    כתבות קודמות של ליאת קרן :

       

    פעמים רבות תראו שהשיחה עוברת בשלב מסוים מהסרט לחיים באופן אסוציאטיבי, כך שהשיחה סביב סרט שנוגע בפחדים סמויים היא דרך נוספת לעזור לילד להתמודד עם הפחד ולהתגבר עליו.

     

    הנה כמה דוגמאות לסוגי פחד שונים הבאים לידי ביטוי בסרטים, ולאופן שבו אפשר לשוחח עליהם:

     

    התמודדות עם מות הורה

    מהרגע שבו מפתח הילד מודעות למושגים "חיים" ו"מוות" הוא מבין פתאום שזה יכול לקרות גם לו, ועולה בו פחד ממוות שלו ושל הקרובים לו. יותר מכל מפחד הילד ממות הוריו, המהווים עבורו מקור לחיים ולביטחון. להורים ישנה חשיבות ברמה הקיומית ממש, והמחשבה שהוא עשוי לאבדם קשה מנשוא. 

     

    בסרטים נותנים לחרדה זו מענה באמצעות דמויות היתומות מאב או אם. סרטים כמו "במבי" ו"מלך האריות" מתמודדים עם כאב האובדן והשכול, וסרטי נסיכות כמו "סינדרלה" ו"שלגייה" מתמודדים ועם התוצאות השליליות של גדילה ללא אם ביולוגית.

     

    כל הדמויות שהתמודדו עם מות הורה עברו תהליך התבגרות, שבסופו יצאו מחוזקות יותר. שלגייה וסינדרלה זכו כמובן בנסיך ובממלכה, סימבה חזר כבוגר והחזיר לעצמו את המלוכה ואת הצדק, ו"במבי" מסתיים עם בוא האביב, כשלבמבי משפחה חדשה.

     

    מוות הוא נושא טעון שאינו קל לשיחה עם ילדינו, בעיקר משום שאנו רוצים להסיר דאגה מלבם. אך ילדים רבים מתעסקים בנושא זה ותשובה בסגנון "יש לך עוד זמן, אתה רק ילד, אין לך מה לדאוג" לא תרגיע אותם אלא רק תעביר להם מסר שהם אינם יכולים לדבר אתכם על כך.

     

    הסצנה שבה במבי מאבד את אמו והסצנה שבה סימבה מאבד את אביו הן חזקות מאוד ומרגשות. אם הילד ידבר עליהן, זו הזדמנות להעביר לו מסרים בנושא במסגרת הידידותית של הסרט. על במבי למשל אפשר לשאול "איך הוא הרגיש?". תנו אישור ולגיטימציה לרגשותיו, כמו "זה באמת עצוב וכואב לאבד מישהו". במבי איבד את אמו בגלל צייד, והילד יכול גם לכעוס על כך. במבי נשאר לבד, בודד, עצוב ופוחד.

     

    תנו לילד להוביל את השיחה ולשאול את השאלות, וענו בכנות ככל שתוכלו. אחר כך תאירו לו פן נוסף מהסרט - ההתמודדות. מה עזר לבמבי? אביו שהנחה אותו להיזהר מבני האדם, חברו ת'מפר שנשאר לצדו, והמשפחה החדשה שיצר. במבי לא שכח את אמו, אך המשיך בחייו כשדמותה ואהבתה חקוקים בזיכרונו.

     

     

    הליכה לאיבוד

    ילד יכול לצאת לעצמאות, בין היתר, מתוך ביטחון שההורה מאחוריו והוא תמיד יוכל לחזור אליו ולהתחזק מקרבתו. אך מה יקרה אם ילך לאיבוד? "נמו" לא הקשיב לאביו והלך לאיבוד בים הגדול; כך גם "פינוקיו", שהתפתה לברוח מהבית; "גארפילד" השאיר את אודי הכלב בחוץ ובבוקר הוא כבר לא היה שם; בסרט "הראגרטס" הילדים הולכים לאיבוד ביער ויש כמובן דוגמאות רבות נוספות.

     

    בסופו של דבר, בכל הסרטים הללו נמצאו הילדים האבודים על ידי הוריהם, שעוברים הרפתקאות במקביל לאלו של הילדים ולא מוותרים עד שמוצאים אותם. הסרט מעביר לילדים מסר שיש סיבה ממשית להיזהרות ההורים, ואכן אורבות סכנות לילדים המסתובבים ללא השגחה בחוץ. עם זאת, הסרטים גם מרגיעים: ההורים יהפכו אדמות ויזיזו הרים כדי להחזירם לחיקם.

     

    נצלו את הצפייה בסרט לשיחה בנושא, ועזרו לילד למצוא פתרונות אפשריים לפעולה במקרה שילך לאיבוד. למשל, נמו היה מתאחד הרבה קודם עם אביו אילו רק היה לו טלפון סלולרי להתקשר אליו, וזו הזדמנות ללמד את הילדים את המספר שלכם. לילדים קטנים יהיה קל יותר לזכור אם תמציאו לספרות מנגינה, כך שהמספר כולו יהפוך למעין שיר קטן. ילדים גדולים יותר שמים לב להקשרים בין הספרות וחזרתיות ביניהן.

     

    הנחו אותם כי במקומות ציבוריים אפשר לגשת לשוטר או לשומר במדים, והכי בטוח זה לגשת לאמא עם ילדים קטנים ולבקש את עזרתה. אמרו להם לא להסתובב ולחפש, אלא לעצור במקום שבו ראו שהם לבד ולהסתכל סביב - קודם כל כדי לראות אם אתם בסביבה, ואז כדי לראות מי יוכל לעזור.

     

    לפני הליכה למקומות ציבוריים כמו קניונים, פארקים ואפילו אולמות קולנוע או תיאטרון דברו איתם על החשיבות של קשר עין, ושהם אינם יכולים לרוץ קדימה מבלי לידע אתכם. בנוסף, וליתר ביטחון, מומלץ לקבוע כבר בכניסה מקום מרכזי שבו תיפגשו במקרה שיאבדו.

     

     

    פחד ממפלצות

    ילדים רבים חווים מגיל ארבע בערך פחד ממפלצות. סרטים כמו "מפלצות בע"מ" ו"מפלצת בפריז" מתמודדים בדיוק עם הפחד הזה ועוזרים לילדים לראות את המפלצות באור שונה, כדי להשתחרר מהפחד. גם סרטי "שרק" נותנים לילדים הזדמנות להכיר מפלצת מקרוב, על חוזקותיה וחולשותיה.

     

    ילדים גדולים יותר, שכבר יודעים שאין מפלצות, מחליפים פחד זה בפחד מרוחות רפאים. גם לפחד נפוץ זה נוצרו סרטים הנותנים לו מענה, למשל "קספר" רוח הרפאים הידידותית, "מכסחי השדים" ו"ביטלג'וס".

     

    כשהילד מגלה להורים שהוא מפחד ממפלצות או מרוחות, נוטים הורים רבים להבטיח לו שאין כאלו ולקוות שבכך יירגע. אבל זה לא כל כך פשוט, עבור הילד הן קיימות ולא משנה מה תגידו. הלילה מלא באורות ובצלילים לא מזוהים, והוא יודע מבחינתו מה הוא ראה. לכן, כשהילד מדבר אתכם על הפחד, נסו לשמוע ממנו כמה שיותר פרטים. כך הוא יחווה הקשבה ואתם תקבלו אינפורמציה שתוכלו לתת לה מענה מדויק.

     

    למשל, אם יאמר ששמע את דלת הארון חורקת, פתחו את הארון ובדקו שם, כדי להרגיע אותו שאין בו דבר. אולי הדלת לא הייתה סגורה טוב וזזה מעט מהרוח, וכעת אפשר לסגור הכל היטב. ברוב המקרים הפחדים הללו מגיעים לפני השינה, כשמחשיכים את החדר, או בזמן חלום. לילדים המתמודדים עם הפחד הזה אני מציעה להוסיף לאור הקטן שיש לפעמים בחדר גם פנס כיס, שיימצא מתחת לכרית וייתן להם תחושת שליטה וכוח.

     

    אם הילד התעורר מחלום רע ומספר שחלם על מפלצת, אל תפטרו אותו ב"זה היה רק חלום". כמו שאתם יודעים מניסיונכם, חלומות יכולים להיראות אמיתיים מאוד, ורוב הסיכויים שהוא יפחד לחזור לישון. דברו איתו על החוויה ועל מה שראה, והסכימו איתו שזה באמת מפחיד.

     

    כעת, כשקיבל אישור לפחד ונרגע מעט, אתם יכולים לבחון את העניין יותר מקרוב: למה המפלצת באה? מה לדעתך היא רצתה? מה היא אוהבת? ממה היא מפחדת? כשתדעו ממה היא מפחדת תוכלו לצייד את הילד בכוח להתמודד איתה. אם היא מפחדת מאור, כבר דיברנו על פנס כיס. אבל מה אם היא מפחדת רק ממי שגדול ממנה, למשל? גלו לילד בסוד שבחלום הוא יכול להפוך לכל דבר שירצה, גם לענק יותר מהמפלצת. זה החלום שלו והוא יחליט מה הוא עושה איתו.

     

    הוא יכול גם להקטין את המפלצת ולשים לה מוצץ. הוא יכול לאלף אותה, ויכול גם להעלים אותה! והכי חשוב, שיזכור שהוא יכול תמיד להתעורר, כמו שעשה כעת. שבחו אותו על כך שלא נשאר בחלום שהיה לו לא נעים והתעורר ממנו. וכעת, כשהוא יודע איך לשלוט במפלצת או לגרש אותה אם תבוא שוב, הכוח והבחירה בידיו והוא יכול לחזור לישון. 

     

     

    פחד מהתבגרות

    זהו פחד שחווים ילדים ומבוגרים כאחד, מה שעזר ל"פיטר פן" להפוך לאחת הקלאסיקות הגדולות של כל הזמנים. סרטים נוספים הנוגעים בנושא הם "BIG" ו"שוב בן 17".

     

    כשילד מדבר אתכם על הפחד שלו מלהתבגר, אם הוא למשל לא רוצה לעלות לכיתה א' או רוצה "להישאר קטן", בדקו איתו מה מסתתר מאחורי הפחד. בדרך כלל מדובר בפחד מהלא נודע, פחד משינוי ולפעמים גם חשש ממחויבויות וציפיות שיעלו ככל שיגדל.

     

    אם מדובר בחשש לעלות לכיתה א', שינוי משמעותי לכל הדעות שעלול לעורר פחד משינוי וחשש מהלא נודע, נסו לצמצם אותו ככל הניתן. למשל, עשו הכנה מקדימה כמו ביקור בבית הספר העתידי, פגישה עם המורה, קנייה של ילקוט וציוד ביחד, בירור מי מחבריו ילך איתו לבית הספר, פגישה עם ילד מכיתה גבוהה יותר שיוכל לספר לו קצת על ההתנהלות שם ועוד.

     

    בדקו עם הילד מה הוא ירוויח אם יישאר קטן. הסכימו עם מה שיאמר, כי זו החוויה שלו, זו דעתו ואין זה עניין לוויכוח. ומה הוא יפסיד? פה אתם יכולים להעלות עוד כמה נקודות שאולי לא חשב עליהן: גם פיטר פן, שבחר להיות ילד נצחי, הפסיד משהו. הוא היה צריך לוותר על המקום שבו גדל, על חבריו ומשפחתו שמתבגרים עם השנים ולעבור ל"ארץ לעולם לא" לבדו. וונדי, למשל, שעברה איתו הרפתקאות בארץ לעולם לא, בחרה לחזור הביתה לחיק משפחתה.

     

    האירו את הרווח שבלגדול ולהתבגר. יש יותר חובות כמו שיעורי בית, אך יש גם יותר זכויות (שעת שינה מאוחרת יותר, טיולים ומסיבות כיתה, טקסים ועוד. ככל שאתה גדל יותר, גם פחות מחליטים בשבילך ואתה מסוגל להחליט עבור עצמך.

     

     

    הישרדות

    הפחד מהצורך להתמודד עם סביבה שונה לחלוטין מהמוכר עולה בסרטים כמו "טרזן" ו"ספר הג'ונגל", שמסעירים אותנו בדיוק בנקודה הזאת: איך שורדים ביער? הילדים מוקסמים מדמויות האדם החיות בג'ונגל, יודעות לשרוד בו ומבינות את שפת החיות.

     

    אי אפשר להימנע מהמחשבה "איך אני הייתי מסתדר שם?", וכתשובה בשני הסרטים נכנסת לסיפור דמות אנוש נוספת, שלא גדלה ביער והתמודדותה עם הג'ונגל וכוחות הטבע הפועלים בו דומה יותר לשלנו. בסרטים אחרים העוסקים בנושא נקלעים אנשי העולם התרבותי לסיטואציה המצריכה אותם להתמודד עם הישרדות על אי בודד.

     

    כך ב"ברבי נסיכת האי" ובסרטים קלאסיים המיועדים לילדים גדולים יותר, כמו "רובינזון קרוזו" ו"משפחת רובינזון השווייצרית", וכמובן גם בסרט "הלגונה הכחולה" עם ברוק שילדס, שמכניס לאלמנט ההישרדות גם ממד רומנטי.

     

    סרטים כמו "קרוקודיל דנדי" ו"מגלה את אמריקה" מתמודדים בצורה קומית עם ההישרדות ונותנים פורקן לפחד בהצגת סיטואציה הפוכה שבה היליד האקזוטי מגיע למדינה מערבית וצריך להתמודד עם חוקיה והלכותיה.

     

    דרמטי או קומי, המסר העובר לילד הוא אחד: הסוד להישרדות הוא ללמוד את חוקי המקום על אנשיו ומנהגיו, ובכך להקל את ההשתלבות. מובן שסרטי הישרדות מציגים מקרים קיצוניים, אולם גם ילד שעובר מדינה, עיר, או אפילו בית ספר צריך להתמודד עם סוג של הישרדות, מבחינתו. הוא יצטרך להתמקם במקום החדש וללמוד את חוקיו ומנהגיו, כמו גם לרכוש לו בני ברית, חברים חדשים שינעימו לו את הדרך.

     

     

    פחד מ"אנשים רעים"

    פחד זה הוא הגורם העיקרי לתעשיית סרטים משגשגת סביב גיבורי על למיניהם. מי לא היה רוצה לדמיין שגיבור על יבוא ויציל את המצב? לגיבורי העל כוחות מיוחדים הנותנים מענה לפנטזיות של הילדים.

     

    יכולות כמו תעופה, גמישות, מהירות, ראייה ביונית, קריאת מחשבות ובעיקר להיות חזק ובלתי מנוצח הן יכולות נכספות עבור בני תמותה רגילים. לא במקרה הפכו רבים מסרטים אלו לסרטי פולחן. הילד מזדהה עם הגיבור ומרגיש שגם בו נדבקים במהלך הסרט כוחות מיוחדים וקמצוץ מה"כל יכול".

     

    ילדים הצופים בסרטי הגיבורים ידברו בעיקר על האפקטים ויכולות העל והלחימה של הגיבורים. נתבו את השיחה לעובדה שגיבורי העל משתמשים בכוחות ובכישורים שלהם כדי לעזור לחלשים ולנצרכים. רק גיבור אמיתי חזק מספיק כדי לעזור לאחר ולעמוד לצדו בשעת צרה. מה הכוחות והכישורים שבהם יוכלו לעזור לזולת? לא צריך יכולות ביוניות כדי לעזור, כל אחד יכול להפוך גיבור על פי דרכו. גם ילדים צעירים יכולים לתרום בכך שיעזרו לחברים המתקשים להשתלב חברתית, למשל. ילדים גדולים יותר יכולים להשתלב בפרויקטים של עזרה בקהילה.

     

    זווית אחרת של פחד מ"רעים" באה לידי ביטוי בסרטים כמו "בילבי" ו"שכחו אותי בבית", שבהם הילד מתמודד עם אנשים המוגדרים כ"רעים" וגובר עליהם. ברוב סרטי הילדים, מסומנים הרעים בבירור על ידי סימנים חיצוניים, כגון לבוש שחור ופנים לא נעימות ומאיימות. כך גם דמויות המכשפות בסרטי הנסיכות וגרגמל בסרט "הדרדסים".

     

    גם "פלונטר" מתמודד עם הנושא, כי אנחנו יודעים שהילדה רפונזל נחטפה בינקותה מהארמון על ידי מכשפה שרוצה את הקסם שבשערה. רפונזל מתמודדת עם הבלבול שבין "טוב" ל"רע", גם זה שבבית וגם זה שבחוץ. בכל הסרטים הללו בסופו של דבר ינצח הטוב, ויבטיח שהעולם יישאר מקום טוב עבור הילדים.

     

    אפשר לפתח שיחה עם הילדים על כך שבמציאות לפעמים מישהו שנראה "רע" יכול להיות דווקא "טוב" ולהפך. בגדים שחורים הם לאו דוקא סימן לרוע, אז איך יודעים? קשה מאוד לדעת, לכן אנחנו לא מדברים עם זרים ובטח שלא הולכים איתם.

     

     

    איך לצפות עם הילדים?

    לכל אחד מאיתנו יש סרט שאהב במיוחד, כזה שראה שוב ושוב. אם נבחן את הסרט שזכור לנו מילדותנו, נלמד משהו על עצמנו: הוא בדרך כלל יתחבר למשהו שעברנו באותה תקופה, ולכן הרגישות שלנו אליו הייתה גבוהה יותר, שלא במודע.

     

    לא במקרה ילד רואה סרט שוב ושוב - כנראה שהסרט עונה על צורך מסוים שלו, והחזרה עליו מהווה דרך התמודדות. באמצעות הסרט עובר הילד תהליך לא מודע אך משמעותי וחשוב, לכן אל תמנעו זאת ממנו באמירות כמו "ראית את זה כבר אלף פעמים! אולי תראה כבר משהו אחר?!".

     

    אם תבחנו את הסרט שאליו הוא התחבר, תוכלו ללמוד ממנו עם מה הוא מתמודד. זו הזדמנות לצפות יחד איתו ולפתח שיחה תוך שימוש בשפת הסרט ובדמויותיו: "מה אתה אוהב בסרט?", "איזה תכונות של הדמות אתה מעריך?", "איך היית נוהג אם היית נמצא באותה סיטואציה?" וכדומה. כך, באופן עקיף, תעזרו לו בהתמודדות.

     

    רבים מסרטי הילדים מושתתים על סיפורים ואגדות קלאסיות. לפני שאתם לוקחים ילדים קטנים לסרט, ספרו להם את הסיפור שעליו הוא מתבסס. גם כך הסרט עוצמתי מאוד וחי עבורם, לכן עדיף להכינם לתכנים מראש. אם הסרט מקורי לגמרי, הקריאו להם את הסיפור המרכזי ואם אפשר הראו להם את הקדימון, בדיוק כפי שאתם בוחרים סרט עבור עצמכם.

     

    לפעמים ילדים שומעים על סרט מחברים או מאחים גדולים ורוצים לראות אותו, אך חשוב להדגיש את שיקול הדעת לגבי נושא הגיל, כיוון שלא כולם מיועדים למשל לילדי הגן והחטיבה הצעירה.

     

    ילדים עלולים להיות מושפעים מאוד מקטעי המלחמה והאלימות שבהם ולפחד או לפתח אלימות מול ילדים אחרים. סרטי הארי פוטר אינם מומלצים לצפייה ללא נוכחות הורית (PG), והאחרון שבהם אף מוגדר "לא מתחת לגיל 13". כלומר, גם אם ילדכם בן השמונה צפה בכמה מסרטי הארי פוטר, אין זה אומר שהוא אוטומטית כשיר לצפות בסדרה כולה.

     

    יותר מזה, גם סרטים שנראים כסרטי משפחה חביבים ולא מזיקים עדיין מצדיקים בחינה מחדש והפעלת שיקול דעת לפני שלוקחים אליהם ילדים צעירים. לדוגמה, לאחרונה הוקרן הסרט E.T והורים לילדי גן חובה סיפרו לי שראו אותו בהתלהבות עם ילדיהם כי זכרו ש"זה סרט משפחתי מקסים". הם התקשו להבין למה היה קשה לילדים לשבת לאורך הסרט ולמה הם התעוררו מחלומות רעים באותו לילה.

     

    אז זו הסיבה: אמנם הסרט מקסים אך לא במקרה הוא נחקק בזיכרוננו - הוא ריגש אותנו מאוד! ילד צעיר עדיין לא יכול להכיל את עוצמת הרגשות הללו. יש שם לא מעט סצנות מפחידות ומאיימות (הצבא רוצה ללכוד את החייזר ולערוך בו ניסויים, הילדים שמבריחים אותו, הפרידה המרגשת) ובקיצור, מותר לכם לומר לילד "זה עוד לא לגילך", ולחסוך ממנו ומכם את הסיוטים בלילה.

     

    הכותבת היא פסיכותרפיסטית לילדים ונוער. לעמוד הפייסבוק שלה לחצו כאן

     



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לפני שאתם לוקחים ילדים קטנים לסרט ספרו להם את הסיפור שעליו הוא מתבסס
    צילום: shutterstock
    לפתח שיחה סביב הסרט. ליאת קרן
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים