לא שואל "למה הייתה השואה?"

השואה מוכיחה שאני צודק. אילו כל העם היהודי היה נוהג כמוני - השואה הייתה נמנעת. למעשה, השואה היא ההוכחה הברורה לכך שדרך החיים שלי היא הנכונה. זה לא כל-כך נעים לי ששישה מיליון יהודים היו צריכים למות כדי שכולם ייווכחו לדעת זאת, אבל זה באשמת האחרים, שהלכו בדרכים אחרות, שגויות ומטעות.

עוד בערוץ היהדות - קראו:

• פּרֶייס דה לורד: תפילה נוצרית על חולצת קסטרו
• מוסלמים מזרע דוד? סדרת כתבות מרתקת
• הרב, איני מוצאת שידוך - מותר להגדיל חזה?  
  

זו תמצית התיזה של רוב הזרמים בעם היהודי. איכשהו, השואה היא העובדה המוכיחה יותר מכל שהזרם שלהם הוא האמת האולטימטיבית, שאין בלתה.

מה שהיה צריך להוכיח

החילוני-הציוני יאמר: "אילו כולם היו עולים לארץ ישראל, הם לא היו נהרגים בשואה. המדיניות האנטי-ציונית של רבנים ואדמו"רים הביאה להישארותם של היהודים באירופה. השואה היא ההוכחה שאנו זקוקים למדינה עצמאית, שתוכל להגן על עצמה בשעת הצורך. לא נהיה עוד כצאן לטבח".

החרדי האנטי-ציוני יאמר: "אילו שמרו היהודים את האיסור שלא למרוד באומות, לא היה אלוהים מביא שואה על עמו האהוב. רק המשיח הוא שיושיע את עם ישראל. זו ההוכחה שיוזמה אנושית היא סרבנות לקבל את גזירת האלוהים של הגלות, וסופה להביא אסונות על העם היהודי".

הדתי יאמר: "המרידה בתורה, החטאים של יהודים כפרטים וכציבור, הביאה את השואה. אלוהים הזהיר בתורה שכאשר עם ישראל לא יקיים את התורה הוא ייענש בעונשים חמורים. השואה היא התממשות העונשים הכללו והיא גם ההוכחה לכך שצריך לשמור את המצוות".

האנטי-דתי יאמר: "העמים האחרים שונאים את היהודים בגלל שהם מתבדלים בהתנהגותם הדתית, זה מה שהוביל לשואה. השואה מוכיחה שעל היהודים לזנוח את המנהגים המיושנים והלא-רלוונטיים של המסורת היהודית. אז לא יבדילו בין יהודי לבין בן עם אחר, תיעלם שנאת ישראל ולא יהיה סיכוי להרג מתוכנן ביהודים".

תחליפו שאלה

אלא שכל ה"הוכחות" הללו הן בסך הכל ההוכחה שהשואה, כמו כל אירוע היסטורי, לא יכולה להיות הוכחה לשום דבר. היא פתוחה לפרשנות, והפרשנות מבוססת על עולמו של המפרש. אין אדם מפרש אלא מתוך אמונותיו , ואת אשר בלבו הוא רואה במציאות.

ובכלל, היומרה הדתית לדעת את "מחשבות" האלוהים ואת "מניעיו" היא חסרת תוחלת. "כי האלוהים בשמים ואתה על הארץ". על כן טוב

תעשה אם תפרש את מניעי בני האדם ותכיר במגבלותיך להבין את האלוהים.

הרב סולובייצ'יק ורבנים רבים אחרים בחרו לזנוח את השאלה "למה הייתה שואה", ולשאול במקומה שאלה קונסטרוקטיבית חשובה מאין-כמותה: "מה אני יכול ללמוד מן השואה?" או "מה השואה אומרת לי?" - זו שאלה אישית, המודעת להיותה סובייקטיבית, ומודעת לכך שהתשובה עליה אינה מתבססת על האירוע, אלא משתמשת בו כמקור להשראה.

כשקורה אסון, לא עליכם, אפשר אמנם לשקוע בשאלה "למה זה קרה?" אבל מנגד ניתן לנסות לברר "לאן זה לוקח אותי? מה השיעור שלי?" (ואגב, גם אירוע חיובי הוא שיעור). זו שאלה "ניו-אייג'ית", היא אינה דתית בהכרח, ואינה חייבת להתבסס על הנחות דתיות. "התייחס אל החיים כשיעור, ותרוויח" - יאמרו לך אנשי הרוח של הדור הזה. והם צודקים.

• הכותב הוא מנהל בית המדרש "רשות רבים" במרכז יעקב הרצוג בעין צורים.