שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אריה מליניאק

    לא לאבד את הצפון והמצפון

    מי שתומך בשידור משחק כדורגל בערב יום השואה לא יכול לבוא בטענות למכחישי שואה, אלא מספק להם הוכחות. מסכימים עם מליניאק? טקבקו

    הדיון סביב שידור המפגשים בין ברצלונה לצ'לסי בחצי גמר הצ'מפיונס ליג בערב יום השואה ובערב יום הזיכרון, מטריף אותי. לא הטיעונים המעצבנים, אלא עצם קיום הדיון, 70 שנה לאחר השואה.

     

    עוד ב-ynet ספורט:

     

    ברור שבעוד 30 שנה ישדרו בערוץ 2 ריאליטי ממחנה ריכוז, אבל כל זמן שעדיין חיים בינינו ניצולים, אולי אפשר להשתמש בטיעון הזה כדי לעכב במשהו את ההתדרדרות. בימים האחרונים שמעתי אנשים שתמכו בשידור בערב יום השואה מטעמים שונים: חופש הביטוי, חופש הבחירה, חופש העיסוק, חופש האמו. התחנות ישדרו, האנשים יבחרו. בהפסקה אפשר אפילו לקיים באולפן דיון בהנצחת זכר השואה. על אותו משקל אפשר לקיים קונצרט רוק בפארק הירקון. אנשים מספיק מבוגרים לבחור מה הם רוצים לעשות. המדינה לא צריכה להתערב.

     

    שידור כדורגל ביום השואה? למה לא לערוך קונצרט בפארק הירקון? (צילום: MCT) (צילום: MCT)
    שידור כדורגל ביום השואה? למה לא לערוך קונצרט בפארק הירקון?(צילום: MCT)

     

    אני לא מציע ש"סיירת שואה" תפשוט על בתים, מהם יישמעו צרחות שמחה כשברצלונה תבקיע. אבל המדינה מתערבת בכל דבר. מטילה מיסים, מחוקקת חוקים, לא מתירה נהיגה במהירות מטורפת, מחייבת גיוס לצה"ל. כשמגיע יום השואה צריך פתאום להשאיר לשיקול הצופים, אם לצפות או לוותר על משחק כדורגל.

     

    בינינו, אם היה מדובר במשחק בין פ.צ באזל לריאל סוסיאדד, כולם היו בעד חסימת השידור. על בארסה-צ'לסי לא מוכנים לוותר, כי הפכנו לעם שלא מסוגל לדחות סיפוקים. כולם חייבים להיות הראשונים שיקנו את האייפון החדש, או את החולצה הראשונה בחנות השמטעס השבדית שנפתחת בקניון.

     

    אם זה לא היה מסי, כולם היו בעד חסימת השידור (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    אם זה לא היה מסי, כולם היו בעד חסימת השידור(צילום: רויטרס)

     

    כשאין מחר, האתמול לא חשוב. אחרי מה שמדינת ישראל עשתה לניצולים, באמת אין שום בעיה לשדר את חצי גמר הצ'מפיונס ליג. בושה להיות אזרח במדינה שקיבלה מיליארדי מארקים ואירו מגרמניה, וזנחה את הניצולים לסיים את חייהם חולים ותשושים במוסדות עלובים. גם אם חלקם היו מסכימים ש"החיים צריכים להימשך", הייתי מתעקש לא להמשיך את החיים כרגיל ביום השואה.

     

    טורים נוספים של אריה מליניאק:

     

    מי שתומך בשידור משחק כדורגל בערב יום השואה, לא יכול לבוא בטענות למכחישי שואה, אלא מספק להם הוכחות. אין ספק שליונל מסי ואנדרס אינייסטה מעמידים במבחן קשה את הערכים עליהם גדלנו. אני לא אדם דתי, אבל לא אעלה בדעתי לפגוע ברגשות שומרי מסורת ביום כיפור. אם פותחים ערוץ ספורט, למה לא לפתוח קניונים ומגרשי משחקים ביום כיפור? ממילא רוב שחקני ליגת על הם זרים. שישחקו. האוהדים מספיק מבוגרים לבחור מה טוב להם.

     

    אם כבר, למה לא לפתוח קניונים ביום כיפור? (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    אם כבר, למה לא לפתוח קניונים ביום כיפור?(צילום: ירון ברנר)

     

    מי שפותח טלוויזיה (בשביל מה קניתי 50 אינץ', אחי?) בשביל לראות משחק כדורגל (זה בארסה, נשמה) בערוצים זרים, איבד את הצפון והמצפון. נדמה לי ששכחנו לשם מה המדינה הזאת קיימת. אני מדמיין את סבא וסבתא שלי, אילו היו שורדים את אושוויץ, עומדים בשער המחנה ביום השחרור רזים וכחושים. מה אתה אומר, הייתה סבתא אומרת, נלך לאכול סוף סוף במסעדה? עזבי אותך מאוכל, היה סבא אומר, יש הערב בארסה נגד צ'לסי. עם כל הכבוד לשואה, כמה רייטינג יש לתוכנית הזאת?

     

    שחקנים ערבים, מקופחים או לא?

    לפני כמה שבועות כתבתי שהגיע הזמן ששחקנים ערבים (55 בליגת העל), יירדו מהמגרש בהפגנתיות במחאה נגד מקהלת "מוות לערבים". פנה אלי איש כדורגל, שאימן קבוצות בוגרים וגם ניהל מחלקות נוער, וטען שתופעות גזענות הופכות לנדירות, ודווקא הכדורגל הוא תחום בו הערבים יכולים לבוא לביטוי ברמות הכי גבוהות, כולל בנבחרות.

     

    הוא למשל, לא נדרש לעשות צבא. מוחמד גאדיר (צילום: ראובן כהן) (צילום: ראובן כהן)
    הוא למשל, לא נדרש לעשות צבא. מוחמד גאדיר(צילום: ראובן כהן)

     

    לשחקני כדורגל ערבים יש אפילו יתרון על יהודים, בכך שהם לא נדרשים לשרת בצבא. נכון שכדורגלנים צעירים לא משרתים ביחידות קרביות, אבל במקום ללכת בבוקר לאימון הם הולכים לבסיס. השכר של שחקן חייל מוגבל ל-4,200 שקלים בחודש, בזמן ששחקן ערבי יכול להרוויח סכומים גבוהים מגיל צעיר.

     

     

    שחקנים ערבים בני 18 מגיעים למו"מ עם ההנהלות בליווי סוכן, ודורשים ומקבלים חוזים גבוהים בהרבה משחקנים יהודים שמקבלים, במקרה הטוב, מענק כשהם משתחררים מצה"ל. אז להגיד ששחקני כדורגל ערבים מקופחים, זה מוגזם. כך לטענתו.

     

    לא מקבל הנחות במגרש. אחמד סבע (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
    לא מקבל הנחות במגרש. אחמד סבע(צילום: אורן אהרוני)

     

    השבוע שמעתי שכוכב קבוצת הנוער של מכבי תל אביב נמצא בסכסוך עם האגודה, שלא מוכנה לשלם לו את סכומי העתק שהיו מקובלים במועדון עד היום. אבל עם העובדות אי אפשר להתווכח, שום שחקן, יהודי או ערבי, לא מקבל הנחות במגרש. בסוף כולם מגיעים לאן שהיכולת שלהם מובילה אותם. זאהי ארמלי, בעבר מלך השערים של הליגה, אמר פעם שיש לו תשובה לכל מי שמקלל אותו: כדור ברשת.

     

    הפגנת ברקוביץ', אותנטית או חיסול חשבונות?

    אין לי בעיה עם ההפגנה שאירגן איל ברקוביץ' מול משרדי ההתאחדות, במחאה על דחיית עונש הפחתת הנקודות שנגזר על מכבי פ"ת לעונה הבאה. זה נשמע אותנטי, ספונטני, אמיתי ונחרץ.

     

    לא שוכחים לו את הקמפיין לאימון הנבחרת. איל ברקוביץ' (צילום: טל שחר) (צילום: טל שחר)
    לא שוכחים לו את הקמפיין לאימון הנבחרת. איל ברקוביץ'(צילום: טל שחר)

     

    יש לי בעיה עם מי שמעביר ביקורת על ההתאחדות, לאחר שאבי לוזון לא מינה אותו למאמן נבחרת ישראל והעדיף את אלי גוטמן על פניו, ובצדק.

     

    התנגדתי למינוי של ברקוביץ' ואפילו למועמדות שלו, כי הוא לא אימן מעולם. עכשיו ברקוביץ'
    משלם את מחיר הקמפיין למינוי שלו לנבחרת. במקום לקבל מחיאות כפיים על היוזמה הברוכה, לעשות סדר וניקיון בהתאחדות, הוא נחשד בחיסול חשבונות עם אבי לוזון. חבל.

     

    ועוד מילה על הבדיחה העצובה שקרויה בית הדין של ההתאחדות. רק אנשים אטומים יכולים להעלות או לקבל טיעון כמו: הירידה צריכה להיקבע על כר הדשא.

     

    ראשית, הירידה נקבעה בכל מקרה על כר הדשא. בנגיחה של עמי גניש ובבעיטה של יגאל ממן. שנית, שינסה עו"ד עמי פזטל, איש טוב במובן הרע של המילה, להבין למה מינו דווקא אותו לעמוד בראש הרכב הדיינים. דייני בית הדין של ההתאחדות האיטלקית לא פחדו להוריד את יובנטוס! מי שמפחד מחום, שלא ייכנס למטבח. הבעיה שכאשר חוזרים על איוולת מספיק פעמים, היא נשמעת כמו אקסיומה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים