שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מגן דוד: סיפורו של האלוף הראשון בצה"ל שנפל
    דוד מרכוס, שמוכר גם כמיקי סטון, היה קצין אמריקני שעזב הכל ובא להילחם על המדינה שבדרך. טעות בזיהוי בליל אפל גרמה בשגגה למותו. סיפור וסיור בעקבות האלוף ה-1 בצה"ל

    זהו סיפורו היוצא דופן של דוד (מיקי) מרכוס (סטון). יהודי, יליד 1901 בארה"ב, בוגר האקדמיה הצבאית ווסט פוינט שהיה לקולונל בצבא האמריקני, נלחם בין השאר בנאצים באירופה, נכח בשחרור מחנות ההשמדה ולצערנו, גם הפך לאלוף הראשון שנפל בצה"ל.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    במהלך מלחמת העצמאות מצאו את מותם כ-6,000 יהודים - אחוז שלם מן האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל באותם הימים. המערכה על ירושלים היתה מהקשות ביותר, והיה זה דוד בן-גוריון שהכריז כי "ישנה ירושלים ללא מדינה אך אין מדינה ללא ירושלים".

     

    עוד על יום הזיכרון בערוץ התיירות:

     

    בן-גוריון הבין שמלבד משמעותו הרוחנית של משפט זה, הרי שלא פחות משישית מהיישוב היהודי בארץ שכנה בעיר הקודש - 100 אלף איש! ב-1947 גייס בן-גוריון קצינים בכירים מחו"ל לטובת היישוב היהודי וארגון ההגנה. על המשימה הופקד שלמה שמיר רבינוביץ', שקיבל פקודה לגייס את סטון מניו יורק בשל קשריו הענפים ומקצועיותו. מתנדבים רבים אחרים זכו לכינוי "גיוס מח"ל" (מתנדבי חוץ לארץ).

     

    סטון, בעל תואר ד"ר במשפטים, שוכנע בחשיבות הקמת מדינה ליהודים עם צבא איכותי, והגיע במהלך ינואר 48 אל ארץ ישראל במסווה של מהנדס בתפקיד יועץ לסולל בונה. בדיעבד, היה מרכוס הקצין היחיד שנאות להגיע, שכן תלאות מלחמת העולם השנייה עדיין השפיעו על עייפותם של רבים אחרים. הוא שהבין שיש ללמד ולהכשיר מפקדים בשטח, למד בעל פה מסמכי צבא אמריקניים ודוקטרינות מלחמה ופיקוד והעבירם בעל פה בשטח.

     

    תוך תקופה קצרה התמנה סטון לאלוף על-ידי דוד בן-גוריון ולמפקד חזית ירושלים, בדיוק ביום בו נפל הרובע היהודי בידי הירדנים - 28 במאי 48. יעברו עוד כמעט 19 שנים עד שישוחררו הרובע ומזרח ירושלים שוב, במסגרת מלחמת ששת הימים. 


    התנדבו לעזור לנו. אנדרטת מח"ל בדרך בורמה (צילומים: רון פלד)

     

    הטיל צל ענק

    פתיחת הדרך לירושלים הייתה הכרחית שכן כמעט כל שיירות האספקה אל העיר, הותקפו בידי המון ערבי מהכפרים באזור. את שרידי שיירות אלו - המכוניות השרופות שכונו גם "הסנדוויצ'ים", שכן צופו בלוחות מתכת ובינהן אבני חצץ, ניתן לראות עד היום באזור צומת שורש - שרידי רכבים שהצליחו גם לשרוד את משלוחי הברזל לסין שלפני אולימיפיאדת 2008.

     

    כבר באפריל 1948 החליט בן-גוריון לעבור ממצב של מגננה אל מתקפה, והורה לפתוח במבצע צבאי רחב היקף - מבצע נחשון. המטרה: פתיחת הדרך לירושלים. על הקרבות באותו מבצע כדוגמת הקרב על הקסטל, נכתב וסופר רבות, אולם סיפורו של איש אחד - האלוף הראשון בצה"ל - קצת נשכח, למרות שזכה לגרסה הוליוודית מכובדת בסרט "הטל צל ענק" (1966), בכיכובם של קירק דאגלאס, יול ברינר, ג'ון וויין ואפילו פרנק סינטרה.  

     

    ירייה אחת ב-4 בבוקר

    אחת מפעולותיו הראשונות בתפקיד, כשתחת פיקודו היו בין השאר חטיבה 7 החדשה וחטיבת הראל וכוחות נוספים, היתה בחיפוש, או ליתר דיוק, המצאת דרך עוקפת חדשה בהרי ירושלים לאותן שיירות אספקה אל העיר - דרך שתמנע מפגש חזיתי עם כוחות ירדניים וערבים בגזרה. כך נולדה דרך בורמה, שניתן גם כיום לסייר בחלקיה השונים.

     

    בעשירי ביוני 1948 התרחש אירוע טרגי, שבהחלט מתאים רק לסרטים הוליוודים. סטון יצא לשאוף אוויר ממפקדתו שהועברה זה עתה לאבו גוש, באזור מנזר גבירתנו של ארון הברית שבמעלה הכפר אבו גוש.

     

    הוא לא היה מודע לחילוף השומרים באזור 04:15 בבוקר, וכשחזר אל המפקדה לא זוהה על ידי החייל המחליף. מרקוס שלא ידע עברית, פנה אליו באנגלית. החייל שלא ידע מילה באנגלית, חשש שמדובר בערבי שכן רמת הכוננות היתה גבוהה בשל הקרבה להפוגה.

     

    ירייה אחת נורתה וכך מרכוס מצא את מותו האלוף הראשון בצה"ל. הוא נקבר באקדמיה הצבאית הידועה "ווסט פוינט" שבארה"ב. בהלוויתו נכחו, בין השאר, משה דיין, יוסי הראל ובכירים אחרים.


    אנדרטה לוחמי חטיבת הראל בבית העלמין בקריית ענבים

     

    "יום מותו יהיה לנו יום אבל לכל ימי חיינו"

    במכתב הניחומים שקיבלה אלמנתו, אמה, נכתב כך:

     

    "אמה יקרה,

     

    כולנו הכרנוהו זמן קצר בלבד, אך הוא נמנה על אותם אנשים נדירים שטוהר ליבם מפיק מזולתם מן הרגע הראשון את מיטב מה שיש בהם. רוצה אני שתדעי כי כאשר נודע לאנשיו כי מיקי נספה, בכו. הבחורים האלה, שרובם אינם אלא נערים, אינם בוכים בקלות והמוות הוא אצלם דבר שכיח ומקובל... אבל הפעם לא התביישו לבכות.

     

    "יום מותו יהיה לנו יום אבל למשך כל ימי חיינו, ואת ילדינו ונכדינו נחנך לאהוב ולהעריץ את החייל האמריקאי שבא לעזרתנו במאבק הזה הקשה והנואש.

     

    "רבים יכלו לבוא, אך הוא היה היחיד שבא ולעולם לא נשכח זאת".

     

    סיור בעקבות האלוף דוד מרכוס בירושלים אפשר לעשות במספר אתרים. כך, למשל, במנזר גבירתנו של ארון הברית שבמעלה אבו גוש, מקום מותו של האלוף, או באנדרטה המרכזית על שמו מעל לכביש מספר 1, בצידו הדרומי של היישוב טלז סטון (קרית יערים). אגב, נהוג לחשוב ששם הישוב נקרא על שם האלוף, אולם טעות נפוצה היא, שכן הישוב קרוי על שם עיר בליטא שנתפרסמה בזכות "ישיבת טלז" החשובה שהייתה בה, והמילה "סטון" היא על-שם ארווינג סטון, שהיה נדבן יהודי שתרם כסף לבניית הישוב.

     

    אתר נוסף שכדאי לפקוד הוא אנדרטת מח"ל, המציינת גם את שמו באמצע דרך בורמה, בסמוך ליישוב מסילת ציון - שם גם ניתן לעשות מסלול רגלי או בג'יפים בעקבות לוחמי תש"ח.

     

    לאתר של רון פלד על ירושלים   

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מגן דוד: סיפורו של האלוף הראשון בצה"ל שנפל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים