שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    המדינה לאתיופים: מענק לדירה שלא תוכלו לרכוש

    ב-2011 נרשמה ירידה של מעל 60% במענקים ליוצאי אתיופיה. התנאי: לקנות דירה בשכונות שעליהן ממליצים משרדי הממשלה. ארגוני התמיכה בעולים מבקשים מהשרים לא לאשר היום את התוכנית של ראש הממשלה לשיפור קליטתם

    הלוואות ומענקים ניתנים ליוצאי אתיופיה לצורך רכישת דירה בשכונות ספציפיות, במטרה ליצור שכונות הטרוגניות - אך ידם של הרוכשים אינה משגת, נוכח מחירי הדירות שהאמירו. זו תמונת המצב שעולה ממסמכים של משרדי הקליטה והשיכון, שהגיעו לידי ynet. הבוקר (א') יביא ראש הממשלה בנימין נתניהו את תוכניתו לשיפור קליטת יוצאי אתיופיה לאישור הממשלה. עם זאת, ראשי הארגונים של יוצאי אתיופיה קוראים לשרים שלא לאשר אותה, כיוון שהיא לא נערכה בשיתוף עמם, למרות הבטחה מפורשת שניתנה להם בעניין.

     

    דיווחי חדשות נוספים ב-ynet:

    עשרות מיליונים הושקעו, והבור 'לא יעמוד בטילים'

    "אל תצעקי, שולחים נייידת". לילה במוקד 100

    "גם בן הזוג נאנס. אכזריות מעולם הסרטים"

     

    כחלק מתוכנית חומש רב תחומית לשיפור קליטתם שאישרה הממשלה בפברואר 2008 והוארכה עד 2013, ניתנים לבני העדה שעוזבים את מרכזי הקליטה שבהם התגוררו מענקים והלוואות לצורך רכישת דירה. אך מסמך שהכינו במשרד השיכון מגלה כי בשנת 2011 חלה ירידה של יותר מ-60% במתן המענקים וירידה של כ-50% במתן הלוואות לעומת הסיוע שניתן ב-2010 וב-2009. ב-2009 נתנה המדינה מענקים והלוואות על סך כ-196 מיליון שקל. ב-2010 עמד הסכום על כ-203 מיליון שקלים, ואילו ב-2011 הועברו כ-73 מיליון שקל בלבד לצורך זה.

     

    המסמך שריכז את נתוני הסיוע לרכישת דירה שניתן ליוצאי אתיופיה בשנים האחרונות מגלה עוד כי רכישת הדירות ירדה בשיעור של יותר מ-75%, כך שבשנת 2010 רכשו בני העדה 525 דירות באמצעות מענק, לעומת 133 דירות בלבד בשנת 2011.

     

    כוונתם של הוגי התוכנית הייתה לאפשר פיזור של העולים כדי למנוע מצב של שכונות הומוגניות של יוצאי העדה בלבד. לפיכך, כל משפחה עם ילדים שעוזבת את מרכז הקליטה זכאית למענקים והלוואות בגובה מאות אלפי שקלים לצורך רכישת דירה ביישובים שמאופיינים כבעלי מדד חברתי-כלכלי גבוה, בהתאם לרשימה שהכינו משרדי השיכון והקליטה. אך מתברר כי המענקים וההלוואות לא מספיקים - והעולים לא יכולים לרכוש דירות נוכח המחירים המאמירים. 

     

    אינגאדה יאסייר (38) מקריית גת, נשוי ואב לשלושה, עלה לישראל ב-2007 ומאז מתגורר עם משפחתו במרכז קליטה. הוא מכיר היטב את המציאות הזו: "מאז 2009 ביקשנו לקנות דירה. אמרו לנו שיתנו לנו הלוואה למשכנתה, ואז אמרו שנצטרך לחכות. בסוף אמרו שאין הלוואה בגלל שהמשפחה קטנה מדי. אז הציעו לנו לרכוש דירה באזור אחד בקריית גת אבל לא יכולנו לקנות שם - לא היה מספיק כסף", סיפר.

     

    משפחתו של יאסייר, שאינו עובד בשל מחלה, מתגוררת בדירת שני חדרים במרכז הקליטה בעיר, וכלכלתה נשענת על משכורתה של האם שעובדת בניקיון, ונעזרת בסיוע מהמדינה. "החלום שלנו הוא לצאת ממרכז הקליטה, להיות עצמאיים ולהתחיל את החיים. כאן זה פתרון זמני", הסביר יאסייר. "לילדים אין חדרים, כולנו ישנים בחדר אחד".

     

    ארגוני יוצאי אתיופיה: אל תנחיתו עלינו תוכניות

    מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, זיוה מקונן-דגו, הסבירה כי מדובר ב"אבסורד מקומם ומדהים שזועק לשמיים. הנתונים מוכיחים שבנושא הדיור, תוכנית החומש היא כישלון מוחלט". היא הסבירה כי משרד הקליטה מכתיב לעולים איפה לרכוש דירות - "רק באזורים מוגבלים מאוד, ביישובים, בשכונות וברחובות מסוימים, ובסוף מטיל את האחריות על הקהילה".

     

    תוכנית שלא לקחה בחשבון את העולים (ארכיון) (צילום: נמרוד גליקמן ) (צילום: נמרוד גליקמן )
    תוכנית שלא לקחה בחשבון את העולים (ארכיון)(צילום: נמרוד גליקמן )
     

    לטענתה, "הנתונים הם תוצאה של מדיניות ממשלתית ששמה את העולים במצב בלתי אפשרי. מצד אחד הם לא יכולים לרכוש דירה באזורים שבהם יש שיעור גבוה של עולי אתיופיה, ומצד השני אזורים אחרים סגורים בפניהם - כיוון שידם אינה משגת, וכיוון שהמענק לא ניתן אם מחיר הדירות גבוה מדי".

     

    במכתב ששיגרה מקונן-דגו יחד עם הקייס אביהו עזריה, יו"ר מועצת כהני העדה, עו"ד איציק דסה, מנכ"ל "טבקה", מיכל אברה, מנכ"לית "פידל" ושושנה בן-דור מנכ"לית "נאקו"ץ – ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה- ישראל", הם מבקשים משרי הממשלה לא לאשר את התוכנית שיציג נתניהו בפניהם. 

     

    אמנם מטרת התוכנית שגיבש מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, הייתה להמשיך בשילובם של בני העדה האתיופית בחברה ולמגר את גילויי הגזענות כלפיהם, ובמשרד ראש הממשלה אף הסבירו כי התוכנית גובשה בהתייעצות עם ראשי הקהילה, אך הם טוענים כי התוכנית לא גובשה על דעתם, בניגוד להתחייבות שנתן להם ראש הממשלה בנושא.

     

    "התאכזבנו למצוא כי הממשלה מתכוונת להגיש הצעת החלטה ללא שיתופנו, כפי שהובטח", כתבו לשרים. "הצעת ההחלטה לא נותנת מענה כפי שהבטיח ראש הממשלה למכלול הכשלים שהצבענו עליהם בפגישותינו עמו ועם שריו", התריעו. "הממשלה חוזרת על טעויות העבר למרות הפגישות שנערכו וההבנה לכאורה כי חייבים לשנות דרך. לאור הצעת החלטה זו, נראה כי הממשלה לא מוכנה לקבל אחריות ולא עושה עבודה מעמיקה, ארוכת טווח במטרה לספק מענה אמיתי. איננו מסכימים עם ההצעה המחודשת ודורשים מכם לא לאשרה", הבהירו.  

     

    המחירים האמירו, הסכומים לא השתנו

    ח"כ דני דנון, יו"ר ועדת העלייה והקליטה של הכנסת שלבקשתו הוכן המסמך, אמר ל-ynet כי המלכוד שבו נמצאים יוצאי אתיופיה מדגיש את האטימות של משרדי הממשלה. לדבריו, "יש צורך בבחינה מקיפה של תנאי קבלת המענק ויש לדאוג שמלוא התקציב ינוצל לטובת רכישות דירה ליוצאי אתיופיה. לא מתקבל על הדעת שבמקום שהמדינה תקל עליהם, היא רק מקשה". דנון פנה למשרד השיכון ולמשרד הקליטה כדי שיקימו ועדת בדיקה משותפת שתבחן את הקריטריונים לקבלת מענק דירה, וקרא להעביר את התקציב משנת 2011 לשנת 2012 ובכך לתקן את העוול שנעשה לטענתו ליוצאי אתיופיה.

     

    ממשרד הקליטה נמסר בתגובה: "יש פער בין מחירי הדירות באזורים המבוקשים על-ידי יוצאי אתיופיה, שהאמירו בתקופה המדוברת, לבין גובה המענק שניתן להם. הפער הזה הוביל להורדת מספר המימושים שניתנו".

     

    ממשרד השיכון נמסר כי המשרד לא שינה את סדרי העדיפויות שלו. "סכומי המענקים נקבעים בכפוף למגבלות התקציב. משרד הבינוי והשיכון טען שיש מקום להגדיל את הסכומים, אולם אלה נקבעו בכפוף למגבלות התקציב. העדכון האחרון בסכומים לאתיופים היוצאים ממרכזי קליטה היה בנובמבר 2011. המשרד מציע לכל יוצאי אתיופיה את הסכום שנקבע ואין שום נסיגה בתחום זה". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עו"ד דסה. בלי לשאול את העולים?
    צילום: אירין פרטיק
    שכונות מעורבות? המחירים האמירו
    צילום: נמרוד גליקמן
    מרכז קליטה. אין יציאה
    צילום: גדי קבלו, ידיעות אחרונות
    ח"כ דנון. ועדת בדיקה
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים