שתף קטע נבחר

מי החברות האתיות ביותר במשק? תופתעו לשמוע

איך קורה שחברות כמו שטראוס, סקיילקס והבנקים, שעלו לכותרות ולא בהקשר של הגינות ותרומה לחברה, הגיעו לצמרת "מדד מעלה" המדרג חברות לפי מחויבותן לאחריות תאגידית? עורך הדירוג מודה: המדד לא מטפל בסוגיות של תמחור, מונופוליזם, שירות לקוחות ותשלום מסים

כבכל שנה, פורסם אתמול (יום א') "מדד מעלה" המדרג חברות גדולות במשק לפי מידת המחויבות שלהן לאחריות תאגידית. המדד, שמפורסם מאז שנת 2006, מעורר מדי שנה עם פרסומו עניין רב שכן הוא חושף מיהן החברות שמשקיעות יותר בתרומה לחברה, בהתנדבות, בשמירה על זכויות עובדים ובשמירה על הסביבה.

 

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה:

עם זאת, השנה מעורר המדד בעיקר שאלה גדולה אחת: מהי אחריות תאגידית וכיצד יש למדוד אותה? שאלה זו מתעוררת בעקבות נוכחותן בצמרת הרשימה של מספר חברות שעלו בשנה האחרונה לכותרות ולאו דווקא בהקשר של הגינות ותרומה לחברה.

 

91 חברות גדולות במשק השתתפו במחקר השנה, והן חולקו ל-3 קטגוריות לפי טיב ביצועיהן (בסדר יורד): פלטינה, זהב וכסף. בדירוג הפלטינה, נכללו 18 החברות שזכו לדירוג הגבוה ביותר עבור מידת האחריות התאגידית שלהן.

 

  • לצפייה ב"מדד מעלה" המלא

     

    בין החברות הללו ניתן למצוא, למשל, את חברת סקיילקס שבשליטת אילן בן-דב. על פי פרסומים אחרונים, סקיילקס עומדת להציע לבעלי האג"ח שלה לוותר על 15%-30% מהחוב שלה כלפיהם, בעקבות עסקת המכירה של חברת פרטנר לקרן האצ'יסון הסינית.

     

    למרות הסדר החוב הממשמש ובא, והביקורת הציבורית הנוקבת שנמתחה עליו, סקיילקס זכתה לציון של 10 מתוך 10 באתיקה ובמעורבות בקהילה. גם פרטנר עצמה, דרך אגב, זכתה לציון 10 באתיקה והיא מדורגת בקבוצת הפלטינה של "מדד מעלה".

     

    שטראוס והבנקים בראש הדירוג 

    החברות של אילן בן דב אינן השמות המוזרים היחידים ברשימה. קבוצת שטראוס, שעמדה יחד עם תנובה במוקד המחאה נגד יוקר המוצרים בארץ בקיץ שעבר, זכתה לדירוג "פלטינה פלוס", בעקבות ציון משוקלל של מעל 90 (הציון הממוצע של החברות בדירוג היה 75, לשם השוואה).

     

    ציון זה מציב את שטראוס בקצה ה"שפיץ" של הדירוג יחד עם עוד 3 חברות בלבד. חברות אלו הן הבנקים לאומי, פועלים ודיסקונט. אלו הן חברות גדולות ומכובדות, ללא ספק, אך האם המדרגים נתנו את הדעת על כך שבימים אלה מסיימת ועדה מיוחדת בבנק ישראל לנסח דו"ח שבו נטען כי הבנקים בישראל מונעים מלקוחות לקבל מידע מסודר אודות היקף העמלות שהם משלמים על מנת שלא יוכלו להשוות את העמלות בין הבנקים ולבחור טוב יותר?

     

    זאת ועוד, האם היקף תלונות הלקוחות נגד הבנקים, נושא שדו"ח מיוחד של הפיקוח על הבנקים מוקדש לו מדי שנה, מובא בחשבון בדירוג מידת האחריות התאגידית שלהם?

     

    מנכ"ל מעלה: "הדירוג לא כלל תלונות לקוחות"

    לדברי מומו מהדב, מנכ"ל חברת מעלה העורכת את הדירוג, נושאים כמו הגינות בעסקים או טיב השירות ללקוחות אינם באים לידי ביטוי בדירוג. "החברות נשאלות על קיומו של קוד אתי, עדכונו, קיומה של תוכנית הדרכה לעובדים, ונוהלים המקדמים את שילוב האתיקה ביחסי העבודה בחברה ועם שותפיה העסקיים. דירוג 2012 לא כלל שאלה לגבי סיטואציות כגון אי פירעון חוב למשקיעים או תלונות לקוחות".

     

    מהדב מציין כי למרות שהמדד כולל דירוג של רמת האתיקה, ולמרות שאצל רוב הציבור המונח "אחריות תאגידית" מתקשר עם מידת ההגינות של התאגיד, הדירוג שמספקת החברה שלו אינו מייצג את מידת האתיות של כל חברה. יותר מכך, מהדב סבור שקשה עד כדי בלתי אפשרי לדרג את החברות לפי מידת האתיות שלהן.

     

    "הדירוג בודק את הנהלים הפנימיים המקדמים אתיקה ואינו מסוגל למדוד את האתיות של חברה. יתרה מכך, נושא רך, סובייקטיבי ותלוי סיטואציה כאתיקה מקשה מאוד לעמוד בציפיות של תשובה כמותית מוחלטת. הדירוג מבקש לקדם את הטיפול באתיקה והטמעתה בארגון ולא מתיימר לתת תשובה מוחלטת", אומר מהדב.

     

    אם כן, מי שמחפש לדעת אילו חברות גדולות בישראל הן ההגונות והמוסריות ביותר, לא ימצא תשובה לכך במדד האחריות התאגידית. אך מה בנוגע לשאלות הקשורות באופן ישיר לאחריות תאגידית, כמו מדיניות תשלומי המס של החברות?

     

    מי החברות ההגונות ביותר? תמשיכו לחפש

    לאחרונה דובר רבות, בעקבות הגירעון בקופת המדינה, בדבר הצורך לשפר את יכולת הגבייה של המדינה מחברות ענק ובדבר הנזק החברתי שנגרם כתוצאה מתכנוני המס המתוחכמים שעושות חברות גדולות, המאפשרים להן להתחמק באופן חוקי מתשלום מס אך פוגעים ביכולתה של הממשלה לספק שירותים לאזרח.

     

    בכל הנוגע לתרומות לגופי צדקה, מדד מעלה יורד דווקא לעובי הקורה ומדרג את החברות לפי מידת המחויבות שלהן לצדקה. חברת מעלה מודדת הן את היקף התרומות הכספיות של החברות, הן את שווי המוצרים שהן תורמות והן את מידת העידוד שהם נותנים להתנדבות קהילתית מצד עובדיהן. עם זאת, למדד אין מילה לומר בנוגע למידת ההון והמאמץ שחברות אלה משקיעות בצמצום חבות המס שלהן כלפי המדינה.

     

    "נושא המיסוי עדיין לא עלה לדיון בארץ ובעולם בהקשרים של דירוגים מקבילים, זאת בין השאר בשל המורכבות הגבוהה של רגולציה", מסביר מהדב. "לדוגמא, חלק מהחברות משלמות מיסוי נמוך בשל הטבת מס ייחודיות - לאחר שהרגולטור והמחוקק אישרו זאת. אז כיצד קובעים סקלה של מה נכון ומה לא נכון? המורכבות של מערכת המיסוי מוסיפה ממד נוסף, התאמות ייחודיות לסקטורים עסקיים שונים מתוך תפיסה של פיתוח לאומי מוסיפים עוד זווית וכך הלאה".

     

    מהדב מציין כי "הנושאים הנבדקים במדד - כגון הטיפול של חברות עסקיות באיכות סביבה, הדאגה לעובדים, ממשל תאגידי ועוד הם כולם נושאים מורכבים אשר נמצאים בלב השיח החברתי-סביבתי-כלכלי". למרות זאת, הוא מודה כי המדד אינו מספק תשובה לשאלות הנוגעות להגינות בעשיית עסקים, מדיניות תמחור, מונופוליזם, שירות לקוחות ותשלום מסים. 



  • פורסם לראשונה 11/06/2012 19:49

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים