שתף קטע נבחר

עמרי פדן, במה השבת שלך יהודית?

הבעלים של מקדונלד'ס, שקבל על החוק שמונע העסקת יהודים ביום המנוחה, אינו מבין ששמירת השבת הציבורית חשובה הרבה יותר מהרווח הכלכלי שלו. ללא זהות יהודית, תיחלש הזיקה בין הנער הישראלי למדינתו - וזה כבר איום קיומי

"זכרו כי השבת היא אות הסולידריות הלאומית הנפלאה ביותר מדור ודור, וכל הפוגע בה – באחדות ישראל הוא פוגע. אנו מקווים כי הצבור המבוגר והתרבותי של עירנו יבין וישים לב לבקשתנו זו, ולא יגרום למריבות אחים ומדנים בלתי-פוסקים הנגרמים ע"י חילול בשבת בפרהסיה".

 

 

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

 

נסו לנחש, מן המודעה של איזו עירייה לקוחים המשפטים הללו? בני ברק? אלעד? אולי עיריית ירושלים, בראשות ראש עיר חרדי? ובכן, זוהי מודעה של עיריית תל אביב, שפורסמה ב-1933, וחתום עליה ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף. במודעה מתלוננת העירייה על "חילול שבת בפרהסיא - דבר הפוגע ברגשות הצבור החרדי שבעיר וכן בשמה הטוב של תל-אביב כעיר עברית טהורה". זה לא פחות ממדהים.

 

בימים אלו הוגש כתב אישום נגד רשת מקדונלד'ס על העסקת נוער בשבת, בניגוד לחוק. עמרי פדן, בעלי הרשת, אמר בראיון שהתייחס לעניין כי החוק האוסר על יהודים לעבוד בשבת אינו ראוי - ויש לבטלו, ולכן לא היה ראוי שמשרד התמ"ת, הממונה על ביצוע החוק, יכליל אותו בחוק האכיפה המוגברת.

 

במילים אחרות, פדן מציע שחוק שאינו נראה בעיני חלק מן האזרחים - לא יפעלו לאכיפתו. כנראה שהעובדה שחוק הוא חוק – וכל עוד הוא לא יבוטל על ידי הכנסת, אין שום משמעות חוקית לדעת המתנגדים לו, לא מפריעה לו במיוחד.

 

קוראים מן הצד הימני של המפה כבר ערים לחוסר העקביות ביחס אל החוק מהצד הליברלי של המפה הפוליטית. הליברלי מקדש את שלטון החוק כשמדובר בהריסת בתי מתנחלים, אבל מזלזל בו כשמדובר ב"חוק החמץ", בחוק שנוגע להעסקה בשבת או כשמדובר בבנייה במגזר הערבי. אין באמת כבוד לחוק, כשהוא משרת את מטרותיי הוא ערך עליון, וכשהוא סותר אותן - ניתן להתעלם ממנו.

 

והשבת, מה יהא עליה?

לזה כבר כמעט התרגלנו, אם כי לא צריך להשלים עם זה, אבל מה עם הצד הערכי של שמירת שבת בעם היהודי? מה עם חילול יום המנוחה (לא זה הדתי)? האם "אכלו ושתו כי מחר נמות" זו הסיסמה של מקדונלד'ס? האם אין עוד ערכים מלבד רווח כספי נוסף שייכנס לכיסי הבעלים?

 

לי ולילדיי אין צורך בכך שמקדונלד'ס לא תעסיק נערים יהודים בשבת. לשבת שלי יש זהות יהודית ברורה. היא נפתחת בהדלקת נרות, יש בה תפילות מיוחדות בבית הכנסת, שלוש סעודות מיוחדות, בגדים ייחודיים, קידוש והבדלה, ומעל לכל – איסור המלאכה, המשחרר אותי מכל דאגות השבוע, ומכל עיסוק המרחיק אותי מעצמי. המכוניות החולפות ברחוב שלי בשבת לא יכולות לערער את יהודיותה של השבת שלי, ואת האושר והכוחות שהיא ממלאת אותי. אבל מה עם השבת שלך, מר פדן? במה השבת שלך היא יהודית?

 

ובמה השבת של אותם נערים תהיה שבת יהודית? כיצד הם ישמרו את זהותם היהודית, אם הם יעבדו בה כמו בימי החול? שמירת השבת בפרהסיה הציבורית חשובה הרבה יותר למי שאינם שומרים את השבת בתוך ביתם. דווקא להם היא קריטית כל-כך.

 

לא הכל זה כסף

ללא זהות יהודית, מר פדן, לא יהיה הבדל בין מקדונלד'ס-ישראל למקדונלד'ס-ארה"ב, ותיחלש הזיקה שבין הנער הישראלי לבין מדינת

ישראל. זה איום קיומי על העתיד שלנו, וזה שווה ויתור על רווח מסוים, אתה לא חושב כך?

 

הליברלים יגידו - זו זכותי, "לכל אדם הזכות לעצב את חייו האישיים כרצונו". אני מסכים, ואיני רוצה כלל למנוע את הזכות הזו בצורה כלשהי. אבל בואו נזנח לרגע את שיח הזכויות המנוון, ונדבר על החזון הגדול שלנו, של מדינה יהודית בארץ ישראל. במה היא תהיה מדינה יהודית? בואו נעבור לשיח של זהות, לשיח של ערכים. אני מציע מהפכה בחשיבה, להיגמל מהשיח הנוכחי ולעבור לשיח אלטרנטיבי. בשיח הזה אולי נוכל למצוא גם חמלה, התחשבות, אכפתיות, פטריוטיות, כבוד - ולא רק זכויות ושפיטה.

 

  • הכותב הוא מנהל בית המדרש "רשות רבים" במרכז יעקב הרצוג. שיעוריו בנושא חידוש ההלכה מופיעים באתר "שאלה של שיעור ".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
לא כל יום שבת
צילום: איי פי
עמרי פדן
יוסי סופר
מומלצים