שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: דודי ועקנין
    צהר לחקיקה: ביקורת לא עוצרים באמצע
    חז"ל יצאו נגד התארכות דין ומשפט שלא לצורך - ומכך ניתן ללמוד גם על ההנהלות הנכונה בביקורת המדינה. הצעת החוק לסיום עבודת הביקורת גם לאחר פרישה נכתבה ברוח זו

    מסופר על כמה אדמו"רים חסידיים שהיו משלמים לאדם מסוים סכום כסף מכובד כדי שבכל יום יבקר אותם. שהרי מי שאינו מקבל ביקורת, אינו יכול להכיר את עצמו לעומק ולהשתפר.

     

     

    עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה אני רואה בתפקיד תוסף משמעותי לחיזוקה של מדינת ישראל מבחינה ערכית ויהודית. הצכת חוק שקודמה בוועדה - ואף עברה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת בימים האחרונים צפויה לייעל את המעבר בין עבודתו של מבקר מדינה פורש, למבקר מדינה המתחיל בתפקידו.

     

    עינוי דין...

    המצב כיום הוא שמבקר מדינה שמסיים את תפקידו קודם שהספיק לפרסם את מסקנות חקירותיו, מעביר למבקר הבא את האחריות בעניין התיק שנותר פתוח. מצב זה מביא לא אחת ל"עינוי דין" לא מוצדק, שאותו ראו חכמינו בחומרה רבה: "חרב בא לעולם על עינוי הדין..." (משנה, אבות ה, ח).

     

    חכמינו החמירו אפילו בעינוי דין מועט: המדרש (מכילתא דר' ישמעאל, מסכתא דנזיקין יח) מספר שר' שמעון שאל את ר' ישמעאל רגע לפי שנהרגו על-ידי הרומאים, מה החטא שבגללו הם נהרגים, והשיב לו ר' ישמעאל שלפעמים ישנם רגעים שהם כדיינים היו מבקשים מבעלי הדין להמתין קמעא עד שיגמרו לשתות ולהתארגן, ויש בזה עינוי דין, שעליו נהרגים.

     

    במקרה שלנו העברת התיק לעיון המבקר החדש עלולה לגרום לעיכוב של חודשים בסיום החקירה ובפרסום הדו"ח.

     

    החומרה של עינוי הדין נובעת מכך שהוא מאריך את הפגיעה בשמם של מי שלא עשו עוולה מחד גיסא, ומונע עשיית דין והפקת לקחים במצבים שבהם כן נעשתה עוולה, מאידך גיסא. לכן ציין הרמב"ם (הלכות סנהדרין כ, ו) שעיכוב דין שלא לצורך כלול באיסור התורה "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט" (ויקרא יט, טו).

     

    ...ועיוות דין

    בנוסף, גורם המצב חוקי הקיים כיום גם ל"עיוות דין", שכן מבקר המדינה הנכנס נאלץ לחוות את דעתו על סמך ממצאים שנבדקו על-ידי המבקר היוצא, ובמצב זה הוא מגבש את עמדתו מתוך ריחוק מהראיות. מן המפורסמות היא שהתורה יצאה חוצץ כנגד עיוות בפסיקה: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט, לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל - בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ!" (ויקרא יט, טו).

     

    כדי למנוע "עוול במשפט" הקפידה ההלכה על סדרי דין נוקשים, ובין השאר על כך שדיין יכיר באופן בלתי אמצעי את כל הראיות ויחקור את העדים בעצמו, ולא דרך עֵד ששמע מעֵד אחר (משנה, סנהדרין ד, ה). דין זה מתבסס על הכתובים, ובלשון חכמינו: "מפיהם ולא מפי כתבם" (תלמוד בבלי, יבמות לא ע"ב).

     

    בניסיון להתמודד עם בעיות אלו הצעתי את הצעת חוק מבקר המדינה (השלמת דין וחשבון וחוות דעת), התשע"ב–2012, אשר כאמור אושרה בכנסת לאחרונה. עניינו של חוק זה הוא לאפשר למבקר אשר כהונתו הסתיימה לסיים את ההכנה של דין וחשבון או של חוות דעת אשר הוגשו קודם שסיים את תפקידו, ולהגישם תוך שלושה חודשים מיום סיום הכהונה.

     

    גם אצל שופטים נהוג הסדר דומה, שלפיו כתיבת פסקי דין נמשכת מספר חודשים לאחר הפרישה. הצעה זו הוצעה לוועדה על-ידי השר לשעבר הפרופ' שמעון שטרית, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ואנו מיהרנו לאמצה.

     

    פרישה עם משכורת

    בדיון בוועדה על הצעת החוק ביקש הרב ורגון, חבר מיזם "צהר לחקיקה" של רבני צהר, לסייג ולהגביל את המבקר הפורש. הוא ציין כי לפי ההלכה שופטים נדרשים לרמה גבוהה מאוד של ניקיון כפיים כדי למנוע ניגוד אינטרסים (רמב"ם, סנהדרין כג, ו). לאור זאת, יש בעייתיות גדולה ביצירת מצב שבו מבקר-מדינה-יוצא יוכל לפרסם חוות דעת בזמן שהוא כבר אינו נמצא בתפקיד באופן חוקי ובאופן שאין חלות עליו

    ההגבלות החוקיות השומרות על ניקיון כפיים ומונעות ניגוד אינטרסים. משום כך הציעו רבני צהר כי יש להקפיד שמבקר שיבחר לסיים כתיבת חוות-דעת שבהן כבר התחיל, יהיה כפוף במשך שלושה חודשים לכל המגבלות הקבועות בחוק החלות על מבקר המדינה, ובמקביל יהיה זכאי למשכורת, המפצה אותו על המשך עבודתו.

     

    לסיכום, התיקון לחוק מאפשר לנו להיות מבוקרים בצורה יותר יעילה, מונע "עינוי דין" ו"עיוות דין" מיותרים, וכעת אנו יכולים לומר למבקר היוצא: "המתחיל במצווה - אומרים לו גמור" (תנחומא, עקב סי' ו).

     

    • פרויקט צהר לחקיקה הוא פרי שיתוף פעולה בין ynet וארגון רבני צהר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים