שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "לרומא באהבה": לחובבי וודי אלן בלבד

    בסרטו החדש "לרומא באהבה" וודי אלן לוקח ארבעה סיפורים חלשים ומנסה להסוות את שטחיותם באמצעות ערבובם. התוצאה היא סרט במשקל נוצה, אבל הקהל בולע אותו בשמחה

    קשה לחוש אכזבה אמיתית מ"לרומא באהבה" ("To Rome With Love"), סרטו האחרון והמי-יודע-כמה של וודי אלן. שנים רבות חלפו מאז שאלן יצר יצירה משמעותית ברמה של "פשעים עבירות קלות" (1988), או אפילו קומדיה שמזכירה במעט את הברק של ימים עברו. בשנים האחרונות הוא מתמקד בקומדיות קלילות שמורכבות משילוב בין מחזור אלמנטים שהופיעו בסרטיו הטובים ושרבוטי רעיונות שהונחו בצד ושעברו הבשלה כפויה בגלל רודנותה של מכסת העבודה השנתית של אלן.

     

    ביקורות סרטים  אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:

     

     

     

    "לרומא באהבה" מנסה להסוות את חולשת מרכיביו בהחלפת הסיפור הבודד במארג של ארבעה סיפורים שרובם לא מחזיקים גם סרט קצר. אלן, טבח מנוסה (אך גם עצל) שכמותו, לא מנסה לשפר את המרכיבים אלא להסוות את הטעם באמצעות ערבובם. כשקו עלילתי אחד מאבד תנופה, אלן כבר הספיק לדלג לאחר וחוזר חלילה. המאכל אולי בינוני אך הוא נחווה כמיוחד וכמרובה טעמים. אם לשפוט על פי ההקרנות שהתקיימו בנוכחות הקהל הרחב, הטריק הזה עובד היטב.

     

    "לרומא באהבה" מכיל אלמנט מוכר נוסף: הוא תוצר הפקה של "וודי אלן טורס בע"מ". מי שפעם זוהה עם מנהטן, החליט בשנים האחרונות לנדוד בין הערים המככבות בטיולי "אירופה ב-7 ימים". פאריז (פעמיים), לונדון, ברצלונה ועכשיו רומא. יכול להיות שבאירופה יש יותר הערכה למאסטר הוותיק, או שאשתו הצעירה של אלן אוהבת לטייל, ואולי – אם לשפוט לפי תכני הסרטים – בכלל מדובר בהפקות משותפות עם משרדי התיירות המקומיים - בהתאם לכך הצילום המתרפק על יופיין של הערים, על מאכליהן הידועים ועל שכיות החמדה התיירותיות המוכרות.  

     

    אלק בולדווין וג'סי אייזנברג ב"לרומא באהבה". בובות פיתום של התסריטאי ()
    אלק בולדווין וג'סי אייזנברג ב"לרומא באהבה". בובות פיתום של התסריטאי

     

    השטחיות הקלילה של "לרומא באהבה" מזכירה במיוחד את "ויקי כריסטינה ברצלונה" (2008), אך התוצאה קצת פחות מוצלחת. בדומה לסרט ההוא, ככל שהעלילה מתמקדת יותר בדמויות ובשחקנים המקומיים, כך הסרט משתפר. השחקנים הזרים, שאיתם אלן לא מרבה לעבוד, מביאים איתם גוונים חדשים לעבודותיו ומפיחים בהן קמצוץ רעננות. הם גם נוטים פחות להישמע כבובות פיתום מתחלפות של התסריטאי-בימאי.

     

    את כותרות הפתיחה של הסרט לא מלווה מוזיקת הג'ז האופיינית לסרטיו של אלן, אלא גדול להיטי סן רמו "Nel blu dipinto di blu" (המוכר יותר כ"Volare"). הבחירה בשיר זה מרמזת על מידת המאמץ שאלן עומד להפגין. אם אפשר לסמוך על הקהל שיזמזם בסיפוק את השיר, אין צורך להפתיע. שם הסרט, שאכן נשמע כמו ברושור של משרד התיירות, נולד לאחר ויתור מוצדק של על השמות הקודמים והיומרניים שאלן הציע ("בופ דקאמרון" ו-Nero Fiddles).

     

    רוברטו בניני ב"לרומא באהבה". סגמנט משעשע  ()
    רוברטו בניני ב"לרומא באהבה". סגמנט משעשע

     

    הפתיחה מסתיימת בהופעתו של שוטר תנועה איטלקי, שמתפקד כמספר בנקודת הפתיחה והסיום של הסרט. הוא מייצר את ההקבלה בין התנועה הכאוטית של מכוניות רומא, שאותה הוא לא מצליח לרסן, לתנועה בין הסיפורים שתהיה במהלך העלילה. באופן אירוני זה גם סוג של ביקורת עצמית על הסרט עצמו.

     

    טיוטה לסאטירה

    הדמויות נחלקות בין אמריקאים שמבקרים/חוזרים/גרים ברומא ודמויות מקומיות. היילי (אליסון פיל) מתאהבת בעורך דין איטלקי צעיר, אידיאליסט וקומוניסט בשם מיכאלאנג'לו (פלאביו פרנטי). כשהוריה של היילי – ג'רי (וודי אלן), בימאי אופרות אוונגרדיסטיות בפנסיה, ופיליס (ג'ודי דיוויס) הפסיכולוגית יגיעו לפגוש את הוריו של מיכאלאנג'לו, העניינים קצת יסתבכו. ג'רי ישמע את ג'יאנקרלו (פאביו ארמילאטו), אביו של החתן המיועד, שר במקלחת ויבין כי מדובר בכישרון ייחודי. הבעיה – כיצד ניתן לפתח קריירה של זמר אופרה לאדם שכישרונו בא לידי ביטוי רק במקלחת? התשובה לשאלה זו אולי צפויה, אך היא תוביל לסצנה המוצלחת בסרט.

     

    אלסנדרו טיברי ופנלופה קרוז ב"לרומא באהבה". אבודים ברומא ()
    אלסנדרו טיברי ופנלופה קרוז ב"לרומא באהבה". אבודים ברומא

     

    ג'ון (ארכיטקט אמריקאי מפורסם) שגר בעברו ברומא, הופך למעין מנטור (באותו נוסח פנטסטי למחצה שאפיין את דמותו של האמפרי בוגארט ב"שחק אותה סם") לארכיטקט אמריקאי צעיר בשם ג'ק (ג'סי אייזנברג). סאלי (גרטה גרוויג) האנמית, בת זוגו של ג'ק, אינה יכולה להשתוות לקסם שחברתה השחקנית הנוירוטית ובעל הפוזה האינטלקטואלית מוניקה (אלן פייג') מחוללת כשהיא מגיעה לביקור. הסיפור מזכיר את חוסר היכולת של אלן ("כל דבר אחר", 2003) לעסוק במערכת יחסים בין אנשים צעירים שלא ישמעו כגרסה גרוטסקית של טעמו האינטלקטואלי.

     

    גם בסיפור השלישי יש עיסוק בזוגיות מול השתוקקות לקשר, אך הפעם הוא משולב בפארסה בנוסח הקומדיות האיטלקיות של שנות ה-50. זוג איטלקי צעיר שעומד לפגוש את משפחתו הנוקשה של הבעל, מופרד כאשר האישה הולכת לאיבוד ברחובות רומא. זונה חושנית בשם אנה (פנולפה קרוז) תהפוך לתחליף לאישה החוקית, בעוד האישה עצמה תפגוש את השחקן הנערץ עליה.

     

    בסיפור הרביעי מגלה פקיד זוטר בשם ליאופלדו (רוברטו בניני) שהפך מסיבה לא ידועה לסלבריטאי שכל כלי התקשורת באיטליה לא יכולים לשבוע ממנו. מעין טיוטה לסאטירה בעלת מסר בנאלי, אך זהו גם סגמנט משעשע בזכות הופעתו של בניני.

     

    האלמנטים של כניסה ויציאה מתוך החיים והזהות האופייניים לפנטזיות-לייט של אלן, חוזרים שוב ושוב. התוצאה היא סרט במשקל נוצה שחלק גדול מחובביו של אלן ישמח להתעלם מחולשותיו הניכרות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    וודי אלן. חוזר לשחק ב"לרומא באהבה"
    לאתר ההטבות
    מומלצים