שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    התחלנו עם המע"מ - מה הלאה?
    הגזירות שיאושרו ביום שני הקרוב יאפשרו לממשלה לגייס עוד 5 מיליארד שקל לקופת המדינה המדולדלת. אך בינתיים ההוצאות רק גדלות ואחרי שהכנסת תשוב מהפגרה תידרש הממשלה לגזירות נוספות בהיקף דומה. מה יקצצו ומי ייפגע?
    ביום שני הקרוב תתבקש הממשלה לאשר חבילה ראשונה של צעדים להבראת קופת המדינה, הסובלת ממחסור חמור בכסף. על פי הערכות, עד סוף 2012 יחסר לממשלה סכום של כ-20 מיליארד שקל כדי לעמוד ביעדי התקציב.

     

    ועדת הכספים אישרה את הכפלת יעד הגירעון ל-3%

    פישר על הגדלת גירעון: "זה לא טוב ולא סביר"

    שטייניץ: "לצערי יוטלו מסים ולא יהיה מנוס מכך"

     

    החוסר נובע מתחזית לגביית מסים בשיעור הנמוך בכ-12 מיליארד שקל מהשיעור שהוצב כיעד בתקציב 2011-2012 ומהתחייבויות של הממשלה שחורגות בכ-7 מיליארד שקל מתקרת ההוצאות שנקבעה בחוק.

     

    חבילת הצעדים שתובא ביום שני לאישור הממשלה כוללת העלאה של המע"מ בשיעור של 1%, קיצוץ רוחבי בתקציב המדינה בהיקף של כ-900 מיליון שקל ואולי גם הטלת מסים נוספים על אלכוהול, סיגריות והכנסות גבוהות ממיליון שקל בשנה. הצעדים הללו יכניסו לקופת המדינה כ-5 מיליארד שקל.

     

    בנוסף, אישרה היום הכנסת את העלאת יעד הגירעון של הממשלה לשנה הבאה מ-1.5% תוצר ל-3% תוצר. צעד זה יאפשר לממשלה לצבור חובות נוספים בהיקף של כ-12 מיליארד שקל.

     

    אך צעדים אלה לא מספיקים כדי לכסות על ה"בור" העמוק שנפער בקופת המדינה בשנה האחרונה. מאז שפרסם בנק ישראל ברבים את העובדה שתקציב 2012 חורג ב-6.5 מיליארד שקל מהתקרה הקבועה בחוק, בשל תוספות שכר לעובדי המדינה ולתקציב הביטחון, התחייבה הממשלה להוצאות נוספות.

     

    300 מיליון שקל הוקצבו להקמת מערך כבאות חדש, 50 מיליון הוקצבו להפיכת המרכז האוניברסיטאי באריאל לאוניברסיטה, עוד כ-300 מיליון שקל הוקצו לבניית מתקן לכליאת מסתננים מאפריקה ו-100 מיליון שקל הוקצבו לתכנית ממשלתית לביטחון תזונתי. הקיצוץ הרוחבי שיאושר כעת יוקדש רובו ככולו למימון הצעדים הללו.

     

    מחפשים משאבים לכיסוי הגירעונות, בנימין נתניהו ויובל שטייניץ (צילום: אוהד צוינגברג) (צילום: אוהד צוינגברג)
    מחפשים משאבים לכיסוי הגירעונות, בנימין נתניהו ויובל שטייניץ(צילום: אוהד צוינגברג)

     

    משמעות הנתונים הללו היא שממשלת ישראל תצטרך למצוא משאבים נוספים בהיקף של כ-5 מיליארד שקל לכיסוי הגירעונות. הצעדים שיאושרו בשבוע הבא הם צעדים מיידיים שמבקשת הממשלה להביא לאישור הכנסת עוד לפני כניסתה לפגרת הקיץ. אחרי החגים, כשישובו חברי הכנסת מהפגרה, יצפה להם תקציב 2013 שיכלול גזירות נוספות. מה יהיו הגזירות הללו?

     

    קצבאות, שכר, רוחבי ואולי גם ביטחון

    במבט ראשון, נראה תקציב המדינה כמפלצת גדולה שמי שמעוניין לקצץ ממנה רק צריך לבחור מאיפה לעשות זאת. למעשה, רוב רובו של התקציב קשיח וקשה לגעת בו. אם רוצים להימנע מפיטורים של עובדי מדינה ואם מקבלים את ההנחה שהמדינה תמשיך להחזיר את ההלוואות שנטלה למימון הגירעון, נשארו מעט צעדים שניתן לבחור מביניהם.

     

    כל עוד מדובר בקיצוץ "קטן", כלומר, עד מיליארד שקל. ניתן לפנות לרזרבה הכללית, שם מרוכזים התקציבים שניתנו בשנים עברו למשרדים ולא נוצלו, או ליזום קיצוץ רוחבי בתקציבי כל המשרדים, כפי שעושים כעת. כאשר מדובר בקיצוץ של 5 מיליארד שקל זה לא מספיק.

     

    עד כה, בכל פעם שנדרשה הממשלה לקיצוץ "גדול", כלומר, קיצוץ של מיליארדים, היא פנתה ל-4 מקורות: קצבאות, משכורות, קיצוץ רוחבי וקיצוץ בתקציב הביטחון. קיצוץ רוחבי הוא הצעד המיידי והמתבקש, כולם תורמים וכולם משתתפים באותה מידה.

     

    קיצוץ בתקציב הביטחון הוא הצעד המתבקש הבא מכיוון שלרוב, משרד הביטחון אינו נכלל בקיצוצים רוחביים. במקרים של קיצוץ חריף, נהוג לדרוש ממשרד הביטחון לתרום את חלקו. קיצוץ קצבאות ומשכורות של עובדי מדינה הא צעד שתמיד בוחרים בו, מכיוון שצעד זה אינו מצריך ביטול של פרויקטים, פיטורי עובדים או צמצום של שעות העבודה של משרדי הממשלה. משמעותו של קיצוץ כזה היא פשוטה: הכל ממשיך להתנהל כרגיל, רק האנשים סובלים.

     

    על סמך ניסיון העבר, יש לצפות כי תקציב 2013 יכלול הפחתה של קצבאות הזקנה, הנכות וקצבאות ילדים והקשחה של התנאים לקבלת דמי אבטלה וקצבת הבטחת הכנסה. התוצאה של הפעולות הללו תהיה פשוטה – התרחבות של העוני. כמו כן, יתחיל בקרוב המאבק המוכר בין משרד האוצר למשרד הביטחון, סביב דרישה לקיצוץ בתקציב הביטחון.

     

    לממשלה ישנה אפשרות נוספת, והיא העלאה של מסים נוספים, הפעם מדובר במסים שמוטלים על ההכנסה (מס הכנסה ומס חברות) ולא מסים שמוטלים על מוצרי צריכה (מע"מ, מס הבלו, מס על סיגריות וכו'), שאותם כבר יעלו בשבוע הבא.

     

    בנק ישראל תומך באופן נמרץ בצעד זה וטוען שהמסים בישראל נמוכים מידי. עם זאת, בראש ממשלת ישראל עומד אדם שמתנגד נחרצות להעלאת מס הכנסה ומס חברות ואף היה מעוניין שהם ירדו.

     

    זמן קצר לאחר שנגיד בנק ישראל הכריז שקופת המדינה ריקה וקרא להעלות מסים, התייצב נתניהו מול המצלמות והכריז כי "אסור למסות את המעסיקים יותר מדי". ראש הממשלה מחזיק בדעה שהעלאת מסים לחברות הגדולות תגרום למשקיעים לנטוש את הארץ או לפטר עובדים וכך עוגת ההכנסות תצטמצם ולא תתרחב. למדינה תהיה אמנם פרוסה עבה יותר, אך היקף ההכנסות לא יגדל אלא יקטן.

     

    עם זאת, נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ מעוניינים לשפר את היקף הגבייה ולהילחם ביתר יעילות בהעלמות מס. לשם כך, כבר ביום שני תתבקש הממשלה לאשר תגבור של רשות המסים ב-600 עובדים נוספים.

     

    בנוסף, יכולה הממשלה לבחור לתקוף את בעיית המסים מכיוונה ההפוך – הטבות המס. על פי הערכות, הממשלה מפסידה מידי שנה כ-36 מיליארד שקל מהטבות מס שונות, כמו מס חברות מופחת במסגרת חוק עידוד השקעות הון, פטור ממס על קרנות השתלמות ופטורים נוספים. הצרה היא שמאחורי כל הטבה כזו, עומדת קבוצת לחץ אחרת שנהנית ממנה ומפעילה לובי יעיל למען שימורה.

     

    כשתשוב הכנסת מפגרת הקיץ, אם לא יוחלט על הקדמת הבחירות, יתחילו המאבקים על התקציב. אז נגלה אם הממשלה בחרה להיאבק בקבוצות לחץ, הנהנות מהטבות, או שמא היא תסתפק בחילופי המהלומות הרגילים בין האוצר לביטחון ותעבור לקיצוץ הצפוי בתקציב, עם או בלי השתתפות משרד הביטחון.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    סוגרים את הברז ומעלים מסים
    צילום: Shutterstock
    מומלצים