שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הצו נכנס לתוקף: הסיגריות יתייקרו כבר הבוקר
    שר האוצר העלה בהתרעה של שעות ספורות את המס והסוחרים צפויים לגבות כבר הבוקר בין 2.5 ל-3 שקלים יותר על חפיסת סיגריות. גם המס על הבירה עלה, אבל המחירים יתייקרו בהמשך. כל הגזרות יוסיפו לתקציב המדינה 10 מיליארד שקלים

    הגזירות על המיסוי מתחילות להיכנס לתוקף כבר הבוקר (ה'): מחירי הסיגריות, הסיגרים והבירה יתייקרו לאחר שאמש הפתיע שר האוצר, יובל שטייניץ, ומיהר לחתום על צו להעלאה מיידית של המס על מוצרים אלה.

     

     

    השמועות על העלאות מס אלה פשטו בשבוע האחרון ועוררו את היבואנים להגביר רכישות על מנת להצטייד בסחורה לפני העלאת המס. לכן בחר שר האוצר למהר ולהעלות את המסים הללו עוד לפני הישיבה המכרעת שתתקיים ביום שני.

     

    הצווים עליהם חתם שר האוצר מעלים את מס הקניה על סיגריות מ-260.6% ל-278.6%. בנוסף, הוחלט להטיל מס בשיעור של 10% על מלאי הסיגריות הקיים בידי הספקים, על מנת שלא ינצלו את עליית המחירים הצפויה כדי לגרוף רווחים לכיסם.

     

    העלאת מס זו של 10% על המלאי הקיים צפויה לייקר כאמור כבר הבוקר את מחיר הסיגריות בשיעור שבין 2.5 ל-3 שקלים לחפיסה. כך למשל, חפיסת וינסטון לייט תעלה כ-23 שקל במקום כ-21 שקלים היום, וחפיסת נובלס תעלה כ-20 שקל במקום כ-17 שקל. אחרי ייקור מס הקניה, המחיר יעלה בעוד כחצי שקל עד שקל אחד.

     

    שר האוצר גם החליט להעלות את מס הקניה על בירה מ-2.18 שקל לליטר ל-4.19 שקל לליטר. מחיר הבירה לא צפוי לעלות מיידית.

     

    ראשית, שר האוצר לא הטיל מס על המלאי הקיים ולכן ההתייקרויות ייכנסו לתוקפן רק כאשר היבואנים יביאו משלוחים חדשים לארץ. שנית, הביקוש לבירה בישראל פחות קשיח מהביקוש לסיגריות וחנויות ופאבים חוששים להעלות מחירים שמא המכירות ירדו. בענף הפאבים גם קיימת תחרות רבה ובעלי הפאבים לא ממהרים להעלות מחירים אלא ממתינים לראות האם המחירים עלו גם אצל המתחרים.

     

    בטווח הארוך, העלאת המס בשני שקלים לליטר תחייב בעל פאב שמוכר כיום כוס של חצי ליטר ב-26 שקלים למכור את אותה כוס ב-29.5 שקלים כדי לשמור על אותה רמת רווחיות שממנה הוא נהנה כיום. זאת, בהנחה שהיבואן יספוג בעצמו את העלאת המס ויוסיף למחירה של החבית רק את סכום המס הנוסף שהוא משלם.

     

    ההכנסות יעלו ב-10 מיליארד, ההוצאות יקטנו ב-900 מיליון 

    בתוך כך, חבילת הגזירות שעליה התבשרנו השבוע מתחילה להתבהר. במסגרת התוכנית, הממשלה צפויה להקטין את הוצאותיה בכ-900 מיליון שקל מידי שנה ולהגדיל את הכנסותיה ממסים ביותר מ-10 מיליארד שקל מידי שנה.

     

    סכום זה של 10 מיליארד שקל, לצד העלאת יעד הגירעון מ-1.5% ל-3% צפוי לאפשר לממשלה להתמודד עם המטלה של מימון התקציב, למרות הציפיות לצמיחה נמוכה יחסית של 3.1% אשר תוביל לירידה ברווחי החברות המשלמות מסים.

     

    אתמול נודע ל-ynet, כי הקיצוץ שיובא לאישור הממשלה ביום שני יהיה קיצוץ רוחבי של 5% בבסיס תקציבי המשרדים, כאשר משרדי הביטחון, החינוך והרווחה יוחרגו מהקיצוץ ויקטינו ב-5% רק את תקציבי המטה שלהם. החרגה זו נועדה למנוע פגיעה בתקציב צה"ל, בכמות שעות הלימוד בבתי הספר, בקצבאות ובתפקודם של שירותי רווחה אחרים.

     

    4 מיליארד שקל צפויים להיכנס מידי שנה כתוצאה מהעלאת המע"מ מ-16% ל-17%. עוד מיליארד שקל ייכנסו תוצאה מהעלאת המס על סיגריות, סיגרים ובירה. עוד כ-5 מיליארד שקל צפויים להיכנס כתוצאה מחוק מיוחד להעמקת גביית המסים שיבקש שר האוצר להעביר בכנסת. בנוסף, שוקלים בממשלה להטיל מס יסף של 2% על הכנסות של יותר ממיליון שקל בשנה, אשר צפוי להכניס כ-800 מיליון שקל בשנה.

     

    בשלב זה, נראה כי אין כוונה להעלות מס הכנסה או מס חברות.

     

    הרווחים הכלואים: חברות ישלמו 3-5 מיליארד שקל נוספים

    לחבילת הגזירות הכלכליות תתלווה החלטה להעביר חוק מיוחד להעמקת הגבייה והמלחמה בהון השחור. החוק נועד לאפשר לרשות המסים לגבות עוד כסף מבלי להעלות מס, רק על ידי ייעול עבודתה וישוב מחלוקות משפטיות מהעבר והוא יכלול 3 צעדים עיקריים:

     

     

    ראשית, רשות המסים תקבל תוספת של 600 עובדים, שיאפשרו לה לטפל ביתר מהירות במקרים של העלמות מס. זאת, בנוסף לתוספת של 750 עובדים שכבר קיבלה הרשות בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג.

     

    שנית, חוק איסור הלבנת הון יתוקן כך שהעלמת מס תיחשב לעבירת מקור במסגרת החוק. כך תוכל רשות המסים לדרוש ולקבל מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון בנוגע לעברייני מס.

     

    הצעד השלישי, שאותו יזמו שר האוצר ומנהל רשות המסים, דורון ארבלי, נוגע למה שזכה לכינוי "הרווחים הכלואים". במסגרת חוק עידוד השקעות הון הישן, ששונה ב-2009, יכלו חברות גדולות לבחור בין מסלול של קבלת מענקים לפיתוח מהמדינה לבין מסלול ייחודי שבו קיבלו פטור מתשלום מסים על רווחים שנשארו בתוך העסק.

     

    ההיגיון שעמד מאחורי ההטבה, היה שאותן חברות גדולות יוצרות מקומות עבודה חדשים בכל פעם שהן מרחיבות את עסקיהן בישראל. לכן, הוחלט כי החברות לא ישלמו מס, כל עוד הכסף נשאר בתוך העסק ולא יצא החוצה בדיבידנד לבעלי המניות.

     

    לפני כ-8 שנים הבחינו ברשות המסים כי החברות נמנעות מלחלק דיבידנד כדי לא לשלם מס, אך במקום להשקיע את הכסף בפתיחת עסקים חדשים בארץ, הן שמות אותו בבנקים בישראל כשעבוד ונוטלות כנגד השעבוד הלוואות שאיתן הן פותחות עסקים בארצות אחרות.

     

    כל הניסיונות של המדינה להציג את הפעולות הללו בבתי משפט כלא חוקיות עלו בתוהו. על פי הערכות ברשות המסים, חברות שפעלו בארץ צברו רווחים בהיקף של 100 מיליארד שקל שעליהן היו אמורות לשלם למדינה 36 מיליארד שקל במסים, אך לא שילמו שקל בודד.

     

    ב-2009 העביר שר האוצר חוק עידוד השקעות חדש, שמעניק מס חברות מופחת של בין 5% ל-12% לחברות בינלאומיות שבוחרות לפעול בארץ אך אינו מבדיל בין רווחים שנשארו בעסק לבין רווחים שהוצאו ממנו.

     

    לפני כמה חודשים, במסגרת המאמצים למצוא מקורות מימון חדשים לממשלה, החליט שר האוצר בעצה אחת עם מנהל רשות המסים להציע לחברות שצברו רווחים כלואים לשחררם עד סוף השנה ולשלם את שיעור המס המופחת של החוק החדש.

     

    להחלטה קדמו מגעים חשאיים עם חלק מהחברות אשר מהם עלה כי חלקן יסכימו לשתף פעולה עם המהלך וצפויות להזרים סכום של כ-3 מיליארד שקל לקופת המדינה. באוצר מקווים כי חברות נוספות יצטרפו למהלך וביחד עם הגברת האמצעים למלחמה בהון השחור תרוויח המדינה עוד כ-5 מיליארד שקל בשנה הקרובה כתוצאה מהעמקת הגבייה.

    פורסם לראשונה 25/07/2012 23:57

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שר האוצר, יובל שטייניץ
    צילום: אלכס קולמויסקי "ידיעות אחרונות"
    ראש הממשלה, בנימין נתניהו
    צילום: AFP
    מומלצים