שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות
      תאונה בדרך לעבודה: מה הן הזכויות שלי?
      לא רבים יודעים שתאונת דרכים יכולה להיחשב, במקרים מסויימים, גם תאונת עבודה. המשמעות: פיצוי מביטוח לאומי ולעיתים גם פיצוי נוסף מחברת הביטוח. מתי זה רלוונטי ומה הן הזכויות? מדריך

      רבים מהאנשים אינם יודעים כי אם עברו תאונת דרכים היא יכולה במקרים רבים להיחשב לתאונת עבודה בגינה הם זכאים לפיצויים מהמוסד לביטוח לאומי ובמקרים מסוימים גם מביטוח החובה. לתאונה מסוג זה יש הגדרה משולבת: "תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה".

       

       

      מתי תאונת דרכים תחשב לתאונת עבודה? אדם שנפגע בתאונת דרכים במהלך ובמסגרת עבודתו, בין אם הוא עובד במקצוע המחייב נהיגה כגון נהג אוטובוס או שליח, או בין אם הוא נוסע ברכב ואינו נוהג בו כגון מורה נהיגה או בנסיעה במונית לפגישת עבודה, תחשב הפגיעה ל"תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה".

       

      בנוסף, תאונה שארעה תוך כדי נסיעה או הליכה מהמקום בו העובד לן בלילה בדרך לעבודה, או בדרך מעבודה אחת לעבודה אחרת, למי שעובד בשתי עבודות, תיחשב כתאונת עבודה. כך גם בדרך מהעבודה הביתה ובלבד שמדובר במסלול רגיל וללא סטיות למטרות אחרות.

       

      בעצם, כל תאונה המוגדרת על פי חוק כתאונת דרכים, אשר התרחשה בתוך מסגרת הזמנים של העבודה, החל מרגע היציאה לעבודה ועד לרגע החזרה מהעבודה, תחשב גם כתאונת עבודה וגם כתאונת דרכים.

       

      גם להקפיץ את הילד לגן

      בדרכי להקפיץ את הילד לגן, קרתה לי תאונת דרכים, האם התאונה הינה תאונת עבודה?

       

      התשובה לכך חיובית גם אם הגן/המעון אינו בדרך המקובלת לעבודה ואף נחשב כ- "סטייה מהדרך המקובלת".

       

      תאונת דרכים לא תוכר כתאונת עבודה אם בדרך לעבודה או מהעבודה חלה סטייה של ממש מהדרך המקובלת, שלא למטרת מילוי התפקיד או מילוי החובות כלפי המעביד במסגרת העבודה.

       

      אבל גם כאן יש סייג שכדאי לכם מאוד להכיר. החוק הגדיר מספר מקרים בהם גם אם העובד סטה מהדרך המקובלת לעבודה או ממנה התאונה תיחשב כתאונת דרכים:

       

      א. מילוי חובה כלפי המעביד – כך לדוגמא, אם המעביד מבקש לרכוש משהו לעבודה ובדרך לחנות אירעה תאונה הרי שזאת תיחשב כתאונת עבודה.

       

      ב. לווי ילדים לגן – החוק מכיר בסטייה לצורך ליווי הילדים לגן או למעון בדרך לעבודה כתאונת עבודה גם אם המקום אינו בדרך הישירה לעבודה.

       

      ג. לצורך קיום מצוות בוקר – החוק מכיר בקיום מצוות תפילה בבוקר כפעולה נלווית בדרך לעבודה. יחד עם זאת מדובר בתפילה בבוקר בלבד להבדיל מתפילה בערב או בצהריים שלא יוכרו כתאונת עבודה.

       

      נסעתי על האופניים, ובדרך לעבודה נפלתי, האם מדובר בתאונת עבודה?

       

      התשובה לכך חיובית, בכל מקרה נסיעה על אופניים, סגוואי ו/או כל אמצעי אחר להגיע מהבית לעבודה יוכר כתאונת עבודה וניתן להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. במקרה שמעורב רכב מנועי בנפילה, כלומר, נפגעת כתוצאה מכלי רכב שפגע בך קיימות שתי עילות תביעה: אחת כנגד המוסד לביטוח לאומי והשנייה תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים כנגד מבטחת הרכב.

       

      אני בחור צעיר, לאחר בילוי החלטתי ללון אצל חברה שלי (שאיתה אני לא מתגורר, עדיין...) אירעה לי תאונה בדרך לעבודה, האם זאת תאונת עבודה?

       

      התשובה לשאלה זאת היא חיובית. חוק הביטוח הלאומי רואה במקום הלינה, גם אם אינו מקום המגורים הקבוע, כ- "תחילת הדרך לעבודה".

       

      במקרה כזה אם קרתה תאונה בדרך לעבודה, בין אם ברכב, ברגל, באוטובוס, מונית רכב וכו', מדובר בתאונת עבודה לכל דבר ועניין.

       

      עצמאי: תנאי - רישום מוקדם

      אני עובד עצמאי, נפגעתי בתאונה בדרך לעבודה או בדרך חזרה הביתה האם אני זכאי לפיצוי?

       

      בנושא הפיצוי, קריטריונים לבחינת התאונה וצורת הטיפול, הביטוח הלאומי אינו מבדיל בין עובד שהוא עובד עצמאי לבין עובד שהוא עובד שכיר.

       

      בניגוד לעובד שכיר, על עובד עצמאי חלה חובת רישום עצמאית, כלומר, התנאי לקבלת פיצויים במקרה של פגיעה בעבודה (כמוה פגיעה בדרך לעבודה ובחזרה) הינו רישום מוקדם. על עובד עצמאי לגשת לסניף ביטוח לאומי, להירשם ככזה ולשלם דמי ביטוח בהתאם.

       

      במדינת ישראל קיימת תופעה של עובדים עצמאיים שאינם מדווחים לרשויות המס על הכנסותיהם כחוק, מה שאנו מכירים בתור "עבודה בשחור". על העובדים העצמאיים לדעת שאי דיווח על הכנסות למעשה פוגעים להם בפיצויים במידה ויזדקקו להם.

        

      אין כל הבדל בין עובד שהוא עצמאי לבין עובד שהוא שכיר, ההבדל העיקרי הוא בשעות העבודה וההוכחה שהתאונה אירעה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה.

       

      לרוב העובדים השכירים שעות עבודה קבועות ומקום עבודה קבוע (ובצורה זאת קל לבדוק אם אכן התאונה עונה על התנאים להיות מוכרת כתאונת עבודה), בעוד שלרוב העובדים העצמאים אין שעות מוגדרות ולעיתים רבות אין מקום עבודה קבוע, עובדה שמקשה על בדיקת התנאים וקביעה אם התאונה אירעה תוך כדי נסיעה או הליכה ו– "עקב" הנסיעה או ההליכה מהמעון לעבודה וחזרה.

       

      נסעתי ברכבי הפרטי בדרך לעבודה וקרתה לי תאונת דרכים, למי אני מגיש את התביעה ?

       

      למעשה מדובר בתאונת דרכים שהינה תאונת עבודה, כאשר קיים צד ג' נוסף שהינו מבטחת הרכב בביטוח חובה. במקרה כזה לנפגע יש עילת תביעה כנגד שני גורמים: א. כנגד המעביד (ובמקרה זה ביטוח לאומי) ב.כנגד צד ג' (מבטחת הרכב בביטוח חובה).

       

      על הנפגע למצות את זכויותיו בביטוח לאומי במלואן, ובמקביל לתבוע את מבטחת הרכב על היתרה.

       

      לרוב, ביטוח לאומי מפצה את הנפגע בשיעור חלקי מהנזק (עד 75%) ועל מנת לקבל את היתרה יש לתבוע את מבטחת הרכב.

       

      במידה והנפגע יחליט להסתיר את העובדה כי מדובר בתאונת עבודה מכל סיבה שהיא ויבחר לתבוע רק את מבטחת הרכב הוא מסתכן בהעלאת טענת הגנה מצידה של "אי הקטנת הנזק", כלומר אי פנייה לקבלת פיצוי מביטוח לאומי שעשוי היה להקטין את גובה הפיצוי שעל חברת הביטוח לשלם לו בגין הנזקים שנגרמו לו.

       

      למי לפנות קודם, לחברת הביטוח או למל"ל?

      במקרים כאלו הנפגע חשוף לסנקציה של "ניכוי רעיוני", כלומר, ביהמ"ש יערוך מעין "ניכוי וירטואלי" לסכומים שהיו צריכים להתקבל מביטוח לאומי, מסך הפיצוי שייקבע על ידו וחברת הביטוח תשלים רק את היתרה.

       

      מה הכוונה? נניח שאירעה לי תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה, וסך הנזק שנגרם לי הוערך על ידי ביהמ"ש ב- 100,000 שקל, במידה ולא הגשתי תביעה במקביל לביטוח לאומי, אני מסתכן בהפחתה של חלק גדול מהפיצויים בעוד שחברת הביטוח (מבטחת הרכב בביטוח חובה) תחויב רק ביתרה שהיה עליה לשלם. כלומר אם יכולתי לקבל מביטוח לאומי 75,000 שקל, חברת הביטוח תשלם רק 25,000 שקל ואת היתרה הנפגע לא יקבל ויופנה לביטוח לאומי.

       

      הבעיה הגדולה היא שעד שמסתיים ההליך בביהמ"ש, ועקב הזמן הרב שעובר מיום התאונה הנפגע עשוי להפסיד את כל זכויותיו בביטוח לאומי (יש להגיש תביעה לביטוח לאומי במהלך השנה הראשונה שלאחר הפגיעה).

       

      בכל מקרה הנפגע לא זכאי ליותר מ- 100% מהנזק שנגרם לו, כך שאם סך הנזק הוא 100,000 שקל, אם הנפגע קיבל 75,000 שקל מביטוח לאומי, הוא יקבל את ההשלמה בסך של 25,000 שקל ממבטחת הרכב.

       

      קיימת טענה כי הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי מעניקות אחוזי נכות נמוכים או שוללת אותם לחלוטין, ולכן אנשים עשויים לבחור לתבוע רק את המבטחת. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי אם נקבעה דרגת נכות רפואית על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, אזי קביעה זו תחייב את בית המשפט בתביעה האזרחית על פי חוק הפיצויים.

       

      במצב זה, אם יסתמך הנפגע על אחוזי הנכות שנקבעו לו בוועדה הרפואית מטעם הביטוח הלאומי הוא יקבל פיצוי כספי נמוך יחסית בבית המשפט. על כן, יש הסבורים כי עדיף לגשת תחילה לתביעה אזרחית נגד חברת הביטוח בו בית המשפט הוא שימנה רופא מומחה מטעמו שיבדוק את הנפגע. המומחה הרפואי יקבע את דרגת הנכות שנותרה לנפגע, ואשר הינה לרוב תהיה גבוהה יותר מדרגת הנכות שהייתה קובעת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי.

       

      אלא שגם בנושא זה קיימת סנקציה על ידי ביהמ"ש לנפגע שלא פנה ומיצה את זכויותיו בביטוח הלאומי. במקרים כאלו ביהמ"ש עשוי להטיל את שכר טרחת המומחה מטעמו על הנפגע ולא על חברת הביטוח. דהיינו בשלבים המוקדמים של התביעה לעיתים הנפגע יחויב לשלם סך של כ- 5,000 שקל לכל מומחה רפואי שימונה על ידי ביהמ"ש.

       

      בכל מקרה, מדובר בנושא מורכב ולכן מומלץ ואף רצוי להתייעץ עם עורך דין מומחה ולבחון כל מקרה לגופו, על מנת לבדוק באיזה מסלול פיצויים עדיף לבחור והיכן ניתן לקבל את גובה הפיצוי המקסימאלי לו זכאי הנפגע.

       

      אפשר לתבוע גם את צד ג'

      נפגעתי בתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה, מה עליי לעשות?

       

      על הנפגע בתאונה לפנות בהקדם האפשרי לקבלת טיפול רפואי וללא דיחוי, פנייה בסמוך לתאונה עוזרת לתעד את הבעיות הרפואיות בזמן אמת ואת תיאור התאונה ונסיבותיה. נפגעים רבים משתהים בקבלת טיפול רפואי ובכך משפיעים לרעה על סיכויי ההכרה בתאונה כתאונת עבודה.

       

      בדרך כלל הצוות הרפואי ישאל האם מדובר בתאונת עבודה. מכיוון שרוב האנשים אינם יודעים מה עשוי להיות מוכר כתאונת עבודה ומה לא, יש לפרט בדיוק נסיבות התאונה, לא להתבייש ובמידת הצורך לבקש תיקון של תיאור התאונה על ידי איש הצוות הרפואי.

       

      יש להודיע למעסיק על התרחשות התאונה ולמלא יחד איתו "טופס ביטוח לאומי 250" המהווה אישור של המעסיק לעצם התרחשות התאונה ואת פרטיה.

       

      בנוסף, חשוב ביותר להנפיק תעודה רפואית לנפגע עבודה. תעודה זו תשמש אסמכתא למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי הפגיעה להם זכאי הנפגע.

       

      לאורך כל תקופת הטיפול הרפואי חשוב לשמור עותק מכל מסמך רפואי או בדיקה אשר מבצע הנפגע. יש לציין בפני הרופא המטפל את הכאבים ולוודא כי התלונות נרשמות במדויק במסמכים הרפואיים.

       

      שלא כמו בתאונת עבודה רגילה, נפגע בתאונת דרכים חייב לגשת לתחנת המשטרה על מנת להוציא "דו"ח תאונה". מדובר בדו"ח משטרתי שמציין את פרטי התאונה. על הנפגע להציג במשטרה את פרטי התאונה, פרטי הביטוחים, שמות המעורבים בתאונה ואת המסמכים הרפואיים הרלוונטיים ולקבל את דו"ח המשטרה לידיו.

       

      לאחר קבלת טפסים אלו, יש להגיש לביטוח לאומי תביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה ותשלום דמי פגיעה (טופס ב.ל 200), אליו יש לצרף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים לפגיעה יחד עם עותק מדו"ח המשטרה ואת התעודה הרפואית לנפגע בעבודה שהונפקה לו, בחתימתו המקורית של הרופא המטפל.

       

      אם יש מסמכים נוספים אשר יכולים לתרום להוכחת תאונת הדרכים כתאונת עבודה, כדאי לצרפם לתביעה בשלב זה. את מלוא המסמכים יש לשלוח לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריו של הנפגע. המוסד לביטוח לאומי יבחן את נסיבות התאונה ויבדוק האם אכן אירעה בשעות העבודה של הנפגע. חשוב לדעת כי בתאונת דרכים בעבודה נטל ההוכחה כי התאונה אכן ארעה בזמן העבודה , בדרך לעבודה או חזרה ממנה, מוטלת על הנפגע בתאונה.

       

      משלב זה ואילך, המשך הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי בגין תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה, זהה לאופן הגשת תביעה בגין תאונת עבודה.

        

      בחלק גדול מתאונת העבודה שמעורב בה גורם נוסף (צד ג') שאינו המעסיק הישיר, ניתן להגיש תביעת נזיקין אזרחית נגד החברה המבטחת את צד ג' ולקבל פיצוי בגין הנזקים הנוספים שאינם מכוסים על ידי ביטוח לאומי.לצורך הגשת תביעה אזרחית ובחינה מי מוכר כ- "צד ג" יש להתייעץ עם עו"ד העוסק בדיני הנזיקין.

       

      חשוב לציין כי במקרים בהם קיימים שני מסלולי תביעה אפשריים שניתן לממש במקביל- מול המוסד לביטוח לאומי ותביעה אזרחית מול החברה המבטחת, הנפגע לא יהיה זכאי לכפל פיצויים גם אם הפגיעה מוגדרת כתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. סך כל הפיצויים שהוא יוכל לקבל מחברת הביטוח ומהמוסד לביטוח לאומי יחדיו, לא יעלו על 100% מנזקו. כלומר, הפיצויים להם זכאי הנפגע מביטוח לאומי, יקוזזו עם הפיצוי אותו יקבל מחברת הביטוח בתביעת נזיקין.

       

      הכותב הוא עו"ד ממשרד עו"ד עמיקם חרל"פ ושו"ת, מומחה בדיני נזיקין, תאונות וביטוח

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      זכויות נוספות (אילוסטרציה)
      צילום: יוסי עמר, סוכנות הידיעות "חדשות 24"
      עו"ד עמיקם חרל"פ
      מומלצים