פסלונים מתקופת האבן נחשפו בתל מוצא שליד י-ם
בחפירות שנעשו לפני הרחבת כביש מספר 1, נחשפו 2 פסלוני אבן בני כ-9,500 שנה בדמות אייל ובקר בר, המעידים על קיום פולחן להצלחת הציד באזור, בתקופת האבן החדשה
דרישת שלום מתקופת האבן החדשה: בחפירות שעורכת רשות העתיקות בימים אלה באתר הארכיאולוגי תל מוצא, נתגלו שני פסלונים מתקופת האבן החדשה (התקופה הניאוליתית הקדם-קראמית ב').
הפסלונים, בני כ -9,500-9,000 שנה, נמצאו בסמוך למבנה רחב מימדים בעל מתאר מעוגל, שבסיס קירותיו נבנה מאבני שדה, וחלקיו העליונים נבנו, כנראה, מלבני בוץ. החפירה באזור נערכת לקראת העבודות לביצוע כביש מספר 1 החדש, משער הגיא אל ירושלים על ידי החברה הלאומית לדרכים.
עוד חדשות עתיקות בערוץ התיירות:
- יש הוכחה: בית לחם היתה קיימת בימי בית ראשון
- מטמון זהב בן 2,000 שנה נמצא בקרית גת
- בית כנסת עתיק ובו פסיפס מרהיב נחשף בגליל
הפסלון הראשון, בדמות איל ולו קרניים מפותלות, עוצב באבן גיר בגודל של כ-15 ס"מ. הפיסול יוצא מן הכלל, ומתאר פרטים מדויקים מדמות החיה; הראש והקרניים בולטות בקדמת הגוף, והן מעוצבות בפרופורציה מדויקת. הגוף הוחלק, ורגלי הפסלון עוצבו בחריטה, על מנת להבדילן מיתר הגוף.
הפסלון השני, שעוצב על אבן דולומיט קשה ומוחלקת, מעוצב באופן מופשט, אך נראה שגם הוא מייצג בעל חיים גדול, שלו קרניים בולטות המפרידות את הגוף המוארך מהראש. הקרניים - היוצאות ממרכז הראש אל הצדדים, דומות בצורתן לקרני בקר בר או תאו.
אחד הפרקים המרתקים בהיסטוריה האנושית
לדברי אנה אייריך וד"ר חמודי חלאילה, מנהלי החפירה באתר מטעם רשות העתיקות,"התקופה הניאוליתית הקדם
קראמית ב' (האלף ה-8 לפני הספירה), נחשבת לאחד הפרקים המרתקים בהיסטוריה האנושית. התחוללו בה תמורות רבות שעיצבו את פני החברה האנושית אלפי שנים קדימה.
"בתקופה זו, חל מעבר מחיי נוודות - המבוססים על ציד ולקט, לחיי קבע, המבוססים על חקלאות ומרעה. בתקופה זו החל האדם להתיישב התיישבות קבע, ואף החלו להיבנות יישובים שהשתרעו על פני שטח נרחב.
"באתרים אחדים שנחשפו באזורנו התגלו שרידים המצביעים על תכנון ארכיטקטוני מוקדם של אותם יישובים, ויכולות הנדסיות מורכבות, כולל בנייה של בתים בני שתי קומות. בתקופה זו, גם הואץ תהליך ביות בעלי החיים וביות הצמחים".
לדבריהם של מנהלי החפירה, העדויות הארכיאולוגיות מתקופה זו, ובעיקר חפצי האומנות - כגון הפסלונים שהתגלו בתל מוצא, מלמדים על-אודות חיי הדת, הפולחן ומערכת האמונות של בני החברה הניאוליתית. עדויות נוספות בנושא, התקבלו גם מחקר הקברים ומנהגי הקבורה של אותה חברה פרהיסטורית.
ד"ר חלאילה מוסיף, כי "ידוע שהציד היה עיסוק מרכזי בתקופה זו. יתכן שהפסלונים שימשו כפסלי מזל להצלחת הציד, ועמדו במרכז טקס מסורתי שביצעו הציידים לפני יציאתם לשטח".
סברה אחרת, המוצגת על ידי הארכיאולוגית אנה אייריך, השותפה למחקר, קושרת את הפסלונים ממוצא לתהליך ביות בעלי חיים - כמו בקר הבר, ומינים שונים של עז הבר.
הפסלונים שהתגלו בחפירות הנוכחיות בתל מוצא מצטרפים לממצאים ייחודיים מאתר זה, שנחשפו בעבר. מממצאים אלה ניתן להסיק שהאתר בתל מוצא היה כפי הנראה הגדול ביותר מסוגו באזור ההר שמסביב לירושלים.
