שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: ירון ברנר
    "הערת עסק חי"? העסק תיכף מת, במילים אחרות
    רואי החשבון מצאו דרך אינטליגנטית להגיד בצורה מכובסת שהעסק נמצא בצרות - מצמידים לו "הערת עסק חי" קטנה. אלא שלהערה הקטנה הזאת משמעות עצומה. נסו אתם למצוא לקוחות שירצו לסכן את כספם בחברה שצפויה להיעלם. דעה

    כמעט כל חובב ספורט מכיר את הסיטואציה הבאה: הקבוצה נקלעת למצב קשה והנהלת המועדון מודיעה כי למרות זאת, היא נותנת גיבוי מלא למאמן ומחזקת את ידיו. זה הרגע בדיוק שבו המאמן צריך לחפש מקום חדש, זה הרגע שבו ההנהלה נפגשת עם מאמנים חלופיים ועכשיו רק צריך לסכם תנאים כספיים.

     

    לטורים נוספים מאת יהודה מודעי :

    מי צריך משכנתא כשיש תרי"ג מצוות?

    אני מגייס רק את מי ששירת בצבא

    מספיק עם התירוצים! בנק זה לא חתונה קתולית

     

    גיבוי למאמן הוא קוד הפוך למציאות. אם ננסה להביא דימוי לטובת המין השולט באמת - כאשר חנות מפרסמת שאת המוצרים המסוימים היא מוכרת במחירים "מיוחדים" - אנו אמורים להבין שאולי הסחורה היא יפה, אבל ממש לא זולה. היא מיוחדת - ולכן גם המחיר מיוחד וגבוה.

     

    רוצים לקנות. המחירים לא סתם "מיוחדים". אילוסטרציה (צילום: שוקה כהן) (צילום: שוקה כהן)
    רוצים לקנות. המחירים לא סתם "מיוחדים". אילוסטרציה(צילום: שוקה כהן)

     

    הערה יוצאת מן הכלל 

    רואי החשבון ברובם לא ניחנו בדרך כלל בהומור הדק ולשון סגי נהור כפי שהודגם לעיל, אולם הערת עסק חי היא יוצאת מהכלל. הערת עסק חי היא שם קיצור לפיסקה קטנה אך ענקית במשמעותה. פיסקה זו יכולה להימצא בחוות הדעת של רואה החשבון שנמצאת בתחילת הדו"ח של חברה בע"מ.

     

    הפיסקה אומרת שאחרי שרואי החשבון ערכו את הדו"חות, הם לא שוכנעו שהחברה תמשיך להיות עסק "חי" בתקופה הקרובה. בלשון האדם הנורמטיבי, רואי החשבון אומרים בצורה עדינה כי יש סיכוי סביר שהחברה תפשוט רגל בתקופה הקרובה ותהפוך להיות עסק מת.

     

    זה אומר שרואי החשבון לא הצליחו להבין איך החברה מתכוונת לשלם את חובותיה בתקופה הקרובה. כי כנראה שרווחים אין לה, וגם נכסים לא יותר מדי, אל מול הר ההתחייבויות וההלוואות. כלומר - הערת עסק חי היא סיכון של עסק מת.

     

    מי רוצה לסכן את כספו בחברה שצפויה להיעלם?

    ב-1945, מוסוליני שליט איטליה, הבין שהפסיד את המלחמה והחל להימלט לעבר אוסטריה. הפרטיזנים מצאו אותו וחיסלו אותו. לאחר מכן גופתו הועברה לתחנת דלק ליד מילאנו, ושם ההמון התעלל בה. חברה שנמצאת תחת הערת עסק חי, לא שונה בהרבה מגופה של איש שנוא למדי. זוהי הערה הרסנית לעסקים.

     

    מוסוליני. הערה הרסנית, עסק שנוא (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    מוסוליני. הערה הרסנית, עסק שנוא(צילום: gettyimages)

     

    תארו לעצמכם שחברה שאות קין של פשיטת רגל עתידית הוטבע על מצחה, מבקשת מכם אשראי או הלוואה, נניח לשלושה חודשים. סביר להניח כי לא תתנו לה אפילו שקל אחד. מי רוצה לסכן את כספו בחברה שצפויה להיעלם?

     

    חברה שהוטבע עליה הסיכון של עסק מת, עוברת לבסיס מזומן. ספקים יעדיפו לא להסתכן עם חברה מסוכנת ולדרוש את כל הכסף מראש. חברה כזו משלמת יקר יותר על כל שירות שהיא רוכשת. נותני השירותים רואים בה עסקאות חד פעמיות ומסוכנות ולא עסקאות מתמשכות ששווה בגינן להוריד מחיר.

     

    הבנקים סוגרים קווי אשראי, כי גם הם מעוניינים למזער את הנזק שיכול להיגרם אם החברה תפשוט רגל. הם כבר לא יתנו כסף נוסף לחברה כזו. אף אחד לא אוהב להפסיד.

     

    כולם יודעים שהחברה לחוצה 

    אבל מתי כל זה קורה? ברגע הכי גרוע מבחינתה של החברה, כאשר העסקים גם כך הם רעים, ויש הפסדים, והלוואות ענקיות אל מול הנכסים. לכן חברה בסיכון של עסק מת משולה לגופה שכולם מתעללים בה ואף אחד לא מעוניין לסייע לה.

     

    אבל נניח שהחברה שנמצאת תחת הערת עסק חי מעוניינת למכור את נכסיה או חברות בנות מתחתיה כדי לממן את החובות הגדולים שלה. היא תקבל מחירים נמוכים, נמוכים מדי. כי כולם יודעים שהם לחוצים.

     

    בואו נשווה את זה לדירה שאתם מעוניינים לקנות. אתם יודעים שאין הרבה קופצים על הדירה ואתם יודעים וקוראים בעיתונים על כך שבעלי הדירה מתגרשים ועברים האחד להונולולו והשנייה לסינגפור. האם תציעו להם מחיר הוגן, או שתנסו להתמקח מעט על מנת להשיג מחיר טיפה יותר טוב? אם אתם אנשי עסקים ממולחים (וברמות האלה, של חברות גדולות, הם אמורים להיות כאלו) - רוב הסיכויים שתתמקחו ותשגעו את המוכר, ותקומו מהשולחן עשר פעמים על מנת לתת למוכר להתבוסס בלחץ בו הוא נתון.

     

    בן דב, בעל השליטה בפרטנר. האצ'יסון קמה מהשולחן (צילום: שחר אהרוני) (צילום: שחר אהרוני)
    בן דב, בעל השליטה בפרטנר. האצ'יסון קמה מהשולחן(צילום: שחר אהרוני)
     

     

    כלומר, עצם הכנסת הערת עסק חי (או אולי בשמה היותר מייצג בקרוב - "עסק מת") היא נבואה העלולה להגשים את עצמה. אפשר לדמות את זה לקרפיון שמוציאים אותו מהרשת לשם ארוחת ראש השנה: הוא רועד, הוא מפרפר, הוא לחוץ נורא לחזור אל המים הבטוחים והאלמוניים. אז מגיע הדייג/קצב/רואה החשבון ונותן לו פטיש בראש, שמשם נדירים הדגים שחוזרים למים. אמנם קרה בעבר שדגים חזרו למים - וזה יכול לקרות שוב. אבל הערת עסק חי היא פטיש קשה לראש כל חברה.

     

    לא כל הדגים יגיעו לשולחן החג

    אבל האם הערת עסק חי היא פטיש בראשו של כל האקווריום? לא, בהחלט לא. אם לילדיו של הקרפיון (ואם ניכנס לשמות המפורשים: למשל סלקום, אורנג', דלק, שופרסל) יש קיום משל עצמם - מספיק אוכל ומספיק מקום מחייה - אזי אין קשר מוחלט בין חברות הבנות לבין הקבוצה הנתונה לקשיים.

     

    מן הסתם הקבוצה תנסה למשוך דיווידנדים על מנת לנסות כמה שיותר להחזיר חובותיה. מן הסתם בשלב כלשהו הקבוצות הנתונות ללחץ ינסו למכור אחזקותיהן בחברות המצליחות (כי הן שוות משהו והרבה יותר ממשהו) - ומן הסתם המשא ומתן יהיה קשה מאוד. אבל כל עוד לחברות בנות יש יכולת עסקית עצמאית אמיתית - הן לא ייפלו - פשוט כי אין טעם בזה.

     

    יהודה מודעי הוא שותף בחברת "אימפקט" לחשבות, ניהול כספים וייעוץ כלכלי - Yehudam7@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אילן בן דב. פטיש קשה לכל חברה
    צילום: צביקה טישלר
    מומלצים