שתף קטע נבחר

"לוּפר": תמצאו זמן לסרט הזה

מותחן המדע הבדיוני "לוּפר" אולי אינו סרט רב אפקטים, אולם הוא מספק לנו משחק מחשבה מרתק על מסע בזמן ואיתו דיון מוסרי מעניין. ג'וזף גורדון לוויט וברוס וויליס אינם דומים, אך מספקים את הסחורה בגילום הגיבור - בגרסתו הצעירה והזקנה

בשני סרטיו הראשונים, הבמאי ראיין ג'ונסון הבטיח לא מעט, ועד כה לא ממש קיים. סרטו הראשן "בריק" (2006) סוג של דאשיאל האמט בתיכון, לא הסתפק בפרודיה על קלישאות סרטי הפילם הנואר, אלא שאף לעיבוד רציני של הסגנון ושל הטון הציני. סרטו השני "האחים בלום" (2008) אולי קרס לתוך עצמו מעודף התחכמויות ורמיזות ספרותיות, אבל הבהיר שמדובר בבמאי שאפתן הנחוש לעשות את סרטיו בדרכו שלו.

 

ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:

 

 

בשונה משני אלו, "לוּפר" ("Looper") הוא מוצר מסחרי שנדמה כי נוצר בהשראת האידיאל של כריסטופר נולאן ובעיקר של סרטו "ההתחלה". מדע בדיוני שהגרעין שלו הוא קונספציה ז'אנרית דינמית - מחסל הפועל בין צירי זמן שונים. הסתבכותה של הסיטואציה הבסיסית מאפשרת לעלות רעיונות, ולאתגר את הצופים שאינם מסתפקים באפקטים ממחושבים ופיצוצים גרנדיוזיים.

 

עושר אינטלקטואלי, לא חזותי

"לופר" אינו משוכלל מבחינה חזותית כמו "ההתחלה", וקשה לראות בו עבודה הממשיכה בצורה ישירה את התמות בסרטיו הקודמים של ג'ונסון (באותו אופן שבו "ההתחלה" עוסק בנושאים דומים לאלו שעלו ב"ממנטו"). יחד עם זאת זהו סרט המנהל דיאלוג אינטליגנטי עם סרטים קודמים שעסקו בפרדוקסים של זהות ומסע בזמן - בעיקר "המזח" (1962) של כריס מרקר, והעיבוד המשוכלל של טרי גיליאם לסרט זה ב"12 הקופים" (1995) בכיכובו של ברוס וויליס.

 

ג'וזף גורדון לוויט כג'ו הצעיר ב"לופר" ()
ג'וזף גורדון לוויט כג'ו הצעיר ב"לופר"

 

ג'ונסון, בעל הטעם הספרותי המפותח מושפע גם מ"ארץ פלאות קשוחה וסוף העולם" (1985) של הארוקי מורקאמי - אך כל זה רק על קצה המזלג מבחינת ההשפעות המהדהדות בסרט.

 

"לופר" נע בין שני צירי זמן עתידיים. העלילה מתרחשת ב-2044, בקנזס סיטי מוזנחת ואלימה, שכמעט ואינה נבדלת מבחינה טכנולוגית מההווה המוכר לנו. נקודת הזמן השניה מתרחשת 30 שנה מאוחר יותר, בעתיד שבו המסע אחורה בזמן אפשרי מבחינה טכנולוגית, אך אסור לחלוטין על פי החוק.

 

סיכול ממוקד לטובת העתיד. "לופר" ()
סיכול ממוקד לטובת העתיד. "לופר"

 

בעתיד זה שולטים ארגוני הפשע על אפשרות החזרה אחורה בזמן ומשתמשים בטכנולוגיה זו כאמצעי לחיסול. מכיוון שלא ניתן להעלים גופות ב-2074, הם נפטרים מאויביהם באמצעות שליחתם אחורה בזמן לידיהם של ה"לופרים", מחסלים מקצועיים המבצעים את עבודתם ללא היסוס.

 

על פי נוהלי העבודה, אחד מיעדי החיסול שזמנם מגיע הוא הלופרים עצמם. היותם נושאים ידע מסוכן הופך אותם למטרות חיסול בעתיד על ידי מעסיקיהם לשעבר. הם נשלחים לעבר ואז מחוסלים על ידי הגרסא הצעירה שלהם.

 

ברוס וויליס. לא מת בשקט ()
ברוס וויליס. לא מת בשקט

 

בעוד שבחיסול רגיל התשלום נעשה במטילי כסף על גוף הקורבן, כאן התשלום הוא במטילי זהב, שאמורים לממן את פרישתו של הלופר לגימלאות. ה"לופרים" נקראים כך מכיוון שהם סוגרים לולאת זמן וחיים. אך, כפי שניתן לשער, הבחירה לחסל את הלופרים באמצעות הגרסא צעירה שלהם מזמינה תקלות - ואלו אכן קורות.

 

וחיסלת פני זקן

ג'ו (ג'וזף גורדון לוויט, שכיכב גם ב"בריק", וגם ב"התחלה") מקבל יעד לחיסול - את עצמו המבוגר ב-30 שנה (וויליס). גורדון לוויט ו-וויליס לא דומים במיוחד, והדבר חייב לשנות את פניו של לוויט באמצעות איפור, בעיקר אף תותב, המשווה לו מראה של מי שעבר ניתוח פלסטי לא מוצלח. ליקוי זה לא פוגע ביכולתו של הסרט להציב באופן מורכב את המפגש בין שתי הדמויות, ויש לציין כי איכות זו אינה מוגבלת רק לדמויות הראשיות, אלא ניכרת היטב בדמויות המשנה.

 

ברוס וויליס וג'וזף גורדון לוויט. לא ממש דומים ()
ברוס וויליס וג'וזף גורדון לוויט. לא ממש דומים

 

בשונה ממקרי חיסול עצמי אחרים, ג'ו הבוגר מנסה בחזרתו אל העבר לשנות את העתיד, לפגוע בדמות שתסכן רבים ובכללם אותו עצמו. מנגד, ג'ו הצעיר מודע לכך שאם לא יעצור את הגרסא המבוגרת שלו הוא ישלם מחיר יקר אותו יגבה ממנו הבוס שלו אייב (ג'ף דניאלס). תצוגת תכלית של היכולת להעניש אדם באמצעות פגיעה בגרסא הצעירה שלו מוצגת בתחילת הסרט, והיא אכן משכנעת ביותר.

 

ההתמודדות מול הגרסא המבוגרת מניעה את ג'ו הצעיר על מסלול התפתחות מציניקן של פילם נואר, למי שצריך לקחת אחריות מסוג חדש על מעשיו. מבלי להיכנס לפירוט יתר ניתן לומר כי ללוּפ שבו דמות פוגשת את עצמה יש ממד פאטאליסטי (בדומה למעגליות של ה"מזח").

 

ג'וזף גורדון לוויט. אדם נגד עצמו ()
ג'וזף גורדון לוויט. אדם נגד עצמו
 

 

יותר מאשר דיון פילוסופי על משמעות המסע בזמן, ג'ונסון מתעניין בדילמה המוסרית שהולכת ונבנית במהלך הסרט. האפשרויות הטכנולוגיות הן פלטפורמה ולא מושא הבחינה המרכזי.

 ניתן להעלות שאלות רבות הנוגעות לפרטים שהסרט לא מסביר, ויתכן שלג'ונסון יש תוכניות לסרטים נוספים שבהם יובהרו חלק מפרטים אלו.

 

אך מהותו של "לופר" טמונה באופן בו פרטים אלו מהווים חלק מהמסגרת המעצבת את הדילמה. לכן השאלה אינה "למה זה כך?" אלא "מה זה משרת מבחינה רעיונית?".

 

משמח להיווכח כי בסרטו השלישי, ג'ונסון הופך לחלק מהקבוצה של יוצרים צעירים ומוכשרים כמו ניל בלומקמפ ("מחוז 9") ודאנקן ג'ונס ("ירח"), המהווה את עתידו של המדע בדיוני הקולנועי.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ג'וזף גורדון לוויט ב"לוּפר"
לאתר ההטבות
מומלצים