שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    "אנחנו משלמים עבור ההתעללות בחיות"
    הזדעזעתם מהזוועות בתחקיר "כלבוטק" ומהיחס לחיות המובאות לשחיטה? כל עוד נמשיך לשלם עבור בשר בע"ח שנטבחים עבורנו במקומות סגורים ורחוקים מהעין, אין לנו על מי לגלגל את האחריות לסבלם. לקראת יום הזכויות הבינלאומי לבע"ח, אורנה בנאי קוראת לצרכן הישראלי להתעורר

    הצפייה בתחקיר "כלבוטק" בבית המטבחיים של "תנובה" הזכירה לי את "ניסוי הכלא של סטנפורד", מהניסויים החשובים והמוכרים בפסיכולוגיה חברתית. בניסוי השתתפו סטודנטים ללא עבר פלילי שחולקו באקראי ל"סוהרים" ול"אסירים", וחוקרים צפו בהתנהגותם.

     

    עוד בערוץ בעלי חיים

     

    הניסוי תוכנן להימשך שבועיים, אך הוא הופסק כעבור שישה ימים בלבד, לאחר שה"סוהרים" החלו להתעלל ב"אסירים" באופן שלרוב נוהגים אולי לייחס לרוב רק ל"פסיכופטים".

     

    מתוך תחקיר "כלבוטק" (צילום: עמותת אנונימוס) (צילום: עמותת אנונימוס)
    מתוך תחקיר "כלבוטק"(צילום: עמותת אנונימוס)

     

    המסקנה מהניסוי (ומניסויים רבים שנעשו בעקבותיו) ברורה כשם שהיא מדכאת: במקום שבו ניתן לקבוצת אנשים כוח בלתי מוגבל על קבוצה אחרת – הוא לרוב מנוצל לרעה. ובמהירות מפתיעה. אנשים שנמצאים בעמדת שליטה נוטים להפגין אלימות גם כאשר הנתונים למרותם הם בני אדם – ואפילו סטודנטים שרק לפני כמה ימים הופרדו שרירותית לקבוצות נפרדות במסגרת ניסוי אקדמי!

     

    לכן אני נוטה להניח שהזוועות שהוצגו בתחקיר כלבוטק על בית המטבחיים הגדול והמודרני בישראל מייצגים את הכלל ולא את היוצא מהכלל – זה לא מקרה חריג, אלא היחס השגרתי כנראה  לבעלי חיים במשחטות. 

     

    לא מפתיע שחיות יתקשו לצעוד אל מותן

    התעללות היא כמעט הדבר הצפוי ביותר במתקן תעשייתי סגור שמעסיק פועלים שתפקידם להעביר מדי יום מאות בעלי חיים, שלעולם לא יוכלו להתלונן, ממשאיות ומכלאות אל המקום בו יהרגו אותם. עצוב ומקומם, אך לא באמת מפתיע, שאם כמה מבעלי החיים יתקשו לצעוד במהירות הנדרשת אל מותם – יכו ויחשמלו אותם שוב ושוב.

     

    אפילו כשזה לא ממש עוזר להזיז אותם - נניח, כאשר רגליהן שבורות (גם שלב ההובלה למשחטה לא מצטיין כנראה בעדינותו).

     

    חקירות סמויות ברחבי העולם מגלות פעם אחר פעם שדי להכניס מצלמה לכמה ימים למתקן שבו מנצלים בעלי חיים, כדי לגלות, בנוסף לכליאה אכזרית ושאר צרות יום-יום, גם עובדים שמפעילים אלימות כלפי בעלי החיים.

     

    ב"כלבוטק" עצמה נחשפו בעבר, בין היתר, השלכה שגרתית של אלפי אפרוחים לפחי אשפה במדגרות, הרג תרנגולות ע"י קבלן של מועצת הלול באמצעות רמיסתן ברגליים, וגדיעת קרני פרות ללא הרדמה באמצעות קאטר ולהביור ברפת חלב.

     

    לפני שנה חשף ynet שעגלים שנשחטים לבסוף במשחטת "אדום אדום" (בה עסק תחקיר "כלבוטק" הנוכחי) מחושמלים בשוקרים ומוכים באמצעות מקלות עם דוקרנים בעת פריקתם ממשאיות - גם כאשר אין להם אפשרות לזוז על המשאית הצפופה.

     

    אז הגיבה "תנובה" בהבטחה שתפנה לספקית השירות ותדרוש את פיטוריו של אחד העובדים שתועדו מכים ומחשמלים – כאילו שאותו עובד הביא את השוקר מהבית, וכאילו התנהגותו לא נתפסה כשגרתית ומקובלת על ידי יתר העובדים והאחראים במקום.

     

    אין לנו על מי לגלגל את האחריות

    תחקיר "כלבוטק" חשף, בין היתר, את הציניות והצביעות שהפגינה "תנובה" בפיטורים ההם. בתכנית ראו כיצד אחראי האבטחה (בכבודו ובעצמו, לא איזה פועל דחק) במשחטה מסביר לחוקר הסמוי, עובד חדש במקום, שכלי העבודה שלו הם שוקר ומקל ("דחוף לו את השוקר לתחת, הוא יזוז").

     

    כל עוד נמשיך לשלם עבור בשר בעלי חיים שנטבחים עבורנו במקומות סגורים ורחוקים מהעין – כמו שעשיתי אני עצמי לאורך (יותר מדי) שנים – אין לנו על מי לגלגל את האחריות.

     

    אנחנו משלמים עבור התעללות מתמשכת, יום יומית. אין לנו אל מי להדוף המבט של העגל הגועה בייסורים ובאימה, רגליו שבורות והוא מנסה להבין מדוע מענים אותו ומה הוא יכול לעשות כדי שזה ייפסק. כי רק אנחנו, שיושבים בבית ורואים את התחקיר הזה, יכולים באמת להפסיק את זה.

     

    אני עברתי לצמחונות מתוך הבנה שהתעללות בבעלי החיים בתעשיות כיום היא לא משהו שקורה רק במקומות "רעים" או על ידי אנשים "רעים". זה עצם הגידול ההמוני שלהם שמכתיב מראש חיים של סבל – ואלימות מצד עובדים. הסרט הנע של המשחטה הוא רק קצה הסרט הרע של חיים שלמים של סבל והתעללות.

     


     

    אורנה בנאי, שחקנית ופעילה למען זכויות בעלי חיים

     

    לכתבות נוספות בנושא זכויות בעלי חיים

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים