י' בטבת: נסגר ביה"ס יוזם 'פרויקט הכפתורים'
בית הספר היהודי האחרון בניו-זילנד סגר את שעריו, ועימם את "פרויקט הכפתורים" להנצחת השואה. מיליון וחצי כפתורים נאספו על ידי 24 תלמידי בית הספר, והפכו לתיעוד עולמי. ומה על הכפתורים? הם יעברו למרכז להנצחת השואה במדינה
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
לאחרונה הצטמצם מספר התלמידים ב"מוריה" לפחות מ-20, ומבין שני מסיימי בית הספר בשנה האחרונה, רק אחד היה יהודי. כבר בחודש אוגוסט האחרון הודיעה ההנהלה כי נוכח מיעוט התלמידים, לא יוכל בית הספר להמשיך לפעול.
בכך למעשה, נסגר בית הספר האחרון שפעל כבית ספר יהודי בניו-זילנד, לאחר שבית הספר השני המוגדר כ"יהודי" הפך לממלכתי, והוא מקבל לשורותיו גם תלמידים שאינם יהודים.
מיליון וחצי כפתורים
בית הספר זכה לפרסום עולמי בשל "פרויקט הכפתורים" שהפך לאבן דרך בהנצחת השואה. במסגרת היוזמה, אספו תלמידי בית הספר מיליון וחצי כפתורים מאנשים ברחבי העולם, כדי לסמל את מותם של מיליון וחצי ילדים יהודים במהלך השואה. בתי ספר רבים ברחבי העולם, וגם בארץ, הלכו בעקבות "מוריה", ואספו כפתורים לזכר הילדים שנספו.
באתר בית הספר, שנסגר בינתיים, נכתב: "אנחנו תלמידים של בית ספר קטנטן במרכז וולינגטון. בבית הספר לומדים 24 תלמידים בין הגילאים 5 עד 12. בית הספר הוא אחד משני בתי ספר יהודיים בניו-זילנד.
"שמענו על פרויקט 'אטבי הנייר' בארצות הברית (יוזמה של בית ספר בטנסי, ארצות הברית, שביקש לאסוף שישה מיליון אטבים לזכר קורבנות היהודים שנספו בשואה), והחלטנו לאסוף כפתורים כדי להמחיש לתלמידים שלנו עד כמה המספר מיליון וחצי הוא עצום. לתלמידי בית הספר הזעיר שלנו, קשה לתפוס את גודלו של המספר הזה", נכתב באתר.
קסם, תלמידת בית הספר, סיפרה כי בתחילת הדרך היו התלמידים ספקנים. לפני כשנתיים, עוד לפני שהצליחו לאסוף את כל הכפתורים, היא נשאה דברים ביום הזיכרון לשואה. "בהתחלה לא היינו נלהבים כל כך. חשבנו שזה בזבוז זמן ושאף אחד לא ירצה לשלוח כפתורים לבית ספר יהודי לא ידוע בוולינגטון. מיליון וחצי כפתורים נראו לנו המון, אבל לאט לאט התחלנו להאמין בפרויקט, ועכשיו, אנחנו בטוחים שנצליח להגיע ליעד".
עוד מספרים התלמידים, כי "כל כפתור מסמל חיים של ילד. בחרנו בכפתורים כי יש לכל אחד מהם יש צורה, גודל וצבע שונה, כל אחד מהם הוא יחיד במינו, בדיוק כמו ילדים. כרגע, מאוכסנים בבית הספר שלנו קצת פחות ממיליון כפתורים. כשנגיע למיליון - נעשה חגיגת כפתורים.
"המון אנשים מניו-זילנד, ומרחבי העולם שלחו לנו כפתורים. יחד עם חלק מהכפתורים, קיבלנו סיפורים מדהימים על אנשים שנרצחו ועל אנשים שניצלו בנס. סיפורים שמייצגים תקווה, חיים ומשהו לייחל לו, וסיפורים על ייאוש, עצבות ואובדן", סיפרה התלמידה.
"הסגירה תשפיע על כולנו"
עם ההודעה על סגירת בית הספר, הודיעה הנהלת המרכז
להנצחת השואה בניו-זילנד כי תקח את אוסף הכפתורים תחת חסותה, וכי הכפתורים יוצגו לקהל המבקרים במקום.
נשיא הקהילה היהודית בניו-זילנד, סטיבן גודמן, אמר כשנפלה ההחלטה לסגור את המוסד, כי "בית הספר 'מוריה' הקטן תרם להפצת הערכים היהודים בבירת המדינה ובכל ניו-זילנד. ההפסד שבסגירתו ישפיע על כולנו".
על פי ההערכות, מונה הקהילה היהודית בניו זילנד כ-7,000 בני אדם, המרוכזים בעיקר בערים וולינגטון ואוקלנד. כאמור, גם בית הספר היהודי באוקלנד "קדימה קולג'", הפך בשנה האחרונה "לבית ספר ממלכתי משולב". לפי אתר האינטרנט של המוסד, מעתה יתקבל לבית ספר "ילדים ממגוון רחב של רקעים, דתיים, אתניים ותרבותיים".
לפנייה לכתב/ת 
