כדאי ללמוד מהם: כך ניצחו בפינלנד את ההשמנה

"כמו בפינלנד", הפך בשנים האחרונות לשם קוד למקום שבו היינו שמחים לראות את מערכת החינוך שלנו. אבל מה שרבים לא יודעים הוא שפינלנד, הדומה במספר תושביה לישראל, הייתה בתחילת שנות ה-2000 מדינה עם בעיית השמנה קשה ביותר, שרק הלכה והחמירה. כמו בשראל, גם שם היו הנתונים דומים: 23% מהאוכלוסייה הוגדרו כסובלים מעודף משקל קיצוני.

בעיית ההשמנה במדינה השפיעה לא רק על מצב בריאותם של האזרחים, אלא גם על כלכלת המדינה, אשר נאלצה להוציא מדי שנה יותר מ-400 מיליון אירו רק עבור החזרי טיפולים ותרופות הקשורים למחלת הסוכרת, מחלה הקשורה קשר ישיר להשמנה, ו-11% מתקציב הבריאות השנתי של המדינה הופנה לטיפול במחלות הנובעות ממנה.

רוצים להתחיל דיאטה ? תראו מה למומחים שלנו יש לומר:

לרזות בקלות: כך נגביר את קצב חילוף החומרים

חובה בדרך להרזיה: 4 שלבים לדיאטה מוצלחת

דיאטה בלי להתאמץ: 14 צעדים קטנים כדי לרזות

עד שהממשלה החליטה שהגיע הזמן למהפך ורפורמה מקיפה לטיפול במגיפת ההשמנה. לטובת הפרוייקט גוייס פרופ' יאקו טומילטו, מומחה בעל שם עולמי בתחום הסוכרת, אשר הרכיב תוכנית מקיפה לטיפול בבעיה. התוכנית יושמה במלואה על ידי הממשלה - וכיום עומדים אחוזי ההשמנה במדינה על 15% בלבד, וממשיכים לרדת בכל שנה.

פרופ' טומילטו התארח השבוע בישראל כאורח כנס הסוכרת השנתי אשר נערך על ידי הפורום הישראלי לאורח חיים בריא. בדקנו איתו כיצד הצליחה פינלנד לעשות מהפיכה בתחום בזמן קצר כל כך - ומה אנחנו בישראל יכולים ללמוד מכך.

"פעלנו לבצע שינוי חברתי בכל האוכלוסייה"

"עם סיום מלחמת העולם השנייה הייתה פינלנד מדינה ענייה מאוד, ובהתאם לכך תזונתה הייתה ירודה ביותר", מסביר פרופ' טומילטו מה הוביל לבעיית ההשמנה בפינלנד. "הדבר המשיך לתוך שנות ה-60 ותחילת ה-70, כאשר אז כבר היה בה את המספר הגבוה ביותר בעולם של חולים במחלת לב כלילית, נתון שנבע מהתזונה הלקויה של תושבי פינלנד בשילוב עם פעילות פיזית מאומצת בתחום החקלאות והיערנות.

"עקב העלייה בתחום מחלות הלב הוחלט שיש צורך לשנות את התזונה בפינלנד, להגביר את צריכת הירקות והשמנים הטבעיים ולצמצם תזונה המבוססת על שומן רווי מן החי. הדבר אכן עזר, וכיום אחוזי התמותה ממחלות לב בקרב גברים מעל גיל 65 ירד ב-90% לעומת שנות ה-70.

"אלא, שאז נוצר מצב חדש - אנשים הפסיקו לעבוד בעבודות פיזיות והמזונות השתנו, ובהתאם רמת ההשמנה במדינה עלתה, בין השאר כי אנשים הפסיקו עם הפעילות הפיזית, הן בעבודה והן בזמן הפנאי שלהם, ועל כן היה צורך ברפורמה".

-מתי הבינה ממשלת פינלנד שהגיע הזמן לשינוי דרמטי?

"הממשלה הבינה כי צריך להתבצע שינוי עמוק ויסודי באורח חייהם של התושבים בשנת 2000. אז גם החלה בפינלנד התוכנית הלאומית למניעת סוכרת. משרד הבריאות בפינלנד החליט על הקמתה של ועדה, שמטרתה הייתה לחשוב על תוכנית למניעת סוכרת סוג 2 במדינה.

הממשלה פעלה בשיתוף עם האגודה הפינית לסוכרת, אשר דאגה לניהול תוכנית העבודה לקראת הרפורמה. לכולם היה ברור שקיים צורך עמוק לתאם בין עבודת המדענים, אשר סיפקו את הידע, משרדי הבריאות הרשמיים במדינה, אשר סיפקו את התשתית, וארגוני מתנדבים, אשר פעלו ביחד עמנו. העבודה המשותפת של שלושת הגורמים, הביאה בסופה של דבר להתייעלות מרשימה בכל הנוגע למניעת מחלת הסוכרת במדינה".

-מה הוחלט שצריך לעשות?

"בפנינו עמדו שתי אפשרויות עיקריות: הראשונה, לשפר את הטיפול בחולי סוכרת . השנייה, ליזום מניעה של סכרת סוג 2 ברמת האוכלוסייה. לבסוף הוחלט לגבש תוכנית אשר תשלב את שתי האופציות, אולם אין ספק כי מירב הדגש הושם על מניעת התפשטות המחלה במדינה".

פרופ' יאקו טומילטו בכנס בארץ. לשנות הרגלים לאוכלוסייה(צילום: לם וליץ' סטודיו)

-מה השינוי כלל?

"הנושאים העיקריים עליהם עבדנו הם מתן אינפורמציה וקידום מידע בריאותי עבור הציבור, במטרה לשים דגש על מניעת המחלה; לימוד של אנשי המקצוע בתחום הבריאות את עקרונות המניעה ודרכי יישומם; הקמת אגף במשרד הבריאות שכל תפקידו הינו טיפול בנושא מניעת ההשמנה והסוכרת במדינה; תכנון חברתי וסביבתי שונה וייחודי ברחבי פינלנד, שמטרתו העיקרית היא עידוד האוכלוסייה להשתמש יותר ברגלים ופחות ברכבים ומעליות.

"בנוסף הוחלט כל הקמת מאגרי מידע לציבור, כשהמטרה העיקרית הייתה לתת לציבור הפיני אפשרות לעשות בחירות בריאות בקלות, וזאת על ידי שיפור הידע שלהם בנושא. במקביל ביצענו ארגון מחדש של שירותי הבריאות, כך שיתאימו לצרכי שירותי המניעה לטובת האוכלוסייה.

"כל הגישה שלנו הייתה לתקוף את הבעיה בדרכים שונות בו זמנית, כלומר, במקביל החלטנו גם לאתר ולטפל באלו המוגדרים כבעלי פוטנציאל לסבול מהמחלה, וזאת במטרה למנוע את התפרצותה, אך גם לפעול לביצוע שינוי חברתי בכל הסקטורים הקיימים, בין אם מדובר בתעשיית החקלאות, המזון, תכנון המבנים, בתי הספר ותוכנית לשיפור הכושר הגופני. השילוב של כל אלו הפך לחיוני במיוחד ובעצם גרם להצלחת המהלך כולו".

-כמה זמן עבר עד שראו תוצאות?

"השינוי היה די מהיר. לדוגמה, תוך 6-12 חודשים כבר ראינו צמצום בחצי של הסיכון בקרב אלו המוגדרים כבעלי פוטנציאל גבוה לפתח בקרבם את מחלת הסוכרת. שינויים רציניים יותר, כמו טיפול במחלת לב כלילית בעזרת שינוי בהרגלי החיים, ניתן לראות רק תוך 25 שנם, אך אנו צופים ירידה של כ-80% ממקרי התמותה באוכלוסייה".

-מהו מצב ההשמנה בפינלנד כיום, לעומת תחילת הרפורמה?

"אנו רואים לראשונה בפינלנד ירידה עקבית במקרי ההשמנה במדינה, וזאת לעומת עלייה מתמשכת במספר האנשים בעלי המשקל הנורמלי. השינוי חלחל למעשה לכל שכבות האוכלוסייה, אשר נהנו מהתוכנית הלאומית".

-בישראל אחת הבעיות הקשות הקשורות להשמנה אלו הילדים, שמבלים יותר ויותר שעות מול מסכים. האם גם ילדי פינלנד היו חלק מהשינוי?

"כמובן. בפינלנד באופן מסורתי מספקים בתי הספר ארוחות צהריים בחינם לתלמידים. בגלל חשיבותן של אותן ארוחות, ניתן דגש מיוחד למה הן מכילות ומה הערך התזונתי שהילדים מקבלים מהן, ולכן דאגנו שצוות המטבחים בבתי הספר יעבור הכשרה בנושא התזונתי, וזאת על מנת לשלב מזון בריא ולא משמין בתפריט ארוחת הצהריים של הילדים בבית הספר".

"השיטה שנקטנו בפינלנד תעבוד בכל מקום"

-האם אתה מכיר את המצב בישראל? מה אתה חושב שנעשה בצורה שגויה שגורם לעלייה מתמדת במשקל תושבי המדינה?

"הידע שלי לגבי מצב ההשמנה בישראל מוגבל, אך אני בהחלט יכול לומר

שעל פי מיטב הבנתי מצב האוכלוסייה בישראל מתפתח בצורה דומה מאד לאוכלוסיות אחרות ברחבי העולם, כשעל שתי סוגיות אין לי צל של ספק: פעילות גופנית מופחתת לצד צריכה מוגברת של מזון לא בריא, אשר ברובו זול וזמין. השילוב של שתיהן משפיע באופן חמור על ילדי ישראל, אשר מפתחים הרגלים שגויים, מה שגם מוביל לעלייה בפגיעות למחלות בחייהם הבוגרים".

-מהן המלצותיך ליישום הרפורמה שערכת בפינלנד גם בישראל?

"אני חושב שהגישה שנקטנו בפינלנד תעבוד בכל סוג אוכלוסייה. בסך הכול כל בני האדם הם דומים למדי כאשר מדובר ברגישות למחלות קשות ומרכזיות, והפתרונות זהים לכולם. החשיבות העיקרית היא להחליט שצריך לעשות - ולפעול. הישראלים ידועים ביוזמות שלהם ותוכנית לאומית אשר תיושם כהלכה באוכלוסייה הישראלית דרושה במטרה לטפל בבעיה".

-האם מדינות נוספות הביעו עניין ביישום הרפורמה?

"בהחלט. מדינות רבות באירופה ובעולם כולו התעניינו בעבודה הייחודית שנעשתה בפינלנד, ובוחנות אפשרויות ליישום התוכנית גם אצלן".