שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ושבו בלוטים לגבולם: סיור ט"ו בשבט בגוש עציון

    חג האילנות בא"י לא פוסח גם על עץ אחד ומיוחד בגוש עציון - "האלון הבודד" - שגילו 700 שנה. סיור בוטני אל העץ שהפך לסמל, ואל "הילדים" שלו שננטעים בימים אלא באזור

    ט"ו בשבט הוא כידוע חג של עצים, אז הפעם נתחיל את הסיור הבוטני שלנו באחד העצים העתיקים והוותיקים בארץ ישראל שהפכו לסמל של כיסופים, התחדשות והתיישבות - האלון הבודד בגוש עציון.

     

    האלון המצוי, שגילו מוערך ל-700 שנה, היה מאז ומתמיד בולט בשטח ואף היווה מפגש דרכים באזור. עם הכיבוש הירדני של גוש עציון, ב-13.5.48, נכבש גם העץ, והתושבים ששרדו את הטבח הירדני בכפר עציון ועברו לירושלים, נהגו להשקיף ממנה אל העץ המרשים ולקוות שיום מן הימים עוד ישובו לחסות בצילו של האלון.

     

    עוד טיולים באזור בערוץ התיירות:

     

    לימים, עם חזרת השליטה הישראלית בגדה המערבית ב-1967, חזרו גם התושבים המקוריים של הגוש והוקם בסמוך לעץ הישוב "אלון שבות", המסמל את שיבתם של תושבי הגוש לאלון שכה אהבו. מאז הפך האלון לסמלו של גוש עציון. אגב, גם שמו של הגוש - "עציון" - קשור לעץ והוא עברות שמו של "צבי הולצמן" - מראשי חברת "אל ההר" שהתיישבה באזור ב-1932.

     

    את הבלוטים שנשרו מהאלון, שעדיין נותן פרי אחרי 700 שנה, עוד נפגוש בהמשך בסימן התחדשות של הדור הבא, ממש כפי שקרה לתושבי גוש עציון.

    הכל מתחיל ומסתיים כאן. הסמל של גוש עציון - האלון הבודד (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
    הכל מתחיל ומסתיים כאן. הסמל של גוש עציון - האלון הבודד(צילום: זיו ריינשטיין)

     

    לקלוע בתקוע

    גוש עציון בתקופה זו של תחילת החורף מלבלב כמו כמעט כמו כל אזורי הארץ. עצי השקד כבר נותנים אותות לפריחתם הלבנה, ואוטוטו אודם הכלנית יכסה את המרחבים.

     

    הנסיעה ברחבי הגוש משרה אווירה נינוחה, שאולי מטעה, אבל שלטים מקבלים את פני הנוסעים ומכריזים ש"בכביש כולם שווים" ו"עושים שלום בכביש" בעברית וערבית.

     

    כיוון הנסיעה ייקח אותנו מזרחה, אל עבר הישוב תקוע. הישוב, שעלה על הקרקע ב-1977, נושאת את שמה של תקוע המקראית שממנה הגיע הנביא עמוס: "אשר היה בנוקדים מתקוע" (עמוס א'/1).

     

    הישוב שמאכלס תושבים חילונים ודתיים, הוא כפר אמנים ובו מגוון בעלי מלאכה מעניינים. שַרי חברוני, למשל, עוסקת באמנות וקליעת סלים מענפי התמר - עוד עץ שמזוהה בנשימה אחת עם ארץ ישראל.

     

    היא גרה עם בן זוגה והתינוקת הקטנה שלהם באוהל מונגולי (יורט), שבו היא גם מעבירה סדנאות קליעה אל מול הנוף של ספר המדבר. חברוני לוקחת סנסני תמר וידות בתקופת הגדיד בקיץ וקולעת מהם סלים, כלי קיבול וכלי בית נוספים.

     

    כלי בית שנקלעו מסנסנים באוהל המונגולי של שרי חברוני (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
    כלי בית שנקלעו מסנסנים באוהל המונגולי של שרי חברוני(צילום: זיו ריינשטיין)

     

    דווקא הענבים מבסוטים מהפרשי הקור והחום

    ממשיכים בישוב שמשקיף על מדרונות מדבר יהודה, ומגלים שהירוק חולש גם על הצהוב. בתקוע נמצאת חוות ניסויים חקלאית שבה מגדלים סוגי קטניות, כמו שעועית ואפונים וגם ארטישוק, שום וכרמי ענבים.

     

    אדמת הטרה רוסה שבמקום, שמקורה בבליית סלעי הגיר של מזרח גוש עציון, אמנם טובה לגידולים אך החקלאים בשטח מסבירים שהאויב הגדול ביותר שלהם הוא דווקא הרוח החזקה, שלעת ערב מכה בשתילים ללא רחם. דווקא הענבים מבסוטים מהפרשי הקור והחום שבאזור, שנותנים להם איכות שאין במקומות אחרים.

     

    ואין כמו חוות ניסיונות חקלאית בכדי לשתול את הבלוט שלקחנו מהאלון הבודד, כמשל "ושבו בלוטים לגבולם". המסע בין כמה עשרות ק"מ שעשינו, הגיע לקיצו עם שתיל צעיר של אלון שנשתל ולימים ייהפך לעץ חזק, לפחות כמו אבא שלו. חג לאילנות ולאלונים.

     

    "ושבו בלוטים לגבולם". שורש מ"האלון הבודד" נשתל בתקוע (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
    "ושבו בלוטים לגבולם". שורש מ"האלון הבודד" נשתל בתקוע(צילום: זיו ריינשטיין)

     

    בואי כלה, באוטובוס

    על הדרך פגשנו גם באוטובוס בתקוע. על פניו לא חוויה מיוחדת, אבל הפעם מדובר באוטובוס ישן ונייח שהפך, תאמינו או לא, לבוטיק שמלות כלה.

     

    לפני 3 שנים ראתה שירה פלמר את האוטובוס הישן, שהיה בשימוש בשדה התעופה בן גוריון, אצל אספן רכבים והתאהבה בו. היא רכשה אותו ביחד עם בעלה, שמעון, ותכננה להקים סטודיו לשמלות כלה.

     

    ביחד עם חברה הפכה אותו לסטודיו שבו ניתן לשכור שמלות כלה, לקנות ואפילו לשכור את השמלה ששירה נישאה בה בעצמה. אפילו שמלת החתונה של סבתא-רבא של שמעון נמצאת פה ומחכה לתת מזל טוב למי שתשכור אותה.

     

    האוטובוס הישן הפך לסלון לשמלות כלה. בתוך "בוטיק עתיק" (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
    האוטובוס הישן הפך לסלון לשמלות כלה. בתוך "בוטיק עתיק"(צילום: זיו ריינשטיין)

     

    כמו פטריות אחר הגשם

    עדיין בתקוע, יצאתי לראות את אחד ממוצרי הדגל של הישוב - "חוות תקוע". בחווה שהוקמה ב-1986, מגדלים, מייבאים ומשווקים פטריות.

     

    גם שורש ג'ינגר, עגבניות מיובשות, בצלי שאלוט ואנדיב (עולש) מבלגיה תמצאו כאן, אבל אין ספק שהמומחיות של החווה, שמשווקת את מוצריה לכל הארץ, היא פטריות. בין הערב רב של הפטריות תמצאו כאן פטריות אלמוג היער, שי-טאקי היפנית וכמובן פטריית יער שכה מוכרת בישראל.

     

    עם זאת, בחווה עדיין לא מוכנים לקליטת מבקרים או תיירים והם מציעים את מרכולתם בדוכן מיוחד בימי שישי ליד המכולת בישוב. ולשאלה איך אפשר לדעת אם פטריה היא רעילה או לא? בחווה משיבים כי אם אינכם יודעים, פשוט תקנו בסופר.

     

     

    כך מגדלים פטריות בחוות תקוע (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
    כך מגדלים פטריות בחוות תקוע(צילום: זיו ריינשטיין)

     

    עץ הזית עושה מחזור לעצמו

    אם בכל זאת חשקה נפשכם בארוחה על בסיס פטריות מהחווה, כדאי לצאת מתקוע ולהמשיך על כביש 356 מספר דקות נסיעה, אל עבר חוות שדה בר.

     

    שדה בר היא חווה חקלאית-חינוכית שהוקמה ב-1998 ושוכנת למרגלות ההרודיון. זהו מעין כפר נוער

    לבנים מרקעים שונים המוגדר כנוער בסיכון. הנערים עובדים בחקלאות ובמקביל לומדים לבגרות. יש אפילו מי שנשאר בחווה, התחתן בה וגם מתפרנס ממנה.

     

    בחווה מחלבה ומסעדה חלבית, שבה ניתן להזמין מנות שבהן משולבות אותן פטריות שגדלות ומיובאות מחוות תקוע הסמוכה. כמו כן, מתקיימים סיורים על החווה ובמחלבה, אבל אחד המפגשים המעניינים יהיו לכם דווקא עם הגפת.

     

    הגפת? כן, אותן שאריות זיתים לאחר סחיטתם לשמן זית, הנחשבות לפסולת רעילה. במקום להטמין אותה באדמה, נוצר מיזם שמייבש את הגפת והופך אותה לגלילי הסקה. כבר חז"ל השתמשו בגפת לבערה, והפתרון האקולוגי מונע כריתת עצים פיראטית ואפילו האפר שנותר לאחר השריפה משמש לקומפוסט. תענוג ירוק.

     

    חסכוני וגם אקולוגי. גלילי גפת שיובשו בשדה בר (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
    חסכוני וגם אקולוגי. גלילי גפת שיובשו בשדה בר(צילום: זיו ריינשטיין)

     

    לחיי העץ

    בדרך חזרה, לאחר ששתלנו את הדור הבא של האלון הבודד, חזרנו להיפרד מה-עץ של גוש עציון, לא לפני שעצרנו להרים כוס יין ביקב גוש עציון שסמוך לו.

     

    ביקב מרכז מבקרים שמציע סיור טעימות והסברים על תהליך ייצור היין וכרמי האזור (כ-500 דונם של כרמים), שגדלים בגובה של 950-900 מטר מעל פני הים.

     

    הענבים נהנים מגובה הגידול של 900 מ'. יקב גוש עציון (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
    הענבים נהנים מגובה הגידול של 900 מ'. יקב גוש עציון(צילום: זיו ריינשטיין)

     

    בכלל אזור הגוש שופע כרמי ענבים, ממש כפי שבירך יעקב אבינו את בנו, יהודה: "כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, וּבְדַם-עֲנָבִים סוּתֹה (בראשית מ"ט/11), כלומר, נחלתו תהיה כה שופעת בכרמים עד אשר ייכבס בגדיו ביין.

     

    וכיאה לעץ שהוא סמלו של אזור, גם יקב גוש עציון אימץ לעצמו את השם "האלון הבודד" לסדרת יינות הדגל שלו. ואין כמו ט"ו בשבט, חג האילנות, בכדי להרים כוס לחיי אותו עץ ושאר עצים בארץ ישראל - מי ייתן ולא יהיו בודדים לעולם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: זיו ריינשטיין
    שתיל של "האלון הבודד" חוזר לאדמה
    צילום: זיו ריינשטיין
    צילום: זיו ריינשטיין
    הבלוטים של "האלון הבודד" ינטעו ויבטיחו המשכיות של העץ
    צילום: זיו ריינשטיין
    צילום: זיו ריינשטיין
    יש עוד פונקציות לאוטובוס. הכניסה ל"בוטיק עתיק"
    צילום: זיו ריינשטיין
    מומלצים