פלא רב: פוסק הלכה בשש שפות

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

• טבעת החנק: הומו דתי כל יום מת קצת מבפנים

   

  
  

זו לא הייתה ההתנסות הראשונה של אליקן כשליח לענייני יהדות. כמה שנים קודם לכן, כשהיה בן 15, החל לתפקד כרב הפועל של קהילה קטנה בשווייץ. "הייתי היהודי היחיד בשכבה, והרגשתי שזו חובתי להסביר להם מי אני, ומה זה אומר להיות יהודי", אומר אליקן.

את תחושת השליחות הוא מרגיש במלוא עוצמתה גם כיום, שבע שנים אחר כך. לאחרונה החל ללמוד בתוכנית של מכון "ארץ חמדה" (המכון הגבוה ללימודי יהדות), שבסופה, יצאו הוא ואשתו, שירה, לשליחות באחת מהקהילות היהודיות הפזורות ברחבי העולם. הוא יכהן כרב קהילה, והיא שעוברת הכשרה נפרדת, תשמש בין היתר, כמדריכת כלות.

ילד הפלא משווייץ

אליקן (24) נמנה על שמונה בחורים שהתקבלו לתוכנית הייחודית. הרב יוסף כרמל, ראש "ארץ חמדה", מכנה אותו "ילד הפלא משווייץ". אולי זה משום שהוא דובר ארבע שפות: אנגלית, עברית, צרפתית, גרמנית, וקורא לטינית ויוונית עתיקה - ואולי משום שכבר בגיל 15, החל לכהן כרבה של אחת מהקהילות היהודיות בשווייץ. כנראה האפשרות השנייה.

"חבריי בצבא הזכירו לי פתאום את החברים מהתיכון, הגויים". שמואל אליקן

"עד היום היה רק מסלול של כמה חודשים לקראת שליחות. כיום הבנו שיש מחסור גדול ברבנים ציונים בעלי ידע וסמכות,

בקהילות ברחבי העולם, ושקהילות משוועות למשהו אחר", אומר הרב כרמל. "החל מהשנה השליחים מחויבים לעבור הכשרה בת חמש שנים, הכוללת 12 שעות לימוד ביום, במסלול שמקביל ללימודי דוקטורט. זו תוכנית מאוד אינטנסיבית, וכדי להתקבל אליה צריך, בין היתר, להכיר היטב את מבנה הקהילות היהודיות בחו"ל. ישראלים 'פרופר' לא יצליחו בשליחות כזו".

הרב אליקן מציג רזומה מרשים למדי: "מכיתה ה' למדתי בבית ספר של גויים, ולכן, אחר הצהריים, השלמתי את שיעורי היהדות. מי שלימד אותי היה שכן שלי, הרב מנחם מרגליות, ששימש גם כרב הקהילה הקטנה 'לה-שו דה-פון', המרוחקת כ-80 ק"מ מהעיר שלנו, לוזאן. נוצר בינינו קשר טוב, ובגיל 15 התחלתי להצטרף אליו לביקורים בקהילה שבה הוא כיהן כרב.

"היו פעמים שבהן הוא לא הגיע, ואני החלפתי אותו כחזן, ובהמשך תפקדתי כרב קהילה במקומו. הוריי חשבו שרק שימשתי כחזן, אבל הם לא ידעו שגם נשאתי דרשות, ושבמידה מסוימת התנהלתי כרב הקהילה. אנשים שם היו בעלי השכלה גבוהה, ובכל זאת, באו לשאול אותי שאלות הנוגעות ליהדות. הם בעיקר הופתעו מהידע התורני שלי, אף שאני רק ציטטתי פרשנים, והשוויתי בין הגישה שלהם לאסלאם ולנצרות".

מש"ק דת בגדוד 405

אמנם כנער הספיק אליקן לצבור "קילומטרז'" בדרשות ובשיעורי תורה, אך גם הוא לא שיער שיום יבוא והוא ילמד במסלול הגבוה לרבנות, הכולל הסמכה לרבנות עיר. "בגיל 15 התחלתי להתבונן על החיים שלי, ואמרתי לעצמי שאני רוצה לתרום לאנושות. בשוויץ אנשים בגיל הזה כבר יודעים, פחות או יותר, את הכיוון המקצועי שלהם - ואני, שלמדתי בבית הספר לטינית, יוונית עתיקה והסטוריה, חשבתי שאולי אהיה ארכיאולוג. אחר כך, כשהבנתי שאתרום פחות בתחום הזה, החלטתי שאהיה פסיכולוג".

אלא שהחיים הובילו למקום אחר. בסיום לימודיו, בחר להגשים את חלום ילדותו, ולעלות לישראל. הוא למד בישיבת מעלה אדומים, ואחר כך התגייס למסלול הסדר בתותחנים, אך בשל הורדת פרופיל הפך למש"ק דת של גדוד 405.

אליקן מספר כי דווקא בארץ שעליה חלם כל חייו, הרגיש לראשונה את טעם הבדידות. "היו לי קשיים רבים. חבריי בצבא הזכירו לי פתאום את החברים מהתיכון, הגויים. הם דיברו בלשון גסה, אמרו לשון הרע, ניסו לקחת 'גימלים' כשלא היו חולים. אני זוכר ששאלתי את עצמי: איך הם יכולים? זה לא מתאים, זה לא יהודי".

לאחר שחרורו, חזר אליקן ללמוד בישיבת מעלה אדומים. אז הוא גם שמע, לראשונה, על התוכנית של "ארץ חמדה", ואף שהתכוון ללמוד פסיכולוגיה, החליט להירשם לתוכנית. "בישיבה הרגשתי שאני לא מתקדם מספיק מהר, כי לא היה קיים שם לחץ לימודי. עכשיו אני מרגיש שעומדות לפני חמש שנים שבהן אהיה חייב להספיק המון".

לבי במזרח וכספי במערב

משפחת אליקן נמנית על הקהילה היהודית בלוזאן, המונה 550 משפחות, בהן עשר המקיימות אורח חיים דתי. "אנחנו נחשבים למשפחה עם השורשים היהודיים הכי עמוקים בשווייץ. סבא רבא שלי היה מראשוני היהודים שהיגרו מגרמניה, הוא הגיע לשווייץ ב-1890", הוא מספר.

"אבא שלי נוהג לומר שהיהודים בשווייץ חיים על פי תפיסת 'לבי במזרח וכספי במערב'. הוא אמר לי פעם שצריך לעלות לארץ רק כשאתה צעיר, או כשאתה בפנסיה. באמצע החיים אי אפשר". המשפט הזה נטבע היטב בזכרונו של אליקן, והוא שגרם לו ולעלות לישראל לבדו בגיל 19, ולהשאיר מאחור הורים ואחות צעירה, סטודנטית לכלכלה ומנהל עסקים.

הוא מעיד כי התרגל לחיים בארץ, אך כאשר נדרש לתאר את ההבדלים המנטליים בין המדינות, מיד שב עולה הילד השווייצרי, שגדל רחוק מהאקלים המזרח-תיכוני. "מאוד חסר לי הנימוס שקיים בשווייץ. כשאני מקשיב לרדיו, ושומע פוליטיקאים נכנסים אחד לדבריו של השני, אני עדיין מופתע. בשווייץ זה לא היה מתקבל. כל אחד מדבר בתורו, ומי שמתפרץ לדברי השני נחשב לגס רוח". אך מנגד, הוא ממהר להבהיר כי דרך הביטוי הישירה והגלויה מוצאת חן בעיניו, ובעיקר החמימות הישראלית שחסרה בשווייץ.

מסתבר שלא שכחו אותי

אליקן כבר משרטט אג'נדה ברורה לשליחות המתהווה: "אני חושב שהרבה פעמים האנטישמיות נובעת מזה שיהודים מזלזלים בעצמם או מתביישים בעצמם. בתיכון היו לי חברים יהודים מתבוללים, שצחקו על יהדותם, וראיתי שזה גורם לחבריהם להיות יותר אנטישמים. אצלי זה מאוד חידד וחיזק את הזהות היהודית. לכן, אני רוצה לחבר יהודים לקול הפנימי שלהם, וזה יכול לבוא רק מתוך המקורות", הוא אומר בלהט.

כשהוא נשאל אם הוא אינו חושש לשמש כרב קהילה בגילו הצעיר, הוא לא מבין את עצם השאלה.

"יש לי חבר בן 26 שכבר שימש כרבה של הונג קונג, ואל תשכחי שהרב מרדכי אליהו היה דיין כבר בגיל 19", אומר אליקן. אף שבחר במסלול לימודים לרבנות, הוא מבהיר כי לא נטש את החלום להיות פסיכולוג. "אני חושב שכל רב שמכהן בתפקיד קהילתי או שעובד עם אנשים, חייב שתהיה לו הכשרה פסיכולוגית".

בדרך לשיעור הבא הוא עוד מספיק לספר על אחותו הקטנה שהתקשרה אליו יום אחד לאחר שחזרה מלימודיה. "היא סיפרה לי על ידיד שאמר לה שלפני כמה שנים היה תלמיד יהודי בבית הספר שהחליף את המורה, והעביר שיעור על יהדות", מספר אליקן. "מצחיק שמדברים על השיעור הזה כמו על אגדה. הייתי בטוח ששכחו אותי, אבל מסתבר שלא".

• חג למקובלים: מגלגולי שלג - ועד מחילת עוונות