שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בין סדום לירושלים: איפה החסד? איפה הצדק?
    הדרך לצדק חברתי עוברת בצדק יהודי, והדרך לחברה צודקת עוברת בירושלים. הבירה שנבנתה על אדני החסד, הפכה לאטה לסדום. כדי להחזיר עטרה ליושנה צריך למקם את בתי המשפט בשערי העיר, ולתת זכות קיום גם למי שאינו שייך לעשירון העליון
    איך בונים עיר צדק? התנ"ך שרטט כמה קווים לניהול תקין של עיר בישראל. ראשון שבעניינים נוגע לאדריכלות. בספר דברים מצווה התורה: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך... ושפטו את העם משפט צדק" (ט"ז, י"ח). התורה מצווה כי כל עיר בישראל תיבנה כאשר בשעריה יושב בית דין, ודן בצדק.

     

    << כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו  >>

     

     

    כיום תכנון הערים שלנו שונה, והמגמה היא להעמיד את בית המשפט דווקא במרכז העיר, ויש בכך הצהרה. בית משפט הממוקם בשערי העיר, משדר לכל המרחב: כאן זו עיר של צדק, כאן זו עיר של משפט. הדבר חיוני לאווירה המרחבית.

     

    מפרשיות רבות בתנ"ך אנו למדים כי גורלו של הנע והנד היה נורא. כנגד זה נאמרת הצהרה לכל באי שער העיר: כאן, בעיר הזאת, צווינו לנהוג אחרת. כאן אפילו הזר והנווד זוכים למשפט אמיתי. כאן מייסדים את העיר על אדני הצדק, ומונעים פגיעה גם במי שאינו שייך לעיר הזאת.

     

    כשבית המשפט אינו בשערי ירושלים

    עיר שאינה מקימה בשעריה בית משפט – איננה ראויה לקיום, והתורה עצמה מדגישה זאת בנמקה את טובת הציות להוראת הקמת בית המשפט בשערי העיר: "למען תחיה וירשת את הארץ" (דברים ט"ז, כ'). הנביאים המשיכו את התשתית הקיומית הזו, ולימדו כי חורבנה של ירושלים נבע מכך שאיבדה את זכות קיומה, והפכה לעיר של עוול.

     

    להעביר את בית המשפט העליון לכניסה לירושלים (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
    להעביר את בית המשפט העליון לכניסה לירושלים(צילום: רון פלד)

     

    המקבילה לדמותה של ירושלים היא סדום. אמנם הביטוי "מעשה סדום" נתקבע בשפה העברית כביטוי הקשור לתחום

    העריות בצורה המאוסה ביותר, אולם זו זווית אחת בלבד של מעשה סדום, ולא זו שהודגשה על ידי הנביא. יחזקאל הדגיש כי הבעיה העיקרית בסדום הייתה אחרת לגמרי: "הנה זה היה עוון סדום אחותך, גאון שבעת לחם ושלוות השקט היה לה ולבנותיה, ויד עני ואביון לא החזיקה" (ט"ז, מ"ט).

     

    התביעה העיקרית נגד סדום לא הייתה אווירת העריות שהתרחשה בה. תשומת הלב נבעה מהעובדה ששכונת היוקרה ("גאון שבעת לחם") לא פתחה את שעריה בפני העני והאביון. ואדרבא, חז"ל שהרחיבו את תיאור הנעשה בסדום, מלמדים אותנו כי נקבעה בה מערכת חקיקה מפורטת שנועדה לאפשר את שמירת מעמד התיישבות היוקרה, ונעילת השערים בפני אלה שזקוקים לכך. הנביא טוען כלפי ירושלים כי היא לא הייתה טובה יותר מסדום אחותה.

     

    לאמור: לא רק שפת הדין והמשפט צריכה לשרור בקהילה ובעיר, כי אם גם שפת החמלה, החסד והרחמים. ישנן חובות חברתיות שנובעות מהדין, ואינן תלויות ברצון להעניק אותן, אלא שייכות באופן מובהק לזכאים. אולם ישנה גם שפה אחרת, שבה אדם פותח את ליבו לזולתו גם כשאינו חייב לעשות כן, והוא שולח ידו אל כיסו כדי לעזור - לא מכוח שפת החובות, אלא מכוח שפת האנושיות.

     

    הצדק צריך להיראות בירושלים

    עיר חייבת להיות בנויה, אפוא, גם על שפת החסד, ואין היא יכולה לעסוק רק בהיבטים של זכויות חברתיות ומשפטיות. ההלכה היהודית מדגישה, כאשר היא עוסקת בדיני צדקה, כי שפת החסד מחייבת לא רק את פתיחת הכיס, כי אם גם את פתיחת הלב, הארת הפנים, ושותפות של אמת במצוקה ובכאב.

     

    אין מקום מתאים יותר לפתיחת מסע עיצוב הערים כערי צדק וחסד, מירושלים. הציפיות הגדולות לדמותה הראויה של עיר ממוקמות כולן בה. למעלה מכך, העובדה כי עיר זו נתפשת כ"דתית" בעיניי רבים ברחבי העולם, היא גם ההזמנה לקשר את החיים האמוניים והדתיים עם תיקון העולם, ועיצוב פני החברה ברוחה של תורת הצדק והחסד האמוניים.

     

    המודל הראוי המכוון לשני כיוונים המשלימים זה את זה. מחד גיסא, פיתוח תרבות עירונית של צדק וחלוקה הוגנת של נגישות ושל חיבור בין מי שמגיעות לו זכויות, ובין מי שחייב להעניק אותן. הצדק צריך להיראות בירושלים בכל מקום ובכל פינה, בשעה שאכן נוהגים בצדק במרחב הציבורי.

     

    אולם בצדק, כאמור, אין די. בד בבד עם הפיכת ירושלים למקום שצודק יותר לחיות בו, צריך להשקיע לא פחות בחיבור
    האנושי הפשוט. בהארת הפנים ובשיח הדיאלוגי האמיתי, בו אדם רואה בשני את בבואתו, ורוצה לחבור אליו ועל העומקים הפנימיים של אישיותו.

     

    ירושלים - כמקום שבו נעשה הרבה חסד, הרבה קשר פנימי, תשוקה עמוקה ללכידות ולסולידריות, ורצון אמיתי לחיות יחד, מכוח ההכרה של התרומה הגדולה שאנו מעניקים זה לזה. המודל הכפול של הצדק והחסד, הוא המפתח הראוי לשערי ירושלים.

     

    • הרב יובל שרלו חבר בוועדה המייעצת של "מעגלי צדק", המובילה את פרויקט "עיר צדק" בירושלים.

     

    << קראו עוד ביהדות: פרה פרה: רות ומאבקה על השחיטה הכשרה >>

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צדק יהודי. הרב יובל שרלו
    צילום: עופר עמרם
    מומלצים