שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הלכות פורים - כל ההלכות והמנהגים לחג
    למה אסור לדבר בשעת המגילה? כמה פעמים מוזכר בה המן - ומה עושים כשמזכירים אותו? מי חייב לתת משלוח מנות - ומה מקור המנהג להתחפש בפורים? ועוד המון שאלות - ותשובות
    פורים הוא החג היחיד שיש לו שני מועדים, וכך נקבע כבר במגילה: תושבי הערים הפרוזות חגגו בי"ד באדר, ותושבי שושן הבירה חגגו בט"ו. לדורות נקבע כי כל הערים שהיו "מוקפות חומה מימי יהושע בן נון" – יקראו כמו העיר שושן, ביום חמישה-עשר (ט"ו), וזאת כדי לחלוק כבוד לירושלים ועריה העתיקות של ארץ ישראל, שלא תהיינה במעמד פחוּת מעיר הבירה הפרסית שושן. שושן הבירה עומדת בחורבנה כבר שנים רבות, אבל בירושלים עדיין קוראים את המגילה בחמישה-עשר לחודש אדר.

     

    << כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו >>

     

    אתם חייבים להיכנס לעמוד פורים המיוחד שלנו:

  1. להדפסת מגילת אסתר בקובץ חגיגי, עם חידונים לילדים - לחצו כאן

     

    השנה מתחיל חג הפורים ברחבי הארץ היום (ד'), אור לי"ד באדר. (שיצוין השנה ב-20/3/2019 בערב וביום ה-21/3/2019). בירושלים חל פורים למחרת. תחילתו בקריאת מגילה ביום חמישי בערב, אור לט"ו באדר, ויום החג הוא יום שישי (שיצוין השנה ב-22/3/2019).

     

    במספר ערים ברחבי הארץ נוהגים המדקדקים שני ימי פורים, מחמת הספק: שמא העיר היא מן הערים "המוקפות חומה מימי יהושע בן נון". יש נוהגים כך בחברון ובטבריה, ויש הנוהגים כך גם בעכו, בלוד, ועוד. אולם המנהג הרווח הוא לקיים פורים בי"ד גם בערים אלה.

     

     (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    (צילום: עידו ארז)

     

    והנה נקודה למחשבה: מה קורה כאשר אדם עובר מירושלים לעיר אחרת, או מעיר אחרת לירושלים במהלך הפורים?

     

    התשובה תלויה בכמה מרכיבים: מהו מקום המגורים הקבוע, מהו זמן המעבר ממקום למקום, מה הייתה התוכנית מראש, ומה אירע בפועל. מי שנוסע בפורים ממקום למקום – יתייעץ עם חכם או יעיין באחד מספרי ההלכה או אתרי ההלכה שבאינטרנט.

     

    סדר התפילות

    ערבית בליל פורים: כסדר התפילה הרגיל. לאחר מכן קריאת המגילה.

     

    שחרית בפורים בבוקר: מניחים תפילין כביום חול. אחרי תפילת שמונה-עשרה אין אומרים תחנון. קריאת התורה בפרשת עמלק, וקריאת מגילה בברכותיה. בשני הימים אין אומרים תחנון – גם במקום שבו לא חוגגים את הפורים, "הפרזים" (הערים שאינן מוקפות בחומה) בט"ו ו"המוקפים" בי"ד.

     

    מנחה: כבכל יום חול, ללא תחנון. הנוהגים בסעודת פורים אחר הצהריים, יקדימו ויתפללו מנחה לפני שמתחילים בסעודה.

     

    קריאת מגילה

    קוראים את המגילה ברוב עם, בערב – עם סיום תפילת ערבית, ובבוקר – בתפילת שחרית, אחרי קריאת התורה.

     

    מכיוון שנשים חייבות בכל מצוות הפורים, יש מקומות שבהם נוהגים כי נשים מקיימות קריאת מגילה לעצמן וקוראות מגילה בעצמן. ברוב בתי הכנסת נהוג שהנשים משתתפות כרגיל, מעזרת נשים. במקומות רבים נהוג לקיים קריאת מגילה נוספת לנשים – או לגברים, כדי לאפשר לכולם להשתתף ולשמוע, גם למי שמטפלים בילדים בזמן הקריאה הכללית. כדאי לברר מראש בבית הכנסת הסמוך, מהם זמני הקריאה בערב ובבוקר.

     

    מי שהחמיצו את הקריאה בציבור, יכולים לצאת ידי חובה בקריאה ממגילת קלף כשרה. אולם עדיפה ההשתתפות בקריאה ברוב עם.

     

    יש לשמוע את כל המגילה, מההתחלה ועד הסוף, מילה במילה; מהברכות שלפניה ועד הברכה שאחריה. לפיכך, חשוב לשמור על השקט בזמן הקריאה, ואת ההמולה וההרעשה לצמצם אך ורק להכאת המן (ראו במנהגים שבהמשך). בעלי קריאה מיומנים מקפידים לקרוא את המגילה בדקדוק המילים וניקודן, ולהמתין עד שמשתרר שקט גמור, כדי שהכל יוכלו לשמוע קריאה כתיקונה.

     

    משלוח מנות

    במגילה מסופר שהיהודים קיבלו עליהם לשלוח מנות איש לרעהו. החובה המינימלית – לשלוח שתי מנות לאדם אחד. אפשר לצאת ידי חובה בלחמנייה ושוקו, או אוזני המן ובקבוק יין. כל אחד ואחת מבני הבית שמעל גיל מצוות, חייב במשלוח מנות אחד.

     

    בני ישראל מחבבים מצווה זו עד מאוד, והפולקלור היהודי, מימי התלמוד ועד ימינו, משופע במעשיות על משלוחי מנות רבים, שונים ומשונים ששלחו יהודים אלו לאלו. במקומות רבים מוחים היום על הבזבוז הגדול של תעשיית משלוחי המנות עתירות הממתקים המיותרים. במיוחד מכיוון שפסח אורב לפתחנו, ועמו גזרת כיליון על כל העודפים של החמץ שנשארים ממשלוחי המנות של פורים. קהילות רבות הנהיגו לצמצם את משלוחי המנות למינימום הנדרש, כדי להשקיע את המאמץ והמשאבים בתרומות לארגוני צדקה, רווחה וחסד.

     

    מתנות לאביונים

    עוד מצווה של קירוב לבבות בפורים שקיבלו עליהם היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש, ואחריהם כל הדורות, היא מצוות מתנות לאביונים. צריך לשלוח לפחות שתי מתנות לשני אביונים, אחת לכל אחד. אפשר לשלוח מזון ואפשר לשלוח כסף.

     

    לא תמיד מזומן לנו אביון של ממש בפורים, ולכן כדאי להעביר מראש תרומה לגבאי צדקה או לאחד מארגוני החסד, שמתחייבים להעביר ביום הפורים עצמו את התרומה לאביונים. כל אחד ואחת מבני הבית שמעל גיל מצוות חייב במתנות לאביונים.

     

    שמחה ומשתה

    השמחה והמשתה בפורים – זמנה כל היום, אולם עיקרה בסעודה שמקיימים ביום הפורים. ראוי ליטול ידיים ולברך "המוציא" בסעודה זו, כי עיקר קביעת סעודה הוא על הלחם. סעודה של שמחה מבוססת בעיקר על בשר ויין, אבל אפשר לקיימה במאכלים הטעימים, המקובלים והמתאימים לכל משפחה. ראוי לקיים את הסעודה בחבורה, עם קרובים וידידים, להרבות בשמחה.

     

    על פי מאמר הגמרא: "חייב אדם להתבשם בפורים עד שלא יידע בין ארור המן לברוך מרדכי", נפסק שיש חיוב לשתות יין בפורים מעבר לרגיל בימות החול, ובשאר שבתות ומועדים. יש המסתפקים בשתייה מעט יותר מהרגלם, ויש המדקדקים להרבות בשתייה עד הגיעם לשכרות גמורה. הביקורת על השכרות ונזקיה, גם לגוף, גם לנפש, גם לרכוש וגם לכבוד הבריות – ידועה. מן הראוי שכל אדם יעשה את חשבון נפשו מראש, ויאמוד את יכולת השתייה שלו. ובלבד שמדקדוקי מצוות השכרות שלו לא יגיע לזילות וקלות בדברים חשובים לא פחות וחמורים אף יותר.

     

    ממנהגי הפורים

    רבים ומגוונים הם מנהגי העדות בפורים, בכל חלקיו של החג. נמנה רק את העיקריים שבהם:

     

    תחפושות

    למה מתחפשים? שאלה טובה, ואין לכך מקורות עתיקים, לא במגילה ולא במשנה ובתלמודים. נראה שהמנהג אומץ אי-שם בימי הביניים, בהשפעת קרנבלים וחגים דומים לפורים שנהגו בעמים השכנים. ה

     

    יו חכמים שהתנגדו מאד למנהג זה, אך אחרים יצאו בעוז להגן על המסורת המקובלת. נהוג לתלות את מנהג ההתחפשות בפסוק "ורבים מעמי הארץ מתייהדים כי נפל פחד היהודים עליהם", כאשר מפרשים "מתייהדים" במובן של מתחפשים ליהודים, ולא מתגיירים ממש.

     

    בחסידות הציעו טעמים עמוקים לרעיון התחפושת, המאפשרת לאדם להעלים את ה"פוזה" הרגילה שלו, ולחשוף יותר את הכנות הפנימית שלו. רעיון שהולך שלוב זרוע עם השתייה היתירה, שאף היא משחררת את האדם ממעצורים – ויש לקוות שמאפשרת לו לחשוף פנימיות עמוקה וערכית.

     

    והעיקר: התחפושות מרבות שמחה, לקטנים ולגדולים - וזה הלא עיקר עניינו של היום. לכן כדאי שבחירת התחפושת ולבישתה ייעשו מתוך שמחה וחדווה, ולא יהפכו למעמסה על הילדים ועל ההורים, ויהפכו את פורים מיום שמחה וצהלה - לעוגמת נפש ודמעות.

     

    הכאת המן

    פסיכולוגים יפרשו שהאגרסיות של היהודים כנגד אויביהם עברו סובלימציה – עידון – ותורגמו מאלימות של ממש לטקס הסמלי של הכאת המן בעת קריאת מגילה. הרמ"א מדגיש שאין לזלזל במנהג זה – להכות את המן בהרעשת רעשנים וכל כלי מהומה, כל אימת שמזכירים את שמו בקריאת המגילה.

     

    יש 54 אזכורים של המן במגילה, והידור במנהג זה עלול לפגוע קשות בסבלנות של הקהל, בעור התוף של חלק מן המתפללים ובמערכת העצבים של אחרים. לכן צריך להשתדל לקיים את המנהג הזה מתוך התחשבות בכלל הציבור, למגדול ועד קטן, טף וזקן ביום אחד. הדבר נוגע לסוג כלי ההרעשה, משך ההרעשה, ולעוצמת השימוש בו.

     

    לפני פורים ואחריו

     

    תענית אסתר

    זכר לתענית שעשתה אסתר בעקבות גזרת המן, ולקראת כניסתה אל המלך להתחנן על עמה. השנה הוקדמה התענית ליום חמישי י"א באדר, שכן י"ג באדר חל בשבת. מקילים בה יותר מאשר בתעניות על החורבן. המתענים נוהגים ככל מנהגי תענית ציבור: קריאת התורה בשחרית ובמנחה, תחנונים, סליחות והוספת "עננו" בתפילת העמידה.

     

    נוהגים לתת "זכר למחצית השקל" – תרומה של מטבעות לצדקה, זכר למצוות נתינת מחצית השקל למקדש, שהייתה מתקיימת כל שנה בחודש אדר.

     

    שבת זכור

    השבת שלפני פורים נקראת "שבת זכור" – קוראים בה, בנוסף לקריאת התורה בפרשת השבוע הרגילה, גם את הפסוקים אודות מצוות מחיית עמלק, כהכנה לפורים, שהרי המן היה מזרע עמלק. יש אומרים שיש מצווה מן התורה בקריאה זו. בכל אופן, מידת החיוב בה גדולה משל הקריאה בכל שבת. ויש הסוברים שחובתה מוטלת אף על נשים.

     

    שושן פורים

    היום השני של פורים הנחוג בירושלים ו"בערים המוקפות", נחשב ליום טוב גם מחוצה לה, ובכל מקום אין אומרים בו תחנונים ואין מתענים ומספידים בו. והוא הדין ליום י"ד – שהוא יום טוב גם במוקפים, ואף מרבים בו קצת בשמחה.

     

    רוב שמחה, בשורות טובות, ישועות ונחמות!

     

     

     



  2. פורסם לראשונה 23/02/2013 19:45

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות צהר
    הצטרפו לשידור החי של מגילת אסתר ב-ynet
    צילום: באדיבות צהר
    מומלצים