שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    "סטודנטים רבים לומדים מקצוע שלא מתאים להם"
    ביום עיון שהתקיים לאחרונה במכללה האקדמית ת"א-יפו הוצג סקר ממנו הסיקו החוקרים כי סטודנטים רבים בוחרים בתחומי לימוד שכלל לא מתאימים להם, במקרה הטוב - קוראים רק תקצירים של מאמרים ו"לומדים בחורים שבין שעות העבודה". ומה רמת שביעות הרצון שלהם מהאקדמיה?

    במסגרת יום עיון שהתקיים בשבוע שעבר במכללה האקדמית ת"א-יפו הוצג סקר שבחן את דעתם של סטודנטים לתואר ראשון ושני כמו גם בוגרים אודות נושאים הנוגעים לעולם האקדמי. חלק מהנושאים שנסקרו הם השיקולים בבחירת תחום הלימודים, שביעות הרצון מאיכות ההוראה והמוסד עצמו ותפיסת תהליך הלמידה לאורך שנות התואר.  

     

    כתבות נוספות בערוץ הלימודים :

    פסיכומטרי: לפעמים גם ארבע בחינות לא מספיקות

    רוצים לצפות במחברות הבחינה? תשלמו!

    הסטודנטים נאבקים: דורשים זכויות על העבודות

    הישארו מעודכנים - עשו לנו לייק בפייסבוק

     

    הסקר (שנערך בשיתוף חברת פאנלס) הוצג על ידי ד"ר תמר אלמוג ופרופ' עוז אלמוג מאוניברסיטת חיפה בהרצאה שנערכה ביום העיון תחת הכותרת: "כיצד הם לומדים. או שלא".

      

    מהמסקנות עולה שהשיקול המשמעותי ביותר בקרב צעירים בפנייה ללימודיים אקדמיים הוא מקצועי-פונקציונלי. למעשה 66.3% מהנשאלים בחרו באפשרות "לרכוש תואר כדי למצוא עבודה בתחום שמעניין אותי" כסיבה החשובה ביותר. בהקשר זה, הרחבת אופקים עדיין חשובה לשיעור לא מבוטל מהמועמדים ללימודים, אך עדיין נמצאת הרחק מאחורי הסיבה המקצועית (15.5%).

     

    המסקנה היא שמאחר ותואר ראשון מהווה מדד בסיסי של המעסיקים לסינון מועמדים ובכך מחליף את תעודת הבגרות, הפכו הלימודים האקדמיים למטרת יסוד בחיים. לדעת ד"ר ופרופ' אלמוג "התפישה שהולכת ומשתרשת בשנים האחרונות היא שפחות חשוב איזה תואר אתה עושה ומה הציון שתקבל. קודם כל עליך להשיג תעודת B.A. זאת גם הסיבה לכך שצעירים רבים בוחרים במקצועות שלא ממש מתאימים להם. מטרת העל, תואר אקדמי, מקדשת לעיתים את האמצעים".

     

    "אנחנו רגע לפני קריסת המוסדות להשכלה גבוהה"

    "המוסדות האקדמיים הם מוסדות שמרניים וקשה לבצע בהם שינויים", מצביעה ד"ר תמר אלמוג על הבעייתיות שנובעת מתוצאות הסקר. "אנחנו רגע לפני קריסה של המוסדות להשכלה גבוהה והדבר יגיע מכמה מקומות. תחילה משוק העבודה, כבר כיום אנו עדים למקומות עבודה שמחליטים לייצר קורסים או הכשרה מתאימה על פי דרישות התפקיד ועל פי הסינון הראוי. מהצד השני, גם הסטודנטים עצמם יבינו שלא כדאי להם להשקיע זמן או כסף בלימודי תואר כי בסופם לא מובטחת להם עבודה".

     

    למרות שעל פי תוצאות הסקר 93% הסטודנטים מחשיבים את הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות כלימודים ברמה בינונית עד גבוהה וכ-85% מחשיבים את רוב התוכן הנלמד על ידי המרצים כסמכות ידע, נטען בסקר כי "על פי הנתונים שהתקבלו, הסטודנט הממוצע מתייחס אל התואר כאל קומבינה". למעשה 63% מהסטודנטים קוראים את רוב המאמרים בתקצירים בלבד ו-8.6% כלל לא קוראים. רק מיעוט של 16.5% קורא את רוב המאמרים במלואם.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    "הנתון הזה חושף גם בצורה מבהילה את עצימת העיניים של ראשי ההשכלה הגבוהה", זועקים ד"ר ופרופ' אלמוג. "כיוון שידוע ששיעור הקריאה של טקסטים ארוכים יורד בכלל האוכלוסיה העולמית, וכיוון שידוע שדור הסטודנטים היום הוא הדור הכי דיגיטלי, דור שצורך גירויים קצרים ומהירים, קשה להבין כיצד האקדמיה בוחרת להמשיך לעצום עיניים ומהססת לעשות את ההתאמות המתבקשות. חשוב לציין כי הסטודנטים קוראים תקצירים לא רק בשל עצלות ובשל חוסר הקפדה של המרצים, אלא גם משום שהם רגילים ומסוגלים לעכל רק טקסטים קצרים וממוקדים".

     

    הסטודנטים: חיים בלהקות ומתקשים לפתור בעיות

    לשאלת ynet כיצד מתמודדים ראשי האקדמיה עם הנתונים הנ"ל משיבים ד"ר ופרופ' אלמוג כי "אף על פי כן, רוב המרצים ממשיכים עם אותן דרישות מסורתיות, כמו אותם מפקדים מרובעים בראשית המאה העשרים, שדרשו מהחיילים שלהם מיומנות רכיבה על סוס בשעה שכלי השריון הממונעים כבר היו בהישג יד".

     

    ד"ר תמר אלמוג מוסיפה קווים לדמותו של הסטודנט וטוענת כי "הסטודנטים מגיעים ללא ניסיון בקריאת ספרים או מאמרים, ומבחינתם מדובר בחפירה. יש תעשייה שלמה של תרגומים ותקצירים. הם בזים להיררכיה ולסמכות מכל סוג שהיא ולכן המרצה חייב להיות חבר. תחת אותו אפיון ניתן להוסיף כי הם אינם יודעים לקבל ביקורת.

     

    "אני נתקלת לעיתים בעבודות שנראות כמו SMS אחד ארוך מכיוון שהם לא יודעים לתפור מילים למשפטים, ומשפטים לפסקאות. בוודאי שהם לא אוהבים לשנן חומר. הם מתקשים לפתור בעיות לבדם כי מעולם לא נדרשו לזה. גם החברים וגם ההורים זמינים תמיד כדי לעזור ולצאת מהבעיה. זה דור שחי בלהקות, גם בתוך הקמפוס אתה תזהה תמיד חבורות".

     

    "דור של סטודנטים שחיים בלהקות" (צילום: משה שי) (צילום: משה שי)
    "דור של סטודנטים שחיים בלהקות"(צילום: משה שי)

     

    ומה לגבי הרגלי הלמידה?

    "הם עובדים כדי לממן את הבילויים ולומדים בחורים שבין שעות העבודה. העבודה היא העיקר והלימודים זה תחביב מהצד. יש המון פיתויים שלא היו פעם כמו יציאות עם החברים או טלוויזיה, אינטרנט או רשתות חברתיות, שעות השינה הולכות ומתמעטות והם מגיעים אלינו לשיעור מאוד עייפים.

     

    "הם גדלו בתוך קולאז' פוסט מודרני בו כל אחד מגיע עם האמת שלו, אין תחושה של שחור או לבן או אמת שיש לשאוף אליה. הדור הזה גדל בעידן הפסיכולוגיה והם אינם מהססים להודות בחולשותיהם. אין להם בעיה להודות בלקות ולקבל הקלות, לעיתים גם לכדי ניצול והגזמה".

     

    "שקר ההשקעה בלימודים ואיכותם הסופית"

    אחת מהמסקנות המרכזיות שעולה מנתוני הסקר היא שלמרות שתהליך הלימוד רחוק מלהלהיב את הסטודנטים, רובם יוצאים בתחושה שהקורסים הנלמדים עסקו בסך הכל בנושאים חשובים ומעניינים. "מדובר בשקר ההשקעה בלימודים ואיכותם הסופית", חורצים ד"ר ופרופ' אלמוג.

     

    "אף שרוב המרצים מבינים שהדור הזה לא מסוגל לעמוד ברף דרישות הקריאה, עדיין לא התפתחו כלי הוראה דיגיטליים משוכללים, שיכולים להנגיש את חומרי הקריאה או להוות תחליף הולם. למשל, לומדות אינטרקטיביות, או ספרים דיגיטליים. רבים מהמרצים פשוט מדללים את רשימות הקריאה או לחילופין נותנים לסטודנטים רשימה תוך כדי קריצת עין. נוצרת מעין הבנה שבשתיקה שחובות הקריאה לא יהיו משמעותיות לבחינה.

     

    "חשוב לשים לב שקרוב ל-10% 'לא קוראים את המאמרים בכלל'. הדבר משקף את התפישה ההולכת ומשתרשת שלא חשוב איזה ציון תקבל ובלבד שתעבור את הקורס ותקבל את תעודת הבוגר. כך יוצא שלאט לאט אנחנו הופכים למוסדות שמוכרים תארים ולא מקנים השכלה. במילים אחרות, הצעירים רוצים שינוי והכיוון די ברור: תואר מקצועי שבסופו יש השמה תעסוקתית. הם כמו משדרים 'Cut the Bullshit'".

     

    בני אלון, מנכ"ל המכללה האקדמית ת"א-יפו, התייחס לדור ה-Y במהלך יום העיון: "אחד הדברים המרכזיים ביותר שיש להביא בחשבון היא הרשת החברתית, שמהווה מרכיב מרכזי בחיים החברתיים של הסטודנטים. מחקרים מצאו כי הנוער הישראלי מדורג ראשון במספר השעות שהוא מבלה בפייסבוק, כאשר העניין העיקרי הוא להיות מעודכן.

     

    "פייסבוק למעשה שינתה באופן משמעותי את תחומי הכלכלה, החברה והתרבות. היא העצימה את היכולת של הפרט לתקשר ולשתף וזה משפיע גם על האקדמיה. כאשר בוחנים את המצב יש להסתכל עליו כאיום או הזדמנות. אנחנו מאמינים שמדובר בהזדמנות, ביכולת ליצור התאמה אישית, להיות יצירתיים יותר. אם לסכם במשפט של צ'ארלס דרווין: 'לא החזקים ביותר שורדים, גם לא החכמים ביותר. שורדים אלה שמתאימים עצמם לשינוי'", סיכם אלון. 

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    האם התואר יעזור במציאת עבודה?
    צילום: shutterstock
    מומלצים