שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    סרטן הערמונית: מתי לא צריך לטפל במחלה בכלל

    סרטן הערמונית הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים בקרב גברים. איך להתמודד עם הבשורה, למי צריך לפנות, איך נקבעת דרך הטיפול הטובה ביותר ואילו תופעות לוואי עלולות להשפיע על איכות החיים? אורולוג ואונקולוג עונים על כל התשובות

    סרטן הערמונית לגברים, הוא מה שסרטן השד לנשים. סוג הסרטן הנפוץ ביותר, שמטריד ומפחיד גברים רבים. מדי שנה מתגלים בארץ כ-2,500 חולים חדשים בסרטן הערמונית, ועל פי הנתונים העדכניים 1 מכל 9 גברים ישראלים צפוי לחלות בו. אולם חשוב לדעת שהודות לשיפור באבחון ובטיפול סיכויי ההחלמה ממנו גבוהים.

     

    קיראו עוד על סרטן הערמונית

     

    ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט  שחלה בסרטן הערמונית  בשנת 2007 העלה אותה למודעות, וגם את אופן הטיפול בה. האם יש צורך לרוץ ולטפל או שמדובר במחלה שדורשת רק מעקב?

     

    1. האם זו מחלה נדירה?

    בניגוד לסוגי סרטן שמקורם ידוע (כמו עישון המגביר את הסיכון לסרטן הריאות ולסוגי סרטן נוספים) – תאים ממאירים בערמונית מתפתחים באיטיות כמעט אצל כל הגברים, כתוצאה משינויים הורמונליים שמתרחשים עם הגיל.

     

    אצל בני 60 ומשהו שכיח מאוד למצוא תאים כאלו, וכך גם כמעט אצל כל גבר מעל גיל 80. זה כל כך נפוץ, עד כדי כך שכיום המחשבה ברפואה היא שהתמרה סרטנית של תאים בערמונית היא פשוט חלק טבעי מתהליכי ההזדקנות הנורמליים.

     

    2. האם אבחון בסרטן הערמונית - פירושו גזירת מוות?

    המילה "סרטן" מהלכת אימים על כל חולה שמתבשר כי לקה בה – אבל לא תמיד בצדק. "סרטן" הוא שם משפחה של יותר מ-200 מחלות, שונות מאוד אחת מהשנייה. 

     

    במרבית המקרים, גידול ממאיר בערמונית הוא אחד מסוגי הסרטן הקלים יותר, עד כדי כך שאחת מאפשרויות הטיפול בו בשלב המוקדם היא, למעשה, לא לטפל בו בכלל – וזאת משום שלמחלה לא תהיה כל השפעה קלינית שלילית על מהלך חייו של החולה, גם ללא טיפול.

     

    3. אובחנתי כחולה - למי לפנות?

    קודם כל, לא להיכנס ללחץ: עם קבלת האבחנה, מומלץ לקחת כמה ימים ולעכל את הבשורה באופן רגוע. חשוב לחפש אורולוג ואונקולוג המתמחים בנושא סרטן הערמונית שמתאימים לך ומדברים איתך בגובה העיניים, כדי להתייעץ איתם באופן מקצועי.

     

    אם גם לאחר הפגישה איתם אינך בטוח, ניתן לבקש שהמקרה שלך יידון ב-Tumor Board ("פורום גידולים ממאירים") של ביה"ח – זוהי התייעצות רב-צוותית, הכוללת אונקולוג קליני (שמטפל בכימותרפיה), אונקולוג קרינתי (שמרפא באמצעות רדיותרפיה), כירורג אונקולוגי (מנתח), רדיולוג (איש דימות, האמון על צילומי CT וכדומה) ופתולוג (רופא שמומחיותו בחינת תאים במעבדה), שבה נבחן המקרה ממספר דיסציפלינות, כדי לשקול את הטיפול המיטבי.

     

    4. איך ייקבע הטיפול?

    הפרמטר המרכזי שנלקח בחשבון הוא חומרת המחלה: בעקרון, ככל שהגידול קטן יותר וממוקם בערמונית בלבד – כך המחלה קלה יותר. מנגד, ככל שיש התפשטות אל מחוץ לערמונית (לבלוטות לימפה או לעצמות) – כך המחלה נחשבת לקשה יותר.

     

    ברפואה קיימות נוסחאות לחישוב חומרת המחלה, המבוססות על נתוניהם של מאות אלפי גברים שחלו בסרטן הערמונית. המשתנים שנלקחים בחשבון לצורך זאת הם: רמת PSA (חלבון שמפרישה הערמונית ומעיד על תהליכים סרטניים כשהוא מוגבר); ציון גליסון (מדד שמדרג את מידת האגרסיביות של הסרטן, כפי שנצפה בביופסיה); הבדיקה הפיסיקלית (תוצאות המישוש הרקטאלי במרפאת הרופא); מצבו הבריאותי הכללי של החולה (האם הוא יוכל לעמוד בהרדמה כללית, למשל); וגילו של המטופל.

     

    5. מתי לא צריך לטפל במחלה כלל?

    רבים מהגידולים הסרטניים בערמונית נחשבים ל"איטיים" ו"פסיביים". גידולים כאלו מתפתחים לאט, במשך עשרות שנים, ויכולים שלא להפריע למטופל שאובחן אצלו גידול בגיל 70 או יותר להגיע לשיבה טובה – גם ללא טיפול כלל.

     

    בגלל שלא ניתן להבדיל מראש בין גידולים "סבילים" ל"פעילים", פותחה בסרטן הערמונית גישה טיפולית ייחודית, הנקראת "השגחה פעילה" (Active Surveillance). היא מאפשרת לוודא, באמצעות מעקב וללא טיפולים, שהגידול נותר "על אש קטנה".

     

    השגחה פעילה מיועדת רק למחלה מקומית בשלב ראשון (PSA קטן מ-10 וגליסון 6 ומטה, עם ביופסיה חיובית ב 3 גלילים או פחות). היא מחייבת את החולה להיות במעקב סדיר כדי לוודא שהמחלה לא התקדמה – לחזור על בדיקת ה-PSA כל 6 חודשים ולבצע ביופסיה נוספת מדי 12-18 חודשים. אצל רוב החולים לא יידרש טיפול, אולם אלו שהמחלה אצלם תתקדם עם השנים, יידרשו לבצע טיפול ניתוחי או קרינתי.

     

    6. אם הוחלט על טיפול – מה האופציות שעומדות בפניי?

    פרט להשגחה פעילה, קיימות עוד 4 חלופות טיפוליות מקובלות לסרטן ערמונית:

    • ניתוח (כריתה רדיקלית, כולל באמצעות רובוט)
    • קרינה חיצונית (רדיותרפיה)
    • קרינה פנימית (ברכיתרפיה)
    • טיפול תרופתי (לרוב תרופות אנטי-הורמונליות).

     

    7. מי מחליט על הטיפול שאקבל?

    יש טיפולים שמתאימים לסרטן בשלב מוקדם שממוקם בבלוטה (כמו ניתוח או קרינה פנימית) ויש טיפולים שמיועדים בעיקר למחלה מפושטת (כמו תרופות אנטי-הורמונליות).

     

    מתוך הטיפולים המוצעים, החולה צריך להחליט מה הוא מעדיף. למשל, בסרטן ממוקם בשלב ראשוני: ניתוח, קרינה חיצונית או הקרנות פנימיות – לשלוש הטכניקות הללו יש אחוזי ריפוי דומים. ההחלטה הסופית עצמה על הטיפול גופו היא החלטה של המטופל, לאחר שהתייעץ עם אנשי המקצוע ושמע מהם על סוגי הטיפולים השונים ותופעות הלוואי של כל סוג של טיפול.

     

    8. אילו תופעות לוואי קיימות?

    שתי תופעות הלוואי המרכזיות של מרבית הטיפולים לריפוי סרטן הערמונית הן בריחת שתן במאמץ וקשיים בהשגת זקפה. לאחר ניתוח, לדוגמה, צפויה להישאר אי-שליטה קלה על מתן השתן לעד 10% מהמנותחים ועוד 5% עלולים לסבול מבעיה כרונית של דליפת שתן.

     

    אצל כמחצית מהמנותחים צפויה לחזור הזקפה לרמתה לפני הניתוח. גם אצל אלו שלא יחוו זקפה בעוצמה זהה לזו שהייתה להם לפני הניתוח – בדרך כלל, אצל מרביתם, הדבר ניתן לפתרון באמצעים תרופתיים (כמו ויאגרה). תופעות הלוואי של טיפולי הקרינה כוללים תכיפות במתן השתן, יציאות רבות יותר, דמם רקטאלי ופגיעה בזקפה.

     

    9. מהם יתרונות הניתוח?

    הניתוח מיועד לסרטן שמוגבל לבלוטה עצמה, והוא פתרון רפואי שכיח מאוד ושנצבר עליו נסיון רב. בין יתרונותיו: ניתן להיפטר בה בעת גם מסימפטומים של ערמונית מוגדלת (הגורמת לקשיים במתן שתן); התשובה הפתולוגית נותנת מידע מדוייק יותר על המחלה (כמו מידת התפשטותה); סיכון נמוך לחזרת המחלה לערמונית עצמה (כי הבלוטה הוסרה).

     

    ניתן לבצע הקרנות לאחר ניתוח (לרוב, ניתוח לאחר הקרנות אינו אפשרי); המעקב אחר המחלה קל יותר (שכן ערכי ה- PSA יורדים ל-0 והופכים לרגישים לאחר הניתוח); וניתן גם לבצע אותו באמצעות רובוט.

     

    10. האם קיימת אפשרות לניתוח על ידי רובוט?

    ניתוח רובוטי נחשב ל"כירורגיה של המחר", ובישראל כבר אפשר למצוא אותו ב"אסותא", ב"בילינסון" ובמקומות נוספים. זה לא שהרובוט מנתח במקום הכירורג – אלא שהניתוח מתבצע בסיוע רובוט, שהרופא שולט עליו מקונסולה (מן "לוח בקרה") סמוכה.

     

    ניתוח רובוטי מביא לדיוק יותר גדול, מאפשר להגיע בראייה בהגדלה למקומות שעד כה היו קשים לראייה בכירורגיה זעיר-פולשנית (לפרוסקופית) רגילה, מגדיל את בטיחות ההליך ומקטין את משך האשפוז.

     

    בנוסף, בניתוחי ערמונית, בגישה הרובוטית המנותח מאבד פחות דם, החלמתו מהירה יותר, הוא יכול להתנועע יותר בקלות לאחר הניתוח וצפוי לסבול פחות מכאבים.

     

    11. מה הם טיפולי רדיותרפיה - קרינה?

    טיפולי קרינה חיצונית, בניגוד לניתוח, אינם פולשניים ואינם כרוכים בהרדמה. טיפולי רדיותרפיה אינם כואבים (בדיוק כשם שצילום רנטגן לא מכאיב), והם נעשים במשך חודש וחצי במכון אונקולוגי על ידי מאיץ קווי – עם אחוזי ריפוי דומים לניתוח לכריתת הערמונית.

     

    משך ההקרנה עצמה נטו, קצר מאוד: כדקה עד 5 דקות לטיפול. בניגוד לניתוח, קרינה נחשבת לשיטת הטיפול היעילה ביותר גם במחלה מתקדמת יותר.

     

    לסיכום, 

    במרבית המקרים אין מה להילחץ מהבשורה "לקית בסרטן הערמונית" ולא צריך לרוץ להכין צוואה. הרבה יותר נכון לראות זאת כ"נתגלו אצלך כמה תאים ממאירים בבלוטת הערמונית, וצריך לטפל בהם".

     

    כדאי לשקול את הדברים ברגיעה, למצוא רופא מקצועי שאתה סומך עליו, ולקבל החלטות בנחת.

     

     

    פרופ' בניאל הוא מנהל "אורומדיק" ב"אסותא" והאגף האורולוגי ב"בילינסון"

    ד"ר פפר הוא מנהל המכון האונקולוגי, "אסותא"

     



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    1 מתוך 9 גברים צפוי לחלות בסרטן הערמונית
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים