שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    רשת קטלנית: לשימוש במחשבים מחיר סביבתי
    לעבודה מהבית, לקניות באינטרנט ולהתמכרות הכוללת של כולנו לעולם הווירטואלי, יש מחיר סביבתי: קרינה, פסולת וצריכת אנרגיה מוגברת. כל אחד מאיתנו יכול לעשות מספר צעדים קטנים בכדי לייעל את השימוש לטובת עולם ירוק יותר

    בזמן שקראתם את הכותרת של הטור הזה השתחררו לאטמוספירה כ-60 מיליגרם של גזי חממה כתוצאה מצריכת חשמל, כמות הזהה לגזי החממה שנפלטים בנסיעה של 30 ס"מ ברכב משפחתי ממוצע. עד שתגיעו לסוף הטור תספיקו לנסוע, באופן וירטואלי כמובן, כ-25 מטר ולפלוט כ-5 גרם גזי חממה. זוהי "טביעת הרגל הפחמנית" - תג המחיר הסביבתי לכל פעולה כמעט שמתבצעת תחת אורח החיים המודרני.

     

    מאמרים נוספים מאת עדי וולפסון :

     

    טביעת הרגל הפחמנית היא למעשה מדד סביבתי המכמת את סך פליטות גזי החממה בייצור, שינוע והתכלות של מוצר או באספקת שירות, המאפשר להשוות בין ההשפעה הסביבתית של מוצרים ותהליכים שונים.

     

    הטביעה הפחמנית של עיתון יומי ממוצע, לשם ההשוואה, היא כ-1,100 גרם, ובמידה והוא ממוחזר - כ-500 גרם. כלומר, שוות ערך לקריאת בכ-100 כתבות ממוצעות בעיתון דיגיטלי.

     

    עכשיו ניקח בחשבון שכל אחד מ-2 ביליון האנשים בעולם שמחוברים לאינטרנט, נכון לסוף שנת 2012, יקראו כ-10 כתבות ביום. הפליטות של גזי החממה לאטמוספירה יהיו שוות ערך לפליטות מכ-13 אלף מכוניות המקיפות את כדור הארץ, כלומר 100 מיליון טון גזי חממה ביום.

     

    אבל קריאה בטור או בכתבה אינה הפעולה היחידה ברשת שיש לה השפעה סביבתית. בכל יום, מהבוקר עד הלילה אנחנו גולשים ומשתמשים במנועי חיפוש, שולחים אי-מיילים ומשתפים ברשתות חברתיות, ולכל אלו יש מחיר סביבתי לא מבוטל.

     

    הטבלה המצורפת מטה מסכמת את פליטות גזי החממה כתוצאה מפעולות שגרתיות ברשת ובהשוואה לפעולות יומיומיות אחרות. אם לוקחים בחשבון את מספר המשתמשים ברשת, שהולך וגדל משנה לשנה, המחיר גבוה. דוגמא מצוינת היא 62 טריליון אי-מיילים מסוג ספאם, שנשלחו בשנת 2012 בעולם, ובנוסף לכך שהם מטרידים את מקבליהם, הם פלטו גזי חממה בכמות שנפלטת בכל מדינת ישראל במשך שלושה חודשים. כלומר מפגע סביבתי של ממש.

     


    פליטות גזי חממה מפעילות ברשת

    פליטות גזי חממה מפעילות ברשת
    פעולה ברשת פליטות גזי חממה (gCO2) השוואה
    אי-מייל ממוצע (כתיבה וקריאה) 4 חצי שעת עבודה של נורה חסכונית
    אי-מיילים לשנה לאדם (שליחה, קריאה, סינון ומחיקה) 135 אלף טיסה הלוך ושוב לרודוס
    מייל ספאם 0.3 הפקת ליטר מי ברז
    סה"כ מיילים מסוג ספאם שנשלחו בשנת 2012 (62 טריליון) 19 טריליון סך הפליטות של מדינת ישראל בשלושה חודשים
    חיפוש בגוגל 0.2 ייצור עטיפת נייר למסטיק
    3,000 חיפושים 600 הפעלת מכונת כביסה ב-30 מעלות
    שימוש שנתי למשתמש בפייסבוק 270 הכנת קפוצ'ינו גדול
    קריאת ספר ברשת 170 יצור 24 ספרים מודפסים ולא ממוחזרים דומים
     

     

    עם זאת, בעוד שמספר המשתמשים באינטרנט בין השנים 2000 ל-2006 גדל ב-32,000,000% (כן, זה המספר) הגידול בצריכת האנרגיה של צרכני האינטרנט עלה רק ב-200%. בעצם מדובר בהתייעלות משמעותית בצריכת האנרגיה למשתמש ובהפחתה של 160,000%. הכיצד זה ייתכן? מקור ההתייעלות הוא בשימוש בשרתים יעילים יותר ובאנרגיה נקייה יותר בחוות השרתים של חברות כמו גוגל ופייסבוק שמשתמשות בכ-30% אנרגיות מתחדשות של רוח ושמש.

     

    בכדי להבין את המשמעות של התייעלות זו, נעשה שוב השוואה לשוק הרכב. במידה ששוק הרכב היה מתייעל אנרגטית כמו הרשת, רכב חדש שנוסע בממוצע 20 ק"מ לליטר היה נוסע כיום 320,000,000 ק"מ לליטר.

     

    אולם לשימוש ברשת יש גם לא מעט היבטים של התייעלות אנרגטית והוא יכול להוביל להפחתה בפליטות ובמפגעים הסביבתיים. לדוגמא, צפייה בסרט ברשת, במקום רכישה או השכרה של סרט בחנות, מפחיתה את הפליטות הנוצרות כתוצאה מייצור הדיסק והעטיפה לצד הנסיעה אל ומהחנות בכ-16,000%.

     

    הרשת מאפשרת גם לעבוד מהבית. לאחרונה הנושא עלה לסדר היום כשמנכ"לית יאהו הודיעה כי החברה לא תאפשר יותר לעבוד מהבית, מה שגרר ויכוח ציבורי נרחב. אולם מבלי להתייחס לתפוקת העבודה וליתרונות הכלכליים והחברתיים בהפחתת העומס בכבישים, ביטול שעות נסיעה והגמישות לעבוד מכל מקום ובכל זמן, עבודה מהבית מפחיתה גם את פליטות הפחמן הדו-חמצני. חישוב שנערך באצות הברית מצא כי מעבר ליום עבודה אחד בשבוע מהבית יפחית בממוצע 1 טון גזי חממה לאדם.

     

    כמובן שלשימוש ברשת יש השפעות סביבתיות ובריאותיות נוספות, החל ב"ענני" הקרינה שמקיפים את המחשבים, הבית, בית הקפה והרחוב, דרך ייצור מוגבר של פסולת אלקטרונית ובעיקר פלסטיק ומתכות רעילות בעלות פוטנציאל לזיהום קרקע ומקורות מים, לצד פגיעה בגב ובעיניים והשמנה כתוצאה משעות ישיבה ממושכות מול המסך.

     

    מעבר למודעות להשפעה הסביבתית של הגלישה ברשת, כל אחד מאיתנו יכול לעשות מספר צעדים קטנים בכדי לייעל את השימוש ברשת, החל בחיפוש ממוקד ובסגירה של חלונות ואתרים שלא בשימוש ועד להפחתת השימוש במקור.

     

    שר התקשורת היוצא משה כחלון, קידם גלישה מהירה וזולה לכל, משרד החינוך קידם בשנים האחרונות גלישה בטוחה ברשת, ואילו בפני שר התקשורת הנכנס, ח"כ גלעד ארדן, שהוא גם השר להגנת הסביבה היוצא, עומד אתגר גדול יותר - להפוך את הגלישה ברשת לידידותית יותר לסביבה.

     

    הכותב הוא מהמרכז לתהליכים ירוקים, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון


    פורסם לראשונה 29/03/2013 22:34

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    צילום: shutterstock
    צילום: דודו גרינשפן
    עדי וולפסון
    צילום: דודו גרינשפן
    מומלצים