שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בשם בתי: מפקדת - גם אחרי מותה
    שבע שנים לאחר שבִּתה ואחייניתה כנרת נהרגו בפיגוע, הקימה רבקה רוזנפלד אתר המפגיש בין צעירות דתיות לפני ואחרי שירות צבאי. "לא היה לי זמן להתאבל על כנרת. רק כששלחו לי תמונה שלהן, זו לצד זו, תחושת האובדן עליה הציפה אותי"

    "קח נערה שיודעת לריב מדי פעם, לא להכין שעורי בית מדי פעם, להוציא 100 בבחינות אך גם 40 מדי פעם. מוזיקת רוק ביום של קצב, שיר עברי נושן ביום שקט ושיר חסידי הולך תמיד, ובגדים – 'מרחיבים דעתו של אדם, לא?", כתב נפתלי רוזנפלד על בתו מתת. 

     

    "הוסף להט נעורים של ויכוחים אודות שירה, יהדות, חסידות, פמיניזם, סוציאליזם וקפיטליזם. הוסף מעט משמרות במד"א, התנדבות במשך חדשים בבית משפחה חולת סרטן, וקומונרית בסניף בני עקיבא, בעת הצורך – תקבל בסך הכול מלאך סטנדרטי, בסך הכול אדם סטנדרטי".

     

    << עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>

    << הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

     

    ב-16 באוקטובר 2005, ערב חג סוכות, עמדו שתי בנות דודות, מתת רוזנפלד-אדלר וכנרת מנדל, בטרמפיאדה בגוש עציון. בעודן ממתינות לטרמפ שייקח אותן הביתה, פתחו מחבלים לעברן באש, מתוך מכונית שהאטה ליד תחנת ההסעה. שתי הצעירות נהרגו במקום, יחד עם עוז בן מאיר, נער בן 14, שעמד לצדן.

     

    אם יש משהו שמייחד את שתיהן, זה ללא ספק, הרצון לגמול חסד עם אחרים. מתת וכנרת ()
    אם יש משהו שמייחד את שתיהן, זה ללא ספק, הרצון לגמול חסד עם אחרים. מתת וכנרת

     

    שבע שנים לאחר מכן, ניתבה רבקה רוזנפלד, אמה של מתת, את ההתמודדות עם החלל הגדול שנפער,

    להקמת אתר הנושא את שמה של בתה. "כאן נגמר סיפור עצוב. אך במקביל מתחיל כאן סיפור חדש, סיפור על נתינה ותרומה לחברה, סיפור חי ודינאמי, שבו אתן יכולות לקחת חלק", נכתב בעמוד הבית של האתר, המשמש נקודת מפגש לצעירות דתיות לפני ואחרי שירות צבאי, תחת תיאור הפיגוע שבו נרצחו השתיים. 

     

    ואין מדובר באתר הנצחה דומם לימי זיכרון, אלא באתר אינטרנט פעיל ודינמי, שהפך לאחרונה לתחנת חובה בדרכה לשירות הצבאי של כל נערה דתייה.

     

    האתר "מתת" אוסף תחת קורת גג אחת שלל מידע על אגודות וארגונים, הפועלים בשדה השירות לאומי והצבאי לבנות דתיות, כמו גם שו"תים הנוגעים להתמודדות הייחודית שלהן במסגרות השירות השונות וגם לא פחות מ-1,600 דוחו"ת, שבהם חולקות בוגרות שירות צבאי או לאומי את רשמיהן וניסיונן לטובת שמיניסטיות דתיות.

     

    ה"ביחד" היה חלק ממנה

    מתת רוזנפלד-אדלר ז"ל הייתה בת 21 במותה. רק שלושה חודשים לפני שנהרגה, נישאה לבן זוגה, ישראל, שאותו פגשה בהערכות מצב בעת ששירתה ברצועת עזה. "היא הייתה מאוד מיוחדת. תמיד אומרים את זה על חללים", אומרת רבקה רוזנפלד בחיוך עצוב, "ועם זאת, מתת הייתה אכן מיוחדת. היא גדלה בבית חורון, יישוב מעורב של דתיים חילונים, למדה בבית ספר דתי, אבל כזה שלמדו בו גם חילונים, והמוטו הזה של ה'ביחד' - זה משהו שהיה פשוט חלק ממנה".

     

    שלושה חודשים לפני שנהרגה, נישאה לבן זוגה. מתת רוזנפלד בחתונתה ()
    שלושה חודשים לפני שנהרגה, נישאה לבן זוגה. מתת רוזנפלד בחתונתה

     

    "בשמינית היא התלבטה מאוד לאן ללכת, היה חשוב לה ללכת למקום שבו היא תוכל להשפיע ולתרום ככל האפשר. היא רצתה לשרת בגל"צ, אבל בסוף לא התקבלה. היא כן התקבלה ל'במחנה' וחתמה ויתור. היא גם לא פסלה שירות לאומי בכל החיפוש הזה. בסוף היא הגיעה לבקו"ם, ושם נשלחה לתצפיתנות.

     

    "מתת ביקשה לשרת בנצרים, כי היה חשוב לה להיות בסביבה דתית כלשהי. התקופה אז הייתה מאוד מתוחה. היו הרבה מאוד תקריות, מתת והתצפיתניות האחרות מילאו תפקיד קריטי בהכוונה של הכוחות שם", מספרת רבקה.

     

    בזאת לא תם הפרק הצבאי של מתת, והיא המשיכה לקורס קצינים. "זאת הייתה הפעם הראשונה שמישהו ביקש בשאלונים פלוגה נפרדת של בנות", מספרת רוזנפלד. "אחרי שהיא הגישה את הבקשה היו לה המון חששות, כי היא לא רצתה להצטייר כבעייתית בשום צורה, והיא חששה שזה ימנע ממנה להתקבל, בסופו של דבר. בסוף זה נגמר בפשרה למד"ס בנפרד במדי ב' וזהו".

     

    לא היה לי זמן להתאבל על כנרת

    גם בת דודתה, כנרת מנדל ז"ל, שהייתה בת 23 במותה, הטביעה את חותמה על מי שפגש בה בדרכה הקצרה. מנדל, שהייתה הילדה הראשונה שנולדה בהתנחלות כרמל שבה גם גדלה, אהבה כל חייה את הטבע ואת גידולי האדמה. היא ידעה את שמו של כל שיח ופרח, שירתה שנתיים כמדריכת טיולים בבאר שבע ובהמשך אף הפכה למורה לביולוגיה.

     

    "לא היה לי זמן להתאבל על כנרת", אומרת רבקה רוזנפלד, "מרוב שעסוקים באבל ובאובדן על הבת שלך, לא מוצאים זמן לעכל את האובדן של כנרת, שהייתי מאוד מחוברת אליה. רק כשהגרפיקאית שלחה לי את התמונה שלהן, זו לצד זו, בדף הבית של האתר, תחושת האובדן עליה הציפה אותי פתאום".

     

    הדבר הכי טבעי בעולם

    במסגרת חיפושיה אחר הנצחה הולמת לבנות, רתמה רוזנפלד את הרקע המקצועי שלה בהקמת

    אתרי אינטרנט. מאז עלה האתר "מתת" לאוויר בספטמבר האחרון, "אחיות גדולות" מכל הארץ, מעניקות במסגרתו הכוונות והמלצות "לאחיות הצעירות", תחת פניהן החייכניות של מתת וכנרת.

     

    "החלטנו לעשות משהו שיעזור לבנות. אם יש משהו שמייחד את שתיהן, זה ללא ספק הרצון לגמול חסד עם אחרים. האתר הזה היה מסוג הדברים שאת מתחבטת בו הרבה, איך הוא יהיה? במה הוא יתרום? איזה פונקציות נכניס בו? ואז כשהכול עלה לאוויר, זה היה נראה כמו הדבר הכי טבעי בעולם".

     

    "מתת" הספיק כבר לצבור אלפי כניסות של משתמשים ייחודיים. "זה לחלוטין לא רק אתר של הנצחה של המשפחה. זה אתר שעומד בזכות עצמו, וזה בדיוק מה שרציתי", אומרת רוזנפלד.

     

    "כל רגע בתפקיד מרגיש כקידוש ה'"

    בדף הבית של האתר שלוש אפשרויות לבחירה: מסגרת צבאית, מסגרת של שירות לאומי ומדרשה או מכינות קדם צבאיות.  

    בשיטוט אקראי בין דו"חות שכתבו בוגרות באתר, ניתן להיתקל במדריכת מאמן טיסה דתית שכותבת על תפקידה את המילים הבאות: "מאתגר, מרתק ומספק! כל רגע בתפקיד מרגיש כקידוש ה'", לצדה, בוגרת שירות לאומי בבית החולים שערי צדק שמדווחת על "חוויה מעצימה עם הרבה אקשן ותחושת סיפוק אדירה". או בוגרת מכינה הקדם צבאית- דתית, צה"לי, שמספרת על "המסגרת הראשונה בחיי שהגעתי ורציתי ללמוד לא כי מכריחים אותי".

     

    היה לה חשוב לשרת במקום שבו תוכל לתרום ככל האפשר. מתת רוזנפלד-אדלר ()
    היה לה חשוב לשרת במקום שבו תוכל לתרום ככל האפשר. מתת רוזנפלד-אדלר

     

    בנוסף לחוות הדעת, מופיעים באתר גם שו"תים (שאלות ותשובות), של בנות המבקשות לדעת, למשל, האם, כמפקדות, מותר להן לחשוף  דרגות של חייל בטקס, או כאלה המתמודדות עם סוגיות העולות משירות בחברה מעורבת.

     

    שירות משלך

    בבחירה באתר הנצחה, המעלה על הנס את בחירתן האישית של הבנות במסגרת השירות המתאימה להן,

    יש יותר מקורטוב של מסר פמיניסטי. "די התחבטנו בשאלה הזו", אומרת רוזנפלד, "עצם זה ששמנו חוות דעת של הבוגרות באתר, עם שאלות מאוד מוגדרות למי זה מתאים והאם הבוגרת ממליצה, נועד לאפשר לבנות להכיר את המגוון המוצע להן, ולעשות את הבחירה לבד, גם בלי לצעוק את זה. המטרה היא בהחלט לפרוס בפניה של כל אחת את כל האפשרויות, ולתת לה לבחור בעצמה את דרכה".

     

    העובדה כי שירות צבאי לבנות דתיות נחשב עדיין לפולמוס הלכתי בקרב רבני הציונות הדתית, לא גרע משילובם של כל הארגונים במיזם, ואף אחד מהם לא הביע לו התנגדות. "הופתעתי לטובה. כולם הבינו את החשיבות של גוף כמונו, שהוא נטול פניות ואינטרסים. במהלך הפגישות האלה, אמר לי אחד הרבנים בארגון התנדבות של שירות לאומי, 'אני אולי יכול להתלבט אם הרעיון של בת דתית משרתת, מתאים או לא, אבל להתנגד? איך אני יכול להתנגד למי שמגינה על עם ישראל?"

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: צפריר אביוב
    בסך הכל מלאך סטנדרטי. מתת רוזנפלד-אדלר
    צילום: צפריר אביוב
    ידעה את שמו של כל שיח ופרח. כנרת מנדל
    מומלצים