שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

    הטרדה מינית בקמפוס: הרוב לא מתלוננים

    דו"ח מבקר המדינה קובע כי נושא ההטרדות המיניות במוסדות להשכלה גבוהה הפך לשכיח, למרות שבפועל מדווחים המוסדות על טיפול בממוצע של 42 תלונות בשנה. "יש מוסדות שמילאו את דרישות החוק והתקנות רק שנים לאחר פרסומם ויש מוסדות שעדיין אינם מקפידים למלא את הדרישות", נטען בדו"ח

    דו"ח מבקר המדינה בנושא טיפול המוסדות להשכלה גבוהה בהטרדות מיניות פורסם היום (ד'). במסגרת הדו"ח נבדקו ההטדות המיניות בין חברי הסגל הבכיר, חברי הסגל האקדמי הזוטר, חברי הסגל המינהלי והסטודנטים ב-8 אוניברסיטאות ו-21 מכללות מתוקצבות על ידי הועדה לתכנון תקציב (הות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג).

     

    עוד בדו"ח המבקר :

    הנמל מימן ליו"ר נסיעות לחו"ל ברבע מיליון ש'

    המבקר: לבחון התוכניות המאיימות על החופים

    המבקר: חקלאים חייבים למדינה מאות מיליונים  

    הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

     

    בדו"ח נטען כי "פרשיות של הטרדות מיניות שעלו לסדר היום הציבורי מעידות כי מדובר בבעיה העלולה להיות שכיחה במיוחד במוסדות שבהם מתקיימים יחסי היררכיה ותלות, דוגמת המוסדות להשכלה גבוהה". לפי ממצאי הדו"ח, המוסדות השונים מדווחים כי הם טיפלו בממוצע של כ-42 תלונות על הטרדה מינית בשנה. אולם מתוצאות סקר שעשה מכון מחקר עבור התאחדות הסטודנטים עולה שהבעיה כנראה רחבה הרבה יותר מהסיבה שהרוב המכריע של הסטודנטים מעדיפים שלא להתלונן.

     

    זאת ועוד, ישנם מוסדות שמילאו את דרישות החוק והתקנות רק שנים מספר לאחר פרסומם (למשל פרסום חומרי הסברה, קיום פעולות הדרכה) ויש מוסדות שכלל לא מקיימים את כל הדרישות.

     

    יישום מלא של החוק ושל התקנות כמו שהם עשוי להביא לצמצום היקף ההטרדות המיניות במוסדות אלה", נקבע בהמלצות דו"ח מבקר המדינה. "בד בבד נדרש שיפור בנוסח התקנות, לשם הבהרה ואכיפה אפקטיבית יותר".

     

    ליקויים בטיפול באוניברסיטה העברית ובבר-אילן

    הדו"ח מצביע על טיפול לקוי בחשדות להטרדה מינית באוניברסיטה העברית ובתלונות על הטרדה מינית באוניברסיטת בר-אילן. במקרה של הראשונה, נבדק טיפולה של האוניברסיטה בתלונה על הטרדה מינית והתנכלות שהגישה לפני מספר שנים סטודנטית נגד חבר סגל אקדמי בכיר, שהובילה להסכם שחתמה האוניברסיטה עם המתלוננת בסיום הליך גישור.

     

    בדו"ח נטען כי העובדה שהאוניברסיטה נשאה במלוא הפיצוי (38 אלף שקל) למתלוננת על ההפרעה שנגרמה ללימודיה, עלולה להצביע על גיבוי לחבר הסגל ומסר כזה עלול לגרום לפגיעה נוספת במתלוננת ולפגוע בהרתעה כלפי מטרידים פוטנציאליים.

     

    האוניברסיטה העברית בירושלים (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
    האוניברסיטה העברית בירושלים(צילום: רון פלד)

     

    בנוסף לכך, נבדק טיפולה של האוניברסיטה העברית בטענות שהגיעו לרקטור ולפיהן חבר סגל אקדמי בכיר משתמש בביטויים גסים בעלי קונטציה מינית. הדו"ח מצביע על ליקוי בטיפול במקרה זה שכן האחראית לעניין הטרדה מינית באוניברסיטה העבירה מכתב לנשיא האוניברסיטה רק שנתיים לאחר הטיפול וזאת רק בעקבות תלונתו של אחד מחברי סגל האוניברסיטה.

     

    זאת ועוד, האחראית לעניין הטרדה מינית לא זימנה את הגורמים הנוגעים בדבר כדי למצות את הבירור בנושא וכדי להעריך את מידת הפגיעה בסטודנטים או בחברי סגל.

     

    באוניברסיטת בר-אילן נטען כי הטיפול בתלונה שהוגשה בשנת 2009, לפיה עובד מינהלי בכיר הטריד מינית את מנהלת לשכתו והתנכל לה, נמשך במשך יותר משלוש וחצי שנים ועדיין לא הסתיים.

     

    "פעילות מועטה ובלתי מספקת"

    "בשני מקרים הנוגעים למידע על הטרדות מיניות שהתקבל באוניברסיטה העברית הייתה פעילותה של זו מועטה בלבד ובלתי

    מספקת", כך נקבע בדו"ח. "הועלו גם ליקויים בטיפולה של אוניברסיטת בר אילן בתלונה על הטרדה מינית בתחומה, שגם אם אין ללמוד מהם בהכרח על יחסה של האוניברסיטה העברית לעבירות בתחום זה, היה בהם כדי להעביר לעובדי האוניברסיטה ולתלמידיה מסר שעלול להרתיעם מלהגיש תלונות על הטרדה מינית ועל התנכלויות הקשורות להטרדה. עוד עולה שהמל"ג והות"ת, הממונות הישירות על מערכת ההשכלה הגבוהה, לא נדרשו לנושא זה עד כה".

     

    בדו"ח נקבע כי יש לקבוע תקנונים ברורים ומפורטים בכל המוסדות על מנת לבנות יחסי אמון בין המוסדות להשכלה גבוהה, חברי הסגל והסטודנטים, להכשיר בעלי סמכות ואחריות לטיפול בנושא, להפיץ חומרי הסברה ולקיים פעולות הסברה ברחבי הקמפוסים. כמו כן, יש צורך בפרסום מידע על הצעדים המשמעתיים שנקטו בטיפול בתלונות שהוגשו.

     

    בהקשר זה, נדרשת המועצה להשכלה גבוהה לקבל מהמוסדות נתונים על תלונות שהתקבלו ולבחון את כל התקנונים שקבעו המוסדות ואת דרכי הטיפול בתלונות על הטרדות מיניות.

     

    "דרישת המבקר סותרת את עיקרון חזקת חפות מפשע"

    מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה כי "האוניברסיטה העברית מתייחסת בחומרה רבה לכל מקרה של הטרדה מינית בין כתליה ופועלת בתוקף ליצירת סביבת עבודה ולימודים נקייה מכל סוג של הטרדה. כל תלונה זוכה להתייחסות מיידית ולהמשך טיפול בהתאם להוראות החוק ולתקנון המשמעת.

     

    "כאשר עולה מבדיקה ראשונית שלתלונה שהתקבלה ישנו בסיס, מקימה האוניברסיטה ועדת משמעת המורכבת מנציגי האוניברסיטה ומנציגי הציבור האמונה על בחינת המקרה. נציבת התלונות למניעת הטרדה מיניות באוניברסיטה העברית מפרסמת דו"ח שנתי, כמתחייב מהוראות החוק. ראוי לציין כי ישנם מקרים שבהם פרסום חלק מהפרטים עלול לפגוע באינטרסים של המתלוננים.

     

    "המקרה המדובר (הסכם הפשרה בין מתלוננת לחבר סגל - א"ב) הועבר לגישור ומתווה הגישור נקבע על ידי המגשר במאמצים רבים. הנילון ננזף קשות והתשלום למתלוננת אינו מהווה גיבוי כלשהו להתנהלותו של הנילון אלא הוא פיצוי עבור עוגמת הנפש שנגרמה למתלוננת.

     

    "דרישת מבקר המדינה (סיכומי הטיפול בנושא יועלו על הכתב בזמן אמת ויובאו לידיעת גורמים באוניברסיטה שתפקידם למנות חברי סגל לוועדות ולמינויים - א"ב) עומדת בסתירה לעיקרון חזקת החפות מפשע כל עוד לא הוכחה האשמה, וגורמת לרמיסת זכויותיו של אדם מבלי שיוכל להתגונן. קיימת חשיבות רבה ליידע את הגופים הממנים על הרשעות בוועדות משמעת, אך אין מקום להביא בפניהם שמועות ורכילויות".

     

    מאוניברסיטת בר-אילן נמסר בתגובה כי "האוניברסיטה מתייחסת בחומרה לעבירות בתחום ההטרדה המינית ופועלת באורח נמרץ כאשר מגיעות תלונות בנושא זה.

     

    "האוניברסיטה מקבלת את המלצות הביקורת בדבר בחינה מחודשת של התקנון להטרדה מינית – כולל התייחסות למקרים שבהם התלונה עלולה להיות כנגד עובדים בכירים - בעניין הזה כבר נקבעו נהלים מחייבים".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים