שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הפחתת גזי חממה מגדילה את הצמיחה במשק
    כחלק מהגזירות הצפויות בתקציב המדינה החליטו באוצר למחוק את התקציב לתוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה. תוכנית זו עולה 2.2 מיליארד שקל בעשור אבל התועלת מהשקעה זו מוערכת בחיסכון ישיר של כ-34 מיליארד שקל בעשור וזה עוד לפני שציינו את התועלת הסביבתית

    הקיצוץ בתקציב לשנת 2013 מכניס את היד עמוק לכיס של כל אחת ואחד מאיתנו וצפוי לעלות למשפחה ממוצעת מאות שקלים חדשים בחודש. הקיצוץ צפוי גם לפגוע באוכלוסיות חלשות, כגון קשישים ומשפחות מצוקה. לכן בטח לא ממש תתקוממו אם יתברר לכם כי פקידי האוצר החליטו למחוק מחוק ההסדרים גם את התקציב לתוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה ולדחות אותה במספר שנים, זאת בהנחה שידעתם שיש כזה תקציב ויש כזאת תוכנית.

     

    "התקציב - מכת מוות להתייעלות אנרגטית בארץ"

    אפקט הפרפר: כשהאזרח נפגע משגיאות הממסד

    להיות גם צרכן וגם ספק: הכירו את כלכלת השיתוף

     

    האמת שזו תהיה משימה קשה לשכנע אתכם למה לא צריך לבטל את התקציב "הסביבתי" הזה, שנחשב מן הסתם בעיני רבים ל"שמנת", ואיך אפשר לראות בתקציב הקטן גם כך והמקוצץ מלכתחילה, מנוף להשקעות פרטיות ותעשייתיות שיאפשרו לנו להרוויח יותר, וכיצד הפחתת פליטות גזי חממה משפיעה לטובה בחיי היום יום על כל אחד מאיתנו.

     

    על אחת כמה וכמה כשרק בשבוע שעבר פורסמה במדור זה כתבה שטענה כי תקנות סביבתיות להפחתת זיהום אוויר בארובות חברת החשמל הובילו לעלייה במחירי החשמל והטמעת תקנות של בניה ירוקה העלו את מחירי הדיור, טענות דמגוגיות וחד צדדיות המסתכלות על הדברים במבט צר וקצר טווח.

     

    תוכנית התייעלות כלכלית, חברתית וסביבתית

    גזי חממה הם גזים הנפלטים לאטמוספירה בתהליכי ייצור תעשייתיים וחקלאיים ובמהלך פעולות יומיומית רבות כגון נסיעה, הפעלת מכשירי חשמל וזריקת פסולת, ואחראיים לתופעת התחממות הגלובלית. התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה נולדה כחלק מההתחייבות של מדינת ישראל בוועידת האקלים של האו"ם בקופנהגן בשנת 2009 להפחית 20% מהגידול הצפוי בפליטות גזי החממה מתחומה עד לשנת 2020.

     

     (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    (צילום: עידו ארז)

     

    התוכנית אושרה בממשלה בסוף שנת 2010 ושמה לה ליעד להפחית את צריכת האנרגיה במגזר הביתי, הציבורי והתעשייתי באמצעות מעבר לשימוש במכשירי חשמל יעילים יותר והטמעת טכנולוגיות נקיות (קלינטק), בניה ירוקה וחינוך והסברה. התוכנית תוקצבה ב-2.2 מיליארד שקל לעשור, כאשר התועלת מההשקעה הלאומית מוערכת בחיסכון ישיר של כ-34 מיליארד שקל בעשור ומהשקעה של מגזרים נוספים במשק בתחום. אבל, מעל לכל, התוכנית להפחתת פליטות גזי חממה, היא בעצם תוכנית התייעלות, כלכלית, חברתית וסביבתית.

     

    אחד המסלולים בתוכנית הלאומית הוא המסלול להחלפת מקררים ומזגנים ישנים והתקנת דודי שמש במקום דודי חשמל, מסלול שיעלם עם הקיצוץ הצפוי. מבט צר וקצר טווח לוקח בחשבון שהחלפת מוצרי החשמל מובילה להוצאה כלכלית לא מבוטלת שתושת על מעמד הביניים, אבל לתוכנית יש כנפיים ארוכות יותר.

     

    ראשית, היא מבוססת על מודל של צדק חברתי, ומאפשרת לציבור שאין ביכולתו לרכוש מוצרי חשמל יעילים לקבל אותם בעלות מסובסדת ומיד לחסוך בהוצאות החשמל החודשיות. היא גם מעודדת צריכה של מוצרים כחול-לבן ומספקת מקומות תעסוקה למשק, מפחיתה את צריכת החשמל הלאומית ואיתה את הצורך בהשקעה בתשתיות לייצור החשמל, ועל הדרך גם מפחיתה את פליטות גזי החממה וזיהום האוויר הנוצרים במהלך ייצור החשמל בתחנות הכוח. זה עוד לפני שלוקחים בחשבון את העלות העקיפה של זיהום האוויר בהוצאות על בריאות ואת המס על הפליטות גזי חממה שנצטרך לשלם בעתיד בזירה הבינלאומית.

     

    הפרויקט האחרון של משרד האנרגיה להחלפת 14,500 דודי חשמל ישנים בדודי שמש חדשים, לדוגמא, בעלות של כ-13 מליון שקל, צפוי לחסוך לכל משפחה כאלף שקל בחודש ולמשק הלאומי כ-26 מליון קוט"ש לשנה לכ-10 שנים - שווה ערך לצריכה ביתית שנתית ממוצעת של כ-4500 בתים בישראל וכ-2-3% מסך ייצור החשמל השנתי בתחנת רידינג בת"א.

     

    מסלול תמיכה נוסף שמפעיל המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד הכלכלה מאפשר סיוע למגזר המוניציפאלי, התעשייתי, המסחרי והעסקי, להטמעת טכנולוגיות ופעולות להפחתת פליטות גזי חממה, כאשר הכסף הממשלתי בהיקף של כ-20% מהתוכנית משמש זרז לפעולה.

     

    מסלול דומה מסייע בהתקנה מסחרית של טכנולוגיות ישראליות חדשות במרחב הציבורי או במוסדות ציבור, ומהווה קרש קפיצה לחברות ישראליות שיוכלות למכור את מרכולתן וגם להציג ישימות ומסחור החשובים מאוד להמשך דרכן בשוק הגלובלי. מסלול זה הוא גם מנוף לרשויות המקומיות להשקיע בתוכנית התייעלות אנרגטית, שמשמעותה חיסכון כלכלי והשקעה גבוהה יותר של כספי המיסים ברווחה, חינוך ותרבות.

     

    במצע הסביבתי של מפלגת "יש עתיד" נכתב כי "בפוליטיקה הישנה התחום הסביבתי נשאר ברמה התיאורטית וללא ביטוי תקציבי" וכי "מפלגת יש עתיד רואה בשמירה על איכות הסביבה ובדאגה לקיומה של ישראל, חלק ממחויבותה לדורות הבאים, ולכן תפעל לכך שהמדינה תעמוד בהחלטות אותן יזמה".

     

    זו לא ההבטחה היחידה ששר האוצר, ח"כ יאיר לפיד, הפר השבוע תוך כדי שהוא מדגיש בימים האחרונים כי הקיצוצים עכשיו הכרחיים לבנות כאן מדינה אחרת בעתיד. אך התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה היא תוכנית להתייעלות ולהעצמה של המשק והמגזר הפרטי וההשקעה בתוכנית אינה מותרות, אלא כורח המציאות, ומנוף אמיתי לצמיחה ירוקה ושינוי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים