אפשר גם אחרת: לגור בכפר אקולוגי בנגב

מסתבר שאפשר גם לגור אחרת, הרחק מהעיר, הרעש והזיהום. בדרום הארץ ישנם יישובים רבים שמבקשים לאמץ אורח חיים יותר אקולוגי וחברתי. סקרנו 5 מהיישובים הבולטים, חלקם מגדירים עצמם כיישוב אקולוגי לכל דבר וחלק נמצאים בתהליכים להפוך לירוקים וחברתיים יותר.

• עולים על הקרקע: מצעד היישובים הכי פופולריים
• טוב לי בקיבוץ: 6 קיבוצים שכדאי לגור בהם
• החיים היפים בכפר: 6 מושבים שכדאי לגור בהם
  

לדברי נעמה דהן, מנכ"לית קרן מיראז' לפיתוח הנגב, "הנגב, בהיותו זירה עוצמתית בנופיה ובמרחביה, מהווה קרקע מושלמת עבור אלה המבקשים להקים יישובים בעלי זיקה אקולוגית. לא בכדי אנו עדים לאחרונה למעבר של תושבים רבים אל יישובי הנגב, הבוחרים באיכויות החיים שאורח חיים זה מאפשר. אנשים מעדיפים לחרוש שדה רחב של ירקות אורגניים משלהם ולבנות בתים ורהיטים יפייפיים מחפצים ממוחזרים".

קיבוץ כרמים: אקולוגי, פלורליסטי ומשותף

קיבוץ כרמים הוא אחד היישובים המחויבים ביותר בישראל לחיי קיימות ושמירה על הסביבה. לאחרונה החלו בבניית "השכונה הירוקה החדשה" בת 130 יחידות דיור, כולן אקולוגיות. בשנת 1980 הוקם הקיבוץ על ידי גרעין של תנועת השומר הצעיר קיבוץ כרמים, אך ברבות השנים לא הצליח להתרחב ולצמוח.

לפני כ-6 שנים, כשהיה הקיבוץ על סף סגירה, החליטו אנשיו לבצע שינוי פנימי וחיצוני, שבעקבותיו הגיעו אל הקיבוץ שתי קבוצות. האחת הציעה תוכנית להפיכת הקיבוץ לכפר אקולוגי, והשנייה הייתה גרעין של תנועת ההתיישבות הסטודנטיאלית "איילים". אלה הציעו תוכנית להפיכת המקום לקיבוץ משותף לדתיים וחילוניים.

לבסוף הוחלט לשלב כוחות: הקיבוץ הפך ל"קיבוץ מתחדש", אקולוגי ופלורליסטי, תוך שימת דגש על חיי קהילה משותפים. מאז ניסוח החזון החדש, צמחה קהילת כרמים (שנמצא 5 ק"מ צפונית לבאר שבע, סמוך ליישוב מיתר) בצורה ניכרת, וכיום היא מונה כ-200 חברים. רשימת ההמתנה להצטרפות לקיבוץ הולכת ומתארכת.

אודי נתן, שתיאר בעבר ב-ynet את תהליכי ההקמה של הכפר האקולוגי, מספר כי "המעבר לכרמים היה סופו של חיפוש מאוד ארוך אחר מקום לגור בו, אחרי שגרנו 9 שנים בתל-אביב. קצת לפני שנולדה הבת הראשונה שלנו החלטנו שאנחנו רוצים לגדל את הילדים שלנו בכפר".

נתן עבר עם אשתו ושתי בנותיו בנות 8 ו-5 לפני 6.5 לכרמים. "הסתובבנו בנגב ונחשפנו להזדמנויות שיש פה. יש המון קיבוצים ויישובים שדרוש להם דם חדש, רוח חדשה. הבנו שאנחנו רוצים מקום שיקדם ערכי קיימות, כפר אקולוגי ברמה הקהילתית והסביבתית", הוא אומר.

כיום נתן משמש כרכז התיירות של היישוב והוא ואשתו מצפים לתינוק. לדבריו, 35 משפחות נקלטו במקום מאז שהגיעו. "יש פה חיים משותפים לדתיים וחילונים. זה יישוב פלורליסטי וזה מתקדם יפה מאוד. פעם היינו קצת עוף מוזר בקרב היישובים המעורבים בארץ, אבל כיום אנחנו דוגמא ומופת לכולם", הוא אומר.

"אני מת על תל-אביב, זו עיר מדהימה בקנה מידה בינלאומי", מודה נתן, "אבל היום, עם שתי בנות קטנות ועוד תינוק בדרך, אני לא חושב שיש מקום טוב יותר לגדל בו את הילדים מאשר כאן. המקום מאפשר חופש מוחלט, והם יכולים להסתובב חופשי ביישוב, מטפסים על עצים ומפתחים עצמאות מדהימה. בעיר אתה לא יכול לצאת מהבית בלי קסדה".

צפו בתמונות מקיבוץ כרמים:

(צילום: אודי נתן)

(צילום: אודי נתן)

(צילום: אודי נתן)

(צילום: אודי נתן)

(צילום: אודי נתן)

(צילום: אודי נתן)

היישוב עזוז: מבודד, ממחזר וחופשי

אלה ואלי חן (בני 44) החליטו לעבור ממודיעין לעזוז לאחר שהתארחו במקום - והתאהבו. השניים עובדים כליצן וכעוזרת ליצן, וכשהגיעו להצחיק ילדים באירוע שנערך ביישוב, החליטו מיד לעבור למדבר ולהתנתק מהכל. הם הקימו את "נקודת חן" - מתחם אירוח ומסעדה הבנויים לפי עקרונות אקולוגיים וברי קיימא.

"הגענו לפה במקרה, זה היה סיפור הזוי", מספרת אלה. "כשהגענו לפה הייתה הרגשה של חופש, איזה סוג של עזובה שאתה רואה בה חיים. זיהינו את הפוטנציאל, ראינו הרבה מקום לעשייה". לדברי אלה, בעזוז התושבים אחראים על הבנייה. "בעיר הכל מוכן. פה אם אתה לא תעשה - אז לא יהיה", היא מסבירה, "מצאתי את עצמי, בגילי, מנהלת מסעדה ומבשלת. פה זה משהו שאין, אז אתה מתחיל ללמוד ומוציא מעצמך דברים".

לדבריה, מעולם לא הייתה לה ולבן זוגה אג'נדה אקולוגית ברורה. "אבל כשבאנו לעזוז, כל דבר שעשינו ובנינו היה בהכרח מחומרים זמינים, חלקם ממוחזרים. אנחנו משתמשים במשאבים שיש, היא אומרת".

המחזור בעזוז נובע מחוסר, ותושבי המקום נדבקו בחיידק האקולוגי. "פתאום מגלים את זה. ארגזי פלסטיק ירוקים של תנובה הפכו למדרגות. קרון ישן הופך לחדר או לצימר. אנחנו יישוב אקו-מדברי, לא רוצים להפריח את השממה - אלא לחיות בתוכה", מסכמת אלה.

צפו בתמונות מקיבוץ עזוז:

(צילום: אלי חן)

(צילום: אלי חן)

(צילום: אלי חן)

(צילום: אלי חן)

(צילום: אלי חן)

מושב שדה צבי: רוחני, אישי ומרפא

במושב שדה צבי קיים מתחם כפר סגול האקולוגי. וואיט ואורי מצר (בני 42) הקימו את המתחם לפני כ-3 שנים, ומתגוררים בבית בוץ יחד עם שתי בנותיהם (9 ו-6). מדובר בכפר אקולוגי ומרכז לריפוי ותמיכה במוזיקה. "זה שילוב של אקולוגיה, רוחניות והתפתחות אישית וצלילים מרפאים", מסבירה וואיט.

לדבריה, "החלטנו שאנחנו רוצים לחיות דרך חיים אקולוגית במקום שקרוב לטבע התומך בתהליכי התפתחות אישיים. אם הייתי עושה את אותם תהליכים של ריפוי במוזיקה בתל-אביב, זה היה אחרת לגמרי. צריך לבטל את הסחות הדעת החיצוניות, והמקום הכי טוב לעשות את זה הוא בטבע".

עוד אומרת וואיט כי "כדי לעשות את זה צריך גם לכבד את הטבע - וזה אקולוגיה, זו לא סתם מילה. זה לכבד את האדמה שנותנת לנו חיים, אוכל. זה כמו לכבד אדם שאתה מגיע אליו הביתה, אתה לא זורק דברים על הרצפה. אותו דבר עם האדמה. אנחנו לא כאן לכל הזמן. אנחנו מתארחים פה ולא פוגעים באדמה, במקום שנותן לנו חיים".

בני הזוג חיים בבית מאדמה, מגדלים את הירקות שלהם ומשתדלים למחזר הכל, כולל מים. הם מחממים את המים במקלחת מעצים שקוששו בעצמם. "אנחנו משתמשים באש ולא בחשמל, באנרגיה מהטבע", אומרת וואיט. הבגדים שהם לובשים הם מיד שנייה, כיוון שהחליטו לא לצרוך מותגים. "יוצרים כמויות בגדים בצורה מסחרית וזה פוגע בטבע", היא אומרת מוסיפה כי המשפחה גם לא אוכלת בשר.

בני הזוג מארחים קבוצות במקום, חושפים אותן לאורח החיים שלהם ונותנים להן הזדמנות "למלא מצברים". "מי שמגיע חוזר אמנם לחיים הרגילים שלו, אבל זוכה לקבל בהירות ואיזון", מסבירה וואיט. כמעט מיותר לציין שבמקום אין טלוויזיה או אינטרנט. "הבנות כל הזמן יוצרות ומציירות, כי הראש שלהן לא מלא בדברים אחרים. הייחוד שלנו הוא השילוב בין אקולוגיה והתפתחות רוחנית, דרך מוזיקה", היא מסכמת.

צפו בתמונות  מכפר סגול שבמושב שדה צבי

(צילום: ואיט פדר)

(צילום: ואיט פדר)

(צילום: ואיט פדר)

(צילום: טל גליק)

קיבוץ נאות סמדר: אורגני, מחובר ומטוהר

קיבוץ נאות סמדר, השוכן בדרום הר הנגב, כ-60 ק"מ מצפון לאילת, כולו אורגני. תושבי הקיבוץ עוסקים בחקלאות ומגדלים מטעי זיתים, תמרים ופירות נשירים דוגמת משמש ונקטרינה, כרמי ענבים (יש במקום יקב אורגני) וגם חוות עיזים אורגנית שמספקת חלב ממנו מייצרים יוגורט, גבינות מיוחדות ועוד.

במקום ישנה בנייה מדברית. כך, למשל, המדרשה החינוכית נבנתה מלבני בוץ. את המים ממחזרים ומטהרים את השפכים באמצעות צמחי מים (טיהור ביולוגי). לדברי תושבי המקום, הבסיס לאקולוגיה הוא החיבור בין האנשים.

ענת שאול (54), ממקימי הקיבוץ שהוקם בשנת 1989, מספרת כי "מקימי הקיבוץ רצו ללמוד, להתבונן, על מצבו של האדם ולעשות את זה ביחד. מבחינה אקולוגית, יש לנו חקלאות אורגנית מקיפה שכוללת מטעי כרמים וזיתים, והכל פה אורגני כולל הנוי, כולל הכל".

לדבריה, "כל מה שאנחנו עושים פה, החקלאות והבנייה האקולוגית, מבחינתנו זה שדה ללימוד על האדם. לא כל אחד בוחר לחיות ביישוב שיתופי, אבל אנחנו נאלצים לשתף פעולה אחד עם השני בכל רמה, בין אם זה במשפחה ובין אם זה עם השכנים. שיתוף פעולה נחוץ בין כולם, גם בין מדינות. והאקולוגיה הוא שיתוף פעולה בין האדם לסביבה".

שאול מציינת כי בקיבוץ לא מבקשים להקים יישוב אוטופי או מודל עבור אחרים. "אין לנו תורה, או דרך", היא אומרת. חברי הקיבוץ הם אנשים רוחניים, אך נזהרים מלדבר על אידיאולוגיה. "לבחור באורח החיים שלנו צריך להיעשות כשהאדם מבוגר. כך שאנחנו לא כופים את אורח החיים על הילדים, אבל הם נהנים ממנו", היא אומרת.

בנאות סמדר ישנו בית ספר עד כיתה ח', בו ילדי המקום לומדים ללא מבחנים. לאחר מכן הם עוברים לבית הספר האזורי ביטבתה. "אנחנו משתדלים לטפח בהם את הסקרנות הטבעית ללמידה, ואז הם מגיעים ליטבתה ועושים בגרויות", מסבירה שאול.

צפו בתמונות מקיבוץ נאות סמדר:

(צילום: ארכיון נאות סמדר)

(צילום: ארכיון נאות סמדר)

(צילום: ארכיון נאות סמדר)

(צילום: ארכיון נאות סמדר)

מושב קלחים: אורגני, פשוט וחברותי

מושב קלחים, הממוקם במועצה האזורית מרחבים, נמצא בין נתיבות לצומת בית קמה. במקום אוכלוסייה ותיקה ומשפחות צעירות (הדור החדש של המושב). רבים מהתושבים הם בעלי אוריינטציה אקולוגית-סביבתית, חלקם אף התאגדו כדי לגדל גידולי ירק שונים על מנת שיוכלו לחלוק בתוצרת.

המושב לא הכריז על עצמו באופן רשמי כאקולוגי, אבל מעודד אורח חיים כזה. רבים מהתושבים ממחזרים אשפה, חלקם מגדלים גידולים אורגניים, ובבתים רבים יש קומפוסט ביתי ומערכת מים אפורים (מותקנת בעיקר בבתים החדשים במושב).

נורית לוי עברה לקלחים מהרצליה לפני כ-4 שנים יחד עם בעלה ושני ילדיה (בת 7 ובן 5). לפני שנתיים נולדה להם ילדה נוספת. "חיפשנו מקום עם חיי קהילה, עם אנשים בראש שלנו", היא מסבירה, "הגענו לכאן במקרה, ואיך שהגענו ישר ידענו שזה המקום בו נגור".

לדברי לוי, הדבר המיוחד במקום הוא האנשים. "יש פה אוסף של אנשים, גם הוותיקים וגם הצעירים, שבאו לכאן כדי לחיות חיים פשוטים, קצת יותר קרובים לאדמה, לחיות חיי קהילה. אנחנו, שבאנו מהעיר, הרגשנו שם ניכור. כל אחד לעצמו. פה זה לא ככה", היא אומרת. במושב חוגגים את החגים יחד, ואף מקיימים שוקים של "תן-וקח" המעודד שימוש חוזר בחפצים ישנים.

לוי מייצרת מוצרי קוסמטיקה טבעיים בהתאמה אישית, והקימה פעוטון בו מדי יום יוצאים עם הילדים לטייל, אוספים חפצים מהטבע ויוצרים עם הילדים. כאמור, המושב אמנם לא ממתג עצמו כאקולוגי, אבל התושבים במקום מתאמצים שאורח חייהם יהיה כמה שיותר ירוק.

ישנם עוד יישובים רבים דוגמת אלה, כמו קיבוץ לוטן בערבה, בו חיים התושבים חיי קהילה שיתופיים ואורגניים; והיישוב הר עמשא שבמועצה האזורית תמר, בו מתוכננת לקום שכונה ירוקה. "אורח חיים של שמירה על הסביבה מוציא מתוך האדם את היצירתיות והשלווה שבו", מסכמת דהן. "אורח חיים שכזה מתאפשר רק במקומות שבאמת נותנים לך להתחבר אל עצמך".