.jpg)
הורים חירשים, לומדת הפרעות בתקשורת
מצבה המשפחתי המורכב - הורים חירשים ואח תאום הלוקה בתסמונת דאון - הביאו את לימור ישראלי לבחור ללמוד תואר בהפרעות בתקשורת. בעתיד היא מקווה לשנות את "החשיבה המעוותת ביחס לאנשים בעלי מוגבלויות" ובינתיים מתנדבת בהכנת תלמידי תיכון לבגרויות. סטודנטית בשבוע
לימור ישראל, 22, סטודנטית שנה ראשונה בחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת חיפה
מגורים: עם ההורים בחיפה.
עוד במדור סטודנט בשבוע :
הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
למה בחרתי ללמוד הפרעות בתקשורת: הורי חירשים ויש לי אח עם תסמונת דאון. התקשורת בבית מאוד מורכבת ומבוססת בעיקר על שפת הסימנים. חיפשתי מקצוע בו אוכל לטפל באנשים עם בעיות בשפה ובתקשורת ותמיד נצצו לי העיניים כששמעתי את השם של המקצוע הזה.
הדבר שאני הכי נהנית ממנו בלימודים: ללמוד כל יום משהו חדש, להתפתח, להבין שאתה אף פעם לא יודע מספיק וכמה טוב שאתה אף פעם לא יודע מספיק.
מילה טובה לאוניברסיטה: נוף מהמם המשקיף על כל הר הכרמל ומפרץ חיפה.
מה הייתי משנה במוסד האקדמי שלי: את המחירים בקפיטריה ואת זה שאין נקודות זכות עבור קורסי ספורט. הפעילות הגופנית היחידה שאני מבצעת באוניברסיטה היא מעבר מבניין לבניין.
הקושי בלימודים: ימי לימוד ארוכים ואינטנסיביים מבוקר עד ערב.
מה אני אוכלת בהפסקה: סנדוויץ'. בימים ארוכים מחממת אוכל שאני מביאה בקופסא במיקרוגל.
הטבה שהייתי רוצה לקבל מהממשלה: הורדת שכר הלימוד.
קורס אהוב: אודיולוגיה (מדע השמיעה) - מעניין אותי במיוחד בגלל הקשר להורי שהם לקויי שמיעה. אנחנו לומדים על בעיות שמיעה ושיקום שמיעה ונחמד לחבר את החומר התיאורטי לאנשים שאני מכירה ואוהבת.
קורס שנוא: אין כזה.
מרצה אהוב: פרופ' שמעון ספיר. ביום שהוא סיפר לנו שבזמן פקק תנועה הוא מוציא את המפוחית שלו ומנגן הוא קנה את ליבי. אולי בכל זאת אפשר גם אחרת?
אם לא הייתי לומדת הפרעות בתקשורת הייתי לומדת: רפואה.
עבודה: מתרגמת לשפת סימנים בבית ספר משולב של חירשים ושומעים.
פעילות מעבר ללימודים: במסגרת מלגה שאני מקבלת אני מתנדבת עם תלמידי תיכון ומתגברת אותם בכל המקצועות לקראת בחינות הבגרות ההולכות וקרבות.
בחופשה בין הסמסטרים: עובדת, מטיילת, כותבת ספר עלילתי בו אני מעוניינת בין היתר להעביר חלק מן המסרים שלי על יחס החברה לאנשים עם מוגבלויות.
נסיעות אחרונות לחו"ל: לא יצא לי כי רצתי לאקדמיה. בינינו, למה צריך לנסוע כל כך רחוק כשכל כך יפה פה?
תכניות לעתיד: אני מאוד נהנית מהלימודים שלי והייתי רוצה להמשיך לתארים מתקדמים. כמובן שאני מעוניינת להמשיך לעבוד עם קהילת החירשים בתרגום לשפת הסימנים ולא להפסיק לנסות לשנות את דפוסי החשיבה המעוותים ואת הבורות שאני נתקלת בה לצערי יום יום ביחס של החברה שלנו לאנשים עם מוגבלויות.
סטודנטים, רוצים להשתתף במדור? שלחו לנו פסקה על עצמכם ותמונה ל-
one.student.per.week@gmail.com . באמצעות מייל זה ניתן גם לפנות לסטודנטים המופיעים במדור
לפנייה לכתב/ת 
