שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אירופה קידמה, ישראל לא הגיבה: "מחדל מביך"
    כך קרס משרד החוץ, שבראשו לא עומד שר: כבר בדצמבר הודיעו האירופים על כוונה להעביר הצעה הקוראת להחריג התנחלויות, אבל איש לא התעורר בזמן - ולנתניהו נודע הדבר רק ביום שני. "זו פאשלה גדולה, היה כאן כשל מודיעיני"

    מחדל, תקלה חמורה ופספוס מודיעיני. כך הגדירו אמש (יום ג') במערכת המדינית את התנהלות ישראל בנוגע להחלטת נציבות האיחוד האירופי להחרים באופן רשמי גופים שונים, בהם גופי מחקר, הפועלים מעבר לקו הירוק. ההחלטה, שהתקבלה ב-30 ביוני, הועברה ביום ראשון לידי שגרירות ישראל בבריסל. הישראלים התבקשו להעביר הערות בנוגע להחלטה עד יום שישי הקרוב, היום שנקבע כמועד הרשמי לפרסום ההחלטה, אבל תגובה לא הגיעה.

     

    סערת החרם, כותרות אחרונות

    נתניהו בקרב בלימה: לא אתן שיפגעו במתנחלים  

    השר אריאל: "החלטת האיחוד גזענית ליהודים"

    לפיד: בכל יום בלי מו"מ נפגע מעמדנו הבינלאומי

     

    במשרד החוץ מאשימים את האירופים במחטף ובניסיון לטשטש את חומרת ההחלטה, ובכיר במשרד אמר כי "אמרו לנו שמדובר בסך הכול בהחלטה שאפשר להעיר עליה עד יום שישי, שום דבר יוצא דופן". באיחוד האירופי טוענים, מנגד, כי ישראל ידעה גם ידעה על המהלך, שצפוי לחייב חתימה של גופים ישראליים על התחייבות כי אם יזכו בתמיכה כספית אירופית, לא יעבדו ולא ישתפו פעולה עם גופים הפועלים מעבר לקו הירוק.

     

    נתניהו לאיחוד האירופי: לא אתן שיפגעו במתנחלים    (צילום: לע"מ)

    נתניהו לאיחוד האירופי: לא אתן שיפגעו במתנחלים    (צילום: לע"מ)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "שרי החוץ של האיחוד הודיעו על הצעד של הוספת סעיף המחריג התנחלויות בהסכמים חדשים כבר בדצמבר אשתקד, בצורה מפורשת וברורה מאוד", אומר גורם אירופי. "אין כאן שום דבר חדש. נציגים ישראלים במשאים ומתנים שונים היו מודעים לכך. למה לא קמה מהומה בישראל כבר מזמן? זו כבר שאלה שצריכה להטריד את ישראל. לגבי ההנחיות על מענקים, הרי שמדובר בהליך בירוקרטי".

     

    ובישראל, לשם שינוי, מודים במחדל. גורם בכיר במשרד החוץ אמר כי התנהלות אנשי השגרירות בבריסל תיבדק. "ראש הממשלה עצמו למד על ההחלטה הזו רק ביום שני, כמו גם חלק מבכירי משרד החוץ", אמר גורם ישראלי. "הניתוח של המחלקה המשפטית במשרד החוץ הונח על שולחן מקבלי ההחלטות ביום שני, לאחר שהחומר הגיע מהאירופים ביום ראשון. השאלה העיקרית היא איך פספסו אנשי משרד החוץ בבריסל ואנשי משרד הכלכלה, במשך חודשים ארוכים, את שאירע מאחורי הקלעים. אף אחד לא ידע שום דבר, וברור שהיה כאן כשל מודיעיני שחייב להיבדק. זו הייתה פאשלה גדולה".

     

    גם גורם מדיני תקף את ההתנהלות של משרד החוץ, שבראשו לא עומד שר: "השרים לא ידעו כלום, לא התקיים שום דיון בקבינט סביב הנושא הזה. ידענו על יוזמות כאלה ואחרות לסמן מוצרים, אבל לא ידענו על שום מהלך אופרטיבי שמתגבש באיחוד בחודשים האחרונים. לא קיבלנו שום דיווח כזה ממשרד החוץ, ולא נערך דיון ממשי בסוגיה. זה מחדל מביך". עם זאת, ואולי ללא קשר ישיר, שרת המשפטים ציפי לבני הזהירה לפני כשבועיים כי תופעת סימון המוצרים מישראל עשויה להפוך לחרם נרחב יותר על ישראל. בלשכתה הכחישו הלילה כי ידעה על יוזמות קונקרטיות באיחוד להחרים את ההתנחלויות.

     

    משמעויות מרחיקות לכת

    להחלטות האירופיות יש משמעויות בכמה רבדים. הן ישפיעו, בין היתר, על ההסכמים הדו-צדדיים בין ישראל לאיחוד (בגלל דרישה להוסיף סעיף המגדיר את ישראל רק בין קווי 67'), על תוכנית המחקר והפיתוח "הורייזן 2020", שבה התכוונה ישראל להשקיע 600 מיליון אירו, ועל תקצוב קרנות אירופיות שבהן משקיעה גם ישראל, על מנת לאפשר גם לישראלים להתמודד על מענקים. כמו כן, במשרד המדע ובמשרד החוץ חוששים כי גם מוסדות מחקר הפועלים בתוך ישראל עשויים להיפגע, בגלל קשר עם מוסדות מקבילים ביהודה ושומרון.

     

    "האירופים מחבלים במאמצי קרי", מאשימים בירושלים (צילום: AP) (צילום: AP)
    "האירופים מחבלים במאמצי קרי", מאשימים בירושלים(צילום: AP)

     

    "בצד הישראלי עדיין לא ברור למי אסור מה", אומר סגן שר החוץ, זאב אלקין. "השלב הבא הוא שגופים שניגשים לקבלת מימון יחויבו להתחייב שלא ישתפו פעולה עם גופים ביהודה ושומרון. זה מרחיק לכת. קיימת גם דרישה שגופים חייבים להתחייב שאין להם שום דבר מעבר לקו הירוק. אבל, לדוגמה, לכל בנק ישראלי יש סניף מעבר לקו הירוק ולאוניברסיטה העברית מעונות בגבעה הצרפתית. נוצר מצב מורכב מאוד".

     

    המטרה כעת היא להקפיא את המהלך האירופי, וראש הממשלה ינסה לשכנע את שרת החוץ האירופית קתרין אשטון למנוע את הפרסום הרשמי של ההחלטה. ישראל מפעילה גם לחץ על מדינות ידידותיות באיחוד כדי שידרשו דיון מחודש בהחלטה, ובכך ימנעו את כניסת ההחלטות לתוקף. בישראל גם מאשימים את האירופים בשבירת הכלים ובחיזוק ה"עקשנות הפלסטינית". בירושלים אמרו הלילה כי "האירופים במו ידיהם מחבלים במאמצים של ג'ון קרי".

     

    תגובת הימין: מאבק ציבורי נגד הקלות לרשות

    בתוך כך, באגף הימני בממשלה ובליכוד כבר שוקלים לדרוש מראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלא להעניק מחוות לפלסטינים במסגרת המאמצים של קרי לחדש את המשא ומתן. כמה גורמים בממשלה כבר העבירו מסרים לנתניהו לפיהם אם התכוונו לשתוק במקרה של מחוות לפלסטינים, הרי שלאחר ההחלטות האירופיות - הם שוקלים לפתוח במאבק ציבורי פומבי נגד כל הקלה לפלסטינים ולרשות לפני חידוש השיחות.

     

    "מה שעשתה הפקידות באיחוד האירופי זה מהלך של פיל בחנות חרסינה", אמר בכיר בליכוד. "זה יוצר בעיה לקרי, כי זה מקשיח את עמדת הפלסטינים. עד היום הימין היה סלחני למהלך של קרי ואיפשר לראש הממשלה מרחב תמרון, מבלי להציג תנאים ומבלי להפריע. לא הייתה התנגדות, אך עכשיו זה יכול להתעורר מחדש, שכן אין שום סיבה לוותר לפלסטינים אם האירופים ממילא הולכים נגדנו ומגבירים את הלחץ על ישראל".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אוניברסיטת אריאל. הוחרגה
    צילום: אילן ארד
    מומלצים