נמצא כפר יהודי קדום ובית כנסת ליד ציפורי

כפר יהודי, שפעל בין המאה ה-2 עד המאה ה-4 לספירה, התגלה ליד הישוב ציפורי ובו גם בית כנסת, כמו גם חרס של נר ועליו מנורה ולולב.

מדובר בכפר שיחין שנזכר אצל ההיסטוריון היהודי, יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס), כאחד היישובים היהודיים הראשונים בגליל בימי הבית השני ומאוחר יותר, בתלמוד, ככפר של קדרים יהודים הסמוך לציפורי שבגליל התחתון.

עוד תגליות ארכיאולוגיות בערוץ התיירות:

• באר מים מהעתיקות בעולם נחשפה בעמק יזרעאל
• ד"ש מהחשמונאים: חווה עתיקה נתגלתה בירושלים
• מקדש וכלי פולחן מימי המקרא נחשפו במוצא
  

חרס נר ועליו מנורה ולולב שנמצא בשיחין(צילום: משלחת חפירות שיחין)

מניחים שבית הכנסת היה מפואר

בחפירות התגלו עדויות ראשונות לקיומו של בית כנסת מפואר באתר וכן ממצאים רבים, המאשרים מסקנות של חוקרים קודמים על-אודות ייצור נרחב של כלי חרס מטיפוסים שונים בכפר זה.

"האתר זוהה בעבר עקב עדויות במקום כאתר תעשייה לכלי חרס, היות והתלמוד מספר על כך ששיחין הוא כפר של קדרים", סיפר ל-ynet ד"ר מרדכי אביעם מהמכון לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת, שחופר את הישוב.

זוהי עונת החפירה השנייה של אביעם ושותפיו, כשכבר בעונה הראשונה נמצאו עדויות לייצור כלי חרס, ואילו בשבוע האחרון של החפירה (שהסתיימה לא מכבר) התגלו גם מאפיינים של בית כנסת.

בית הכנסת שנמצא בכפר עדיין לא נחשף במלואו, אולם אביעם ושותפיו לחפירה מאוניברסיטת סמפורד אלאבמה ומהאוניברסיטה הנוצרית של קנטאקי, מדווחים כי מצאו קיר יסוד שבנוי מאבני גזית במבנה בזיליקאי ובו שברי עמודים וכותרות. "בית הכנסת אופייני לטיפוס בתי הכנסת כמו בברעם, חורבת עמודים שליד צומת גולני ומירון", מסביר אביעם, "ואנו מניחים שמדובר במבנה גודל מפואר".

כנראה היה מפואר. ביה"כ שבנוי מאבני גזית בשיחין(צילום: משלחת חפירות שיחין)

שיחין וציפורי: העדויות הכתובות היחידות לישובים יהודים בגליל

הכפר שיחין, שפירוש שמו, כנראה, קשור למערות או בורות קרסטיים טבעיים שבאזור, מופיע בין

הישובים שבהם התיישבו 24 משמרות הכהונה והוא גם אחד הכפרים היהודים הראשונים שמוזכר ב"מלחמות היהודים" - אחד משני ספריו הנודעים של פלביוס.

לדידו של אביעם, "שיחין ביחד עם ציפורי, אלו הן שתי העדויות הכתובות היחידות לישובים יהודים בגליל". לדבריו, הישוב היה קיים כבר בתקופת שלטון של בית חשמונאי, במאה ה-2 לפנה"ס, והתקיים במתכונתו עד 104 לפנה"ס. ההתיישבות בו חודשה במאה ה-2 לספירה אולם, כאמור, חדלה במאה ה-4 לספירה כנראה כתוצאה ממרד גאלוס (351 לספירה) או מרעידת האדמה המפורסמת של 363 לספירה.

מתנדבים בחפירות שיחין. יהיו עונות חפירה נוספות(צילום: משלחת חפירות שיחין)

ייחודו של שיחין הוא בתעשיית כלי החרס שיוצרו בו, ביניהם טיפוסים שונים של כלי קיבול ונרות מחרס, המעידים על תכליתו של הישוב הגלילי, בדומה לכפר חנניה שנודע אף הוא ככפר קדרים.

"הדבר המעניין הוא שמצאנו הוא פסולת יוצרים", מוסיף אביעם, "כיוון שכשקדרים עובדים הם משאירים הרבה פסולת ייצור, כך שנוצרת ערמה גדולה של חרסים ליד תנורי השריפה. למשל, חרסים פגומים של שברי גוף שהתנפחו או ידיות שנסדקו".

בין כלי הרס שנחשפו, מצאו החופרים שבע תבניות אבן להכנת נרות שמן מעוטרים מחרס, כשאחד משברי הנרות שיוצרו באתר מעוטר במנורה ולולבים לצידה.

החפירה תמשך בשנים הבאות ותנסה לחשוף את בית הכנסת, מתקני הייצור ובתי המגורים.