שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    4 סיבות מדוע מתגרשים שנה אחרי החתונה

    לאחרונה אנו עדים לתופעה שהופכת נפוצה: יותר ויותר זוגות מחליטים לפרק את החבילה שנה בלבד אחרי החתונה. פתאום משהו חסר, פתאום תחושת הביטחון בקשר הולכת ומתערערת. מה קורה בעצם בשנת הנישואים הראשונה שמעורר את המשבר הזה ואיך יוצאים ממנו בשלום?

    מיקה ודן (השמות בדויים) הגיעו אלי עצובים ועייפים. שש שנים היו זוג עד שהחליטו להתחתן, ועכשיו, אחרי פחות משמונה חודשי נישואים, הם לא מבינים מה הם עושים ביחד. למעשה, הם נזכרים, כמעט שנה לפני שנישאו החלו להרגיש כך, אבל אז החליטו להתחתן וההכנות לחתונה, ההתרגשות הגדולה, המסיבה הענקית והשמלה הלבנה, השכיחו מהם את השיממון שלתוכו שקעו זמן רב לפני כן.

     

    עוד בנושא:

    גירושים מוקדמים: כשזוגות מתגרשים בגיל צעיר

    יציבים או עוינים: איך נראים הנישואים שלכם?

    מדברים על זוגיות בפייסבוק שלנו

     

    עכשיו הם בדיוק באותו המקום, באותו שיממון. אין להם על מה לדבר, הסקס לא מרגש יותר, הם מוצאים את עצמם עובדים עד שעות מאוחרות רק כדי לא לחזור הביתה, והם רק בני 32. "אולי, אם מיקה היתה נכנסת מיד להריון - זה יכול היה להיות אחרת", הם אומרים, "אבל זה לא קרה. אז בשביל מה זה טוב?" הם שואלים את עצמם ואותי, "האם זה כל מה שניתן לצפות לו מחיי נישואים?"

     

     

    נשואים שנה בלבד וכבר משהו חסר

    מיקה ודן מייצגים תופעה שהופכת יותר ויותר נפוצה: זוגות שיוצאים במשך מספר שנים, עוברים יחד את תקופת הלימודים או את שנות הקריירה הראשונות, עוברים לגור יחד, קונים רכוש משותף, וכשמגיע "הגיל הנכון" או כשהמשפחות לוחצות - הם מחליטים להתחתן.

     

    רק אז, בדרך כלל בתום השנה הראשונה לנישואים, הם פוקחים את העיניים ומתחילים להרגיש שמשהו חסר. לעיתים זה עדיין לא מאוחר מידי והם פונים לטיפול זוגי, אך במקרים אחרים האהבה כבר מתה והם בוחרים להתגרש. אז מה קורה בעצם בשנת הנישואים הראשונה, שיוצר את המשבר?

     

    1. ההכרה במחויבות

    אני לא בטוחה שאתם יודעים, אבל להיות נשוי זה לא כמו להיות 'חבר של'. יש משהו במחויבות המצטרפת לטקס הנישואין (בין אם נעשה ברבנות ובין אם בקפריסין), שאין בחברות וגם לא בחברות ארוכת שנים.

     

    ההבדל נובע מן התחושה שהדבר הזה אמור להמשך כל החיים, ולמרות שאחוז הגירושין הולך וגדל כל הזמן, רובינו עדיין חושבים על נישואים כעל משהו שאמור להמשך לנצח. ובגלל שגירושין הם אופציה כל כך נפוצה – ספקות ופחדים ביחס לבחירה הזוגית הופכים להיות יותר ויותר מקובלים.

     

    לכן, גם אם הייתם יחד שש שנים והתחתנתם מתוך ראייה מפוקחת לכאורה זה את זו, גם אם אמרתם לעצמכם שאין לכם שום עניין וחשק לצאת שוב לג'ונגל של הרווקות, אחרי החתונה אתם עלולים למצוא את עצמכם חושבים "מחשבות כפירה", מקנאים בחבריכם הרווקים או סתם מייחלים להיות קצת לבד.

     

    2. תחושת החמצה

    אחד המאפיינים של האדם בעולם המודרני, הוא להגשים מטרות, לעשות וי. החיים הופכים לשורה ארוכה של משימות, שהגשמתן - עוזרת לנו להגדיר את עצמנו כמוצלחים ובעלי ערך על פי קריטריונים מקובלים. חתונה היא אחת המשימות הללו.

     

    מיקה ודן היו יחד שש שנים. הם הכירו באוניברסיטה, התחילו לפתח קריירה זה לצד זו, עברו לגור באחד הפרברים של תל אביב, וכשהגיע הזמן החליטו להתחתן. הם אפילו לא שאלו את עצמם אם הבחירה שעשו בגיל 26 עדיין מתאימה להם היום. מבחינתם, חתונה פשוט הייתה הדבר הנכון לעשות, ורק אחרי שעשו את הצעד הזה והבינו שהם אמורים לבלות יחד את שארית חייהם - החלו הספקות לחלחל לתוכם ועימם גם תחושת ההחמצה.

     

    שאלות כמו: "זהו זה? ככה זה אמור להיות?" או "האם היא הנסיכה עליה חלמתי?" החלו לצוץ ולערער את תחושת הביטחון שליוותה את המעשה לפני כן, וכמו רבים אחרים, גם הם גילו פתאום שיש דברים האחד בשני שהם ממש לא אוהבים, ושקודם לכן בחרו להתעלם מהם. פתאום הם שמו לב שנושאי השיחה שלהם הולכים ומצטמצמים, בין השאר כי יש נושאים שהם לא מסכימים עליהם. אין להם מושג מתי זה קרה כי מעולם לא היה להם זמן לחשוב על כך קודם אבל עכשיו זה מרגיש קריטי. וכך, כמו זוגות רבים אחרים, מצאו את עצמם מיקה ודן מנסים לשנות זה את זו, מעבירים ביקורת זה על זו, ומתחילים לסבול.

     

    3. מאבקי כוח

    הניסיונות לשנות זה את זו מולידים מאבקי כוח. אלה יכולים להתרחש סביב כל נושא כמעט, החל משטיפת הכלים (מי רוחץ וכמה), הכביסה (איך עושים ובאיזו תדירות), האוכל ("תלמדי מאמא שלי לבשל") ניקיון הבית, כמות הבילויים, תדירות הסקס ועוד. כל אחד מנסה להגדיר כיצד הוא רוצה שהחיים שלו יראו, ואף אחד מהם לא שם לב שהחיים מתחילים להראות כמו מלחמה.

     

    4. התרגלות

    פעם, כשכל כך רציתם זוגיות, ההרגלים הקטנים של היומיום היו הדבר הכי נחמד שיש. היום זה משעמם. אתם מתחילים לקחת אחד את השני כמובן מאליו, כפי שאתם עושים עם כל הישג אחר שכבר השגתם, עם כל וי שכבר סימנתם. בן הזוג אינו נתפס כמיוחד יותר וגם אתם, אינכם מרגישים מיוחדים עבורו. לפעמים אתם פשוט שוכחים שיש שם עוד מישהו – אלא אם כן הגיע תורו להוריד את הזבל או לקפל כביסה.

     

    אז מה אפשר לעשות? והאם בכלל אפשר לעשות משהו?

    ראשית – עזבו אתכם מהמחשבה על "להיות ביחד לנצח". אני יודעת שקל יותר להגיד מלעשות, אבל אין לי ספק שאם הייתי חושבת על הנישואים שלי במונחי כל החיים (ולמרות שבעלי כמובן מושלם), הייתי מעדיפה להישאר לבד. המחשבה על חיים יחד לנצח נצחים היא בלתי נתפסת, מפחידה, ובגדול - מיותרת. אם תשקיעו ביומיום הקטן והפשוט שלכם יחד, 'כל החיים' יהיו נפלאים. אם תתחילו לנסות לשנות זה את זו - כדי להפוך את חיי הנצח למושלמים – החיים יהפכו לגיהינום.

     

    שנית - מותר לכם לבחור מחדש, גם אם זה אומר – לבחור מישהו חדש. לפעמים זה פשוט לא מתאים יותר ועם כל הקושי, הפחד והכאב המתלווים לכך, קל יותר להחליט על פרידה לפני שבאים הילדים. מיקה ודן השתנו במהלך השנים. הלימודים והקריירה תרמו לעיצוב אופיים ומערכת הערכים שלהם, וגרמו להם להתרחק זה מזו. אם יחליטו להישאר יחד, יצטרכו ללמוד לגשר על הפערים ביניהם ולהעריך זה את זו למרות השוני. אני אנסה לעזור להם לבחור באומץ ובכנות – ולא מתוך פחד.

     

    גם לכם אני ממליצה - אם החלטתם לבחור מחדש באותו בן זוג, בחרו בו כי אתם מעריכים ואוהבים אותו, ולא כי אתם פוחדים להתחיל מהתחלה. בחירה כזו עשויה לשחרר אתכם מתחושת ההחמצה, ומן הצורך לשנות זה את זו.

     

    שלישית – זוגיות אמיתית מתחילה כשההתרגשות הראשונה נגמרת. לחלקכם זה עלול להישמע נורא, אבל כדי לנחם אתכם אני שמחה לומר שיש בזוגיות הרבה מעבר להתרגשות הראשונית הזו. על מנת שתיהנו מזוגיות ארוכה טווח עליכם להיות מוכנים להכיר ביתרונותיה ולוותר על מה שאין בה, מבלי להרגיש שאתם עושים וויתור גדול מדי. אינטימיות עמוקה, נוכחות של חבר שבאמת אכפת לו, הקשבה, פרגון, עידוד ואכפתיות, הם רק חלק מן היתרונות של זוגיות כזו.

     

    רביעית – חיזרו לבלות ולעשות דברים יחד. בתחילת הקשר היה לכם כוח לצאת ולבלות עד אמצע הלילה, לעשות סקס גם אחרי יום עבודה מתיש, לישון 4 שעות ולקום ערניים. אך לאט לאט זה גווע. אז אל תתנו לזה לגווע! תתפלאו לגלות שגם היום סקס נותן אנרגיות ולא מעייף, ושיחה טובה על בקבוק יין מקרבת אתכם זה לזו בדיוק כמו פעם. כל מה שאתם צריכים הוא להתניע מחדש, ולא לתת לעומס החיים להכניע אתכם.

     

     

    זכרו שכל דבר שתשקיעו בו – יצמח ויפרח. כל דבר שתפסיקו להשקיע בו – ינבל. וכך גם הזוגיות שלכם. בידיכם הבחירה אם להפוך אותה למובנת מאליו, ולתת לאהבה להישחק ולגווע, או לטפח אותה ואת בן הזוג שלכם – ולפרוח יחדיו.

     

    אמונה ביכולתכם ליצור זוגיות טובה, המבוססת על הערכים שאתם בחרתם, היא בסיס הכרחי לתהליך כזה. נכון, הרבה זוגות סביבכם מקטרים על אותם דברים, אך זו איננה סיבה מספיק טובה לכך שלכם לא יהיה טוב. חברים, זוגיות טובה אפשרית. היא נוצרת בכל יום ויום בחדר העבודה שלי, גם אם לעיתים יש להתגבר על משברים, ולהתאמץ לא מעט על מנת להשיג אותה.

     

    בהצלחה!

     

    בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר?
    צילום: shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים